יום נצחי

"וידבר יהוה אל משה לאמור: צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "צו", פרק ו', פסוקים א' – ב').

מזבח, נקראים אותם הרגשות והרצונות של האדם שאותם הוא יכול לתקן משנאה לאהבה. פעולות התיקון נעשות בלילה, בחושך, כאשר האדם לא רואה שום תועלת אישית לעצמו, אחרת הפעולות הללו לא יהיו בעל מנת להשפיע, מכוונות לקשר עם אחרים.

כך אנחנו עובדים בחושך, עד שעולה הבוקר. זה נקרא, שעד שהרצונות שלנו לא מיתקנים, אנחנו לא מרגישים בהם אור, עלייתו של יום חדש.

לכן, האש ששורפת את כל הכוונות האגואיסטיות הלא נכונות, צריכה לבעור עד הבוקר, עד שנעביר את כל הרצונות שלנו לאלטרואיסטיים ונתחיל, לפי חוק השתוות הצורה, להרגיש בהם את האור העליון, שנקרא "בוקר".

שאלה: מה הכוונה: "על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו"?

תשובתי: העבודה הזאת אף פעם לא מסתיימת. המצב הנכון ביותר, זו הרגשה בו זמנית של יום ושל לילה, כמו שנאמר: "הנה לך יום אף הנה לך לילה".

בתורה מדובר על כך, שבעתיד לא יהיה לילה. כאשר כל הכוונות האגואיסטיות שלנו יישרפו, ויישארו רק רצונות עם כוונות אלטרואיסטיות, על מנת להשפיע, אז אנחנו נתחיל להרגיש רק יום.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 06.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
על מה מספרת התורה
העתק חי מהעולם העליון
והיה המזבח קדש קדשים