העתק חי מהעולם העליון

האדם צריך להבין את הטבע האגואיסטי של העולם שלנו ולראות דרכו את העולם הבא, כי ספירה אחת נמצאת בתוך השנייה. כאשר אני רואה דרך כל חפץ של העולם שלנו את השורש שלו בעולם העליון, אני באופן זהה בונה את העולם שלנו. וזה נקרא בנייה בכוח "בצלאל".

בעתיד אנחנו נצטרך להשוות בין שני העולמות. זוהי הבחינה האחרונה ביותר של עבודת התיקון, כאשר כל העולם שלנו ישתנה בהתאם לצורה ולדמות של העולם העליון.

אז כל החפצים, הנפחים, התכונות של בני האדם וכל מה שסובב אותם, יהפכו להיות מקושרים ביניהם דווקא בכזאת צורה ובכזה שימוש. וכל התנועות והיחסים ביניהם יהיו זהים, כמו בספירה הבאה, בעולם העליון.

אם אני נותן משהו, אומר משהו למישהו או מבצע איזה שהן פעולות עם הטבע הדומם, הצומח, החי והמדבר, זה מפני שבעולם החיצוני, בתכונות הרוחניות החיצוניות מתרחשים דווקא כאלה פעולות ושינויים.

כלומר אנחנו צריכים להביא את עצמנו להידמות והשתוות מלאה לבורא. כי העולם החיצוני והפעולה שלו, זה הבורא, ואילו אנחנו בעולם שלנו צריכים לעשות ממנו העתק חי, כאשר כל התכונות, הרצונות, התנועות שלנו יהיו תואמים למה שקורה בעולם החיצוני. וכך בין כולנו. זו נקראת "דבקות" מלאה של העולם שלנו באמצעות האדם המתוקן (הדמות הכללית של אדם) עם הבורא.

זהו מצב בלתי נמנע, שאליו יגיע כל העולם. לאחר מכן, העולם שלנו "יישפך" לתוך העולם העליון וכל מערכת העולמות תיעלם, בכך שהיא "תתקפל" לעולם אין סוף.

ודאי שאפשר לטעון, שיחד עם זה בני האדם יהפכו כביכול לעבדים, לרובוטים של הבורא. אבל ההידמות שלהם לבורא מתרחשת בהדרגה, במידת עבודתם על עצמם, ולכן הם הופכים להיות דומים לו על ידי מאמצים רצוניים, השגה, דבקות, לפי איך שמבינים שזהו התנאי העליון, המושלם של קיום הטבע.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 13.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
חכמת החיבור בעידן של בדלנות
דרך החיבור לאיחוד
התלכדות בתוך הבורא