בניית דמות רוחנית

"כשרצה הקב"ה לברוא העולם, הסתכל בתורה וברא אותו. והסתכל בשם הקדוש, הוי"ה, כלל התורה, וקיים העולם. בג' צדדים נברא העולם: חכמה, ותבונה ודעת.

בחכמה כמ"ש, ה' בחכמה יסד ארץ. בתבונה כמ"ש, כונן שמיים בתבונה. בדעת, כמ"ש, בדעתו תהומות נבקעו. הרי שיש כולם בקיום העולם. בשלושה אלו נבנה המשכן, כמ"ש, ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת." (ספר זוהר, פירוש הסולם, פרשת "פקודי", סעיף 13).

בתורה ניתנת השוואה, הקבלה, בין יצירת העולם ויצירת אוהל המועד (משכן). אם העולם נברא על ידי הכוח העליון, אז אוהל המועד נבנה על ידי האדם עצמו ומסמל כלי שבו אנחנו מתחילים להרגיש את העולם העליון.

בעולם הגשמי הרצונות שלנו מציירים לנו את התחושה של העולם הזה. אנחנו מסוגלים להרגיש משהו במידת הרצון שלנו: בסגנון שלו, במצבים הפנימיים שלו. אבל כשאין לנו משיכה למשהו ספציפי, אז אנחנו לא תופסים את ה"משהו" הזה. אם ננתק לאדם חוש מסוים, הוא יפסיק להרגיש איזה שהם חפצים או תופעות, והוא אפילו יכול לאבד את היכולת לחשוב, להרגיש, לחקור ולברר.

אבל בזה שמקבלים מלמעלה השפעה רוחנית, אנחנו מתחילים לבנות כלי קליטה אחר לגמרי, לא של העולם הפיזי, אלא של העולם הרוחני: עולם של כוחות, תכונות וערכים. הוא נבנה דווקא על בסיס של זרמי אור, דעת, הרגשות עליונות, שיורדות אלינו ובהדרגה יוצרות בנו את הדמות של העולם העליון.

בדיוק כפי שהגוף שלנו נוצר מחומר אלמנטרי התחלתי, ואחר כך מופיעים תאי גזע בסיסיים שמהם נוצרות רקמות של חומר חי, כך גם אנחנו מתחילים ליצור מרקמות של תאי – יסודות גזע דמות של הכלי הרוחני, שבעיקרון זהה לגוף הבהמי שלנו רק בצורה רוחנית.

קיימים בו לגמרי אותם האיברים והשילוב ביניהם, כמו בגוף האדם, אבל הם כוחניים, איכותיים. לכן הדמות הרוחנית הזאת נקראת "אדם", כמו שגם הגוף שלנו. אנחנו בונים אותו מיסודות שאותם מקבלים מלמעלה. התורה היא תוכנית לבניית האדם, הכלי הרוחני, שבסופו של דבר יתמלא בשלמות. כפי שהגוף הפיזי שלנו מלא בכוח חיות גשמי, כך גם הדמות הרוחנית הזאת (הכלי הרוחני, הגוף הרוחני) מתמלאת בכוח, שנקרא "אור" או "חיים רוחניים".

ההבדל ביניהם הוא, שהקיום של החלק הרוחני בכלל לא קשור לגוף הבהמי, הגוף הבהמי יכול למות, ואילו החלק הזה נשאר, מפני שהוא כבר שייך לעולם של כוחות שמנהלים את כל הבריאה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 16.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
המקור של התנועה הרוחנית
אוהל המועד (המשכן)
בעשרה מאמרות נברא העולם