עבד של האור מרצון

אין מצב יותר חשוב מאשר המצב שלנו, כי ממנו מתחילה כל ההתפתחות. דווקא במקרה שלנו, בתנאים שלנו, אפשרית היציאה לדרגה הרוחנית הראשונה. לא יכול להיות אחרת, כולם מתחילים כך.

ניתנה לנו הזדמנות מיוחדת, וצריך להשתמש בכל האמצעים האפשריים שניתנים לנו כדי להביא את עצמנו להרגשת הגלות, להרגיש את עצמנו באזיקים, במצב הגרוע ביותר תחת שליטת פרעה.

פרעה מנהל כל מחשבה הכי קטנה שלי, כל רצון הכי קטנטן שלי, איפה שאני לא אפנה ומה שלא אעשה. כל דחף וכל התנועות הנובעות ממנו, כל מחשבה וכל המשך זרם המחשבות, כל רצון וכל הרצונות הנובעים ממנו, הכול נקבע על ידי האגו. איך שאני לא אסתובב ולא אנסה להתרחק מהרע, אני אשאר באגו שלי.

האדם קובע שהוא אינו מסוגל לצאת מהגלות, אף על פי שמאוד מעוניין לצאת ועשה המון ניסיונות, בכך שמשקיע כל מיני כוחות ויגיעה, אבל שום דבר לא יוצא. וכאשר הוא צועק מייאוש בכוחותיו האחרונים שנשארו לו רק לצעקה, אז מתרחש נס והוא יוצא ממצרים.

עכשיו הוא מתחיל להבין ולהרגיש מה זה אומר להימצא תחת השפעת האור. הוא יוצא מעבדות הרצון שלו ומוסר את עצמו לעבדות לאור מרצונו, בכך שבוחר בעצמו להימצא בשליטת תכונת ההשפעה למעלה מהדעת.

הוא יודע שהוא הופך לעבד, שהוא נכנס לעבדות ולא נשאר לגמרי חופשי. את החופש הוא מקבל מהרצון לקבל ומעצמו האהוב, שלו כל הזמן דאג. אבל הוא נכנס תחת שליטה אחרת ורוצה בעצמו להימצא דווקא בשליטה זו.

אין מצב ניטראלי בדרך בין מצרים האגואיסטית וההשפעה השלמה, האדם מיד עובר משליטה אחת לשליטה אחרת. אבל הוא רוצה בזה ומשתוקק לזה עוד בזמן שנמצא במצרים. חוץ מסלידה, שנאה ודחייה למצב של מצרים, הוא באותה השתוקקות רוצה להגיע לשליטה טוטאלית של האור, כדי שהוא ישלוט, יכוון וינהל אותו במאה אחוז.

כזאת הכנה אנחנו צריכים לעשות בתוכנו. נקווה שבמשהו אנחנו כבר מוכנים לזה, וכל היתר – ה' יגמור בעדנו.

מתוך שיעור על המאמר של הרב"ש, 13.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ליציאה לא נדרש זמן
עבד פרעה או עבד ה'
בגלות נכונה ומכובדת