קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
זה לא נכון לחשוב, שכביכול אין שום תועלת מהלימוד ומההפצה שלנו אם עדיין אין לנו כוונה נכונה. גם המעשים האלה מקדמים אותנו. מעשה של אדם לא יכול להיות לגמרי ללא כוונה. הוא חייב לראות לפניו את המטרה הרצויה, זה נותן לו חומר דלק שבלעדיה הוא לא יכול להתקדם.
אם אנחנו פועלים בעל מנת לקבל, אז יש לנו לזה חומר דלק, אבל למען ההשפעה אנחנו לא יכולים אפילו לזוז. לכן בשלב הראשון אנחנו מבצעים פעולות ב"לא לשמה" עם אותה הכוונה האגואיסטית שיש לנו, והפעולות הללו מועילות ועוזרות לנו להתקדם. אנחנו בינתיים מחוברים בקשר בל ינותק עם האגו שלנו, האור העליון לא עשה בינינו שום הפרדה.
מפני שאנחנו נמצאים במצב שבור, אנחנו בכל זאת יכולים על ידי הפעולות שלנו למשוך ולהזמין מעל ל"פרסה", מ"עולם האצילות", את המאור המחזיר למוטב שיגיע אלינו דרך מרכז הקבוצה, ישפיע ויקדם אותנו.
בעבודה כזאת נדמה לאדם שהוא לא מתקדם ולא מבצע פעולות נכונות. אבל אפילו שהוא רואה שכל הפירות של עבודתו נשארים אצל פרעה, אז כך זה צריך להיות, כי ההתקדמות במצרים לקראת הגאולה זו עבודה תחת שליטת פרעה.
האגו שלנו שולט עלינו ומוציא מאיתנו את כל המרץ. ולפעמים הוא נותן לנו מרץ, אבל אחר כך לוקח את כל התוצאות מהיגיעה שלנו. אבל אין מה לעשות אם אנחנו נמצאים בשעבוד שלו, כזאת היא גלות מצרים.
לא צריך לחשוב שפעולות שנעשות תחת שליטת האגו אינן מועילות ולא מביאות לשום דבר. כאן מהאדם נדרשת התגברות, כמו מגבר אמיתי, כדי להתקדם למרות הכול.
בני ישראל היו חייבים להיכנס למצרים כדי להוציא מהשעבוד הזה כלים, רצונות לקבל. אם אין רצון, אפילו מקולקל, אז אין מה לתקן ואין איפה לגלות את הכוח העליון, מפני שהכלי תואם לאור.
לכן צריך לכבד את אותה עבודת "לא לשמה" שניתנה לנו עכשיו בתקופת גלות מצרים, ולראות שדווקא על ידה אנחנו רוכשים כלים. צריך להסתכל על כל זה בצורה מאוזנת, ומצד אחד לכבד את פרעה. כמו שנאמר, שכאשר יעקב נכנס למצרים הוא ברך את פרעה, כי דווקא בעזרת פרעה אנחנו עולים מדרגת "יעקב" לדרגת "ישראל", על ידי עביות נוספת של הרצון שמוסיפה מצרים.
לכן לא צריך לחשוב שאין טעם לעבוד ללא כוונה, כלומר ללא כוונה אמיתית על מנת להשפיע.
מתוך שיעור על המאמר של הרב"ש, 16.04.2014
ידיעות קודמות בנושא:
המשחק של הנחש הערמומי
"וזכרת כי עבד היית במצרים"
החיים שלי שייכים לפרעה
