המרחק בין תיאוריה למעשה בפועל

שאלה: ישנם חברים, שתיאורטית מבינים את כל הדרך ואת הדרישות, אבל בפועל אינם מסוגלים לבטל את עצמם כלפי האחרים ולהתחבר. איך עלינו להשיג חיבור בפועל, שזה לא יישאר רק מהפה לחוץ?

תשובתי: מאותו הרגע שבו האדם הבין תיאורטית ועד הרגע שבו הוא יכול לממש בפועל, יכול להיות הבדל של 10 עד 15 שנה. אדם ממשיך לבוא ללמוד, ונאלץ לקיים משהו, אך אינו מסוגל בעצמו להביא את עצמו למרכז הקבוצה, להשתתף, ולהתכלל שם מרצונו.

אם הוא עושה את זה מרצונו, זה אומר, שכבר התייצב בו רצון מדויק להגיע לבורא, לצורה האמיתית שלו, כלומר לצורת המשפיע, שנבנה בפנים הקשר הנכון בין בני האדם.

לכן אדם יכול לשמוע ולהגיד לך מילים יפות, וגם להבין הכול בשׂכל, אבל כדי שהוא יתחיל להשתתף בפועל בעבודה הזאת מתוך רצונו, זה ייקח לו עוד 15 שנים.

והוא לא יכול לעשות עם עצמו כלום. הוא משתדל אבל כלום לא יוצא. האור העליון צריך עוד לעבוד ולהשפיע עליו עוד קצת ועוד קצת.

אם האדם כבר ממש משקיע את עצמו בתוך הקבוצה, מתוך הכרה שדווקא בה הוא ימצא את מטרת הבריאה, זו כבר התקדמות גדולה שאפשר לאחל לכל אחד.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 02.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
דרך קשה או קלה, אבל אין דרך אחרת
מתיאוריה לפרקטיקה
ללא התגלות של האור, אין עבודה מעשית