לפרוץ מתוך עור הנחש

בתוך התהליך של עבדות מצרים, אדם צריך לברר, מה זה נקרא גלות ומה נקראת גאולה במשמעות הרוחנית, ולא סתם בתיאור הגשמי שלו.

אם נדבר עם אנשים ברחוב, אז לכולם תהינה הבנות שונות של המושגים "גלות" ו"גאולה", אבל הן כולן תהינה הפוכות לאלה שמתכוונים אליהן בתורה.

האדם לא יבין את זה, עד שלא ירגיש שהוא אינו מסוגל להישאר יותר בתוך העור שלו, בתוך הנחש הזה שחונק אותו. הוא בשום פנים ואופן, בשום תנאי, לא מסוגל יותר להישאר תחת שליטת הנחש הזה, אף שקודם הוא חי נהדר תחתיה ונהנה.

אבל עכשיו הוא רואה את הגאולה שלו רק בזה שתתגלה לו היכולת להשפיע, לאהוב, לחבר ולתקן את כל חלקי הנשמה שלו. הוא מתחיל לראות את כל העולם כנשמה שלו שאותה הוא חייב לסדר כדי לאפשר לבורא להתגלות בה ולהגיע עימה לדבקות.

עד שאדם לא מכין את כל התנאים האלו, לא יכולה להיות גאולה. אחרת, במה תהיה הגאולה? 400 שנות הגלות, זהו תהליך של שינויים פנימיים שאותם חייבים לעבור כדי לקבוע מה זה גשמיות ומה זה רוחניות, ולאיזה מצב של גאולה האדם מצפה מהגלות שלו.

גאולה, זה גילוי של כוח ההשפעה שישלוט בו ויכוון אותו. באותה מצרים, באותה הגלות, תתגלה לו היכולת להשפיע. ואז מצרים הופכת למדבר ואחר כך לארץ ישראל, הכול קורה באותו הרצון, אין חומר אחר.

הכול נעשה וממומש באותו החומר, משתנה רק היחס שלנו אליו, השיטה, שאיתה אנחנו עובדים איתו, משתמשים עם היוצרות שלנו.

מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי", 09.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
"וזכרת כי עבד היית במצרים"
המאמצים שלך אינם נעלמים
האגו הרוויח עלינו לא רע