משפחה מאוחדת

שאלה: אם במשפחה קיימת איזו שהיא בעיה בשיתוף פעולה בין בני הזוג, האם כדאי לכלול ביחסים שלהם את הילד כשופט?

תשובתי: כל המשפחות המאושרות, כמו שאמר לב טוֹלְסְטוֹי, דומות זו לזו, וכל משפחה לא מאושרת, היא אומללה בדרך שלה. הרי מדובר בפסיכולוגיה של האדם, וכאן אי אפשר לתת איזה שהן הכוונות כלליות מדויקות, תנאים או חוקים.

מאוחר יותר, כאשר במשפחה יתייצב שיתוף הפעולה ההדדי האינטגרלי, כל חברי המשפחה ישתוו ביניהם, בכך יאשרו שכל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. ואילו האומללוּת אצל כולן היא שונה.

שאלה: איך לפתור בעיות שהתעוררו במועצה המשפחתית: תחילה לבחון אותן, אחר כך לדבר זה עם זה עד כמה אנחנו טובים, ואחר כך כבר לחפש דרכי פתרון?

תשובתי: צריך לנסות הכול. לאחר שההורים הדגימו לילד יחסים הדדיים אינטגרליים, והוא בעל כורחו "התבשל" בסיר האינטגרלי, אפשר כבר לערב אותו בהדרגה בתהליך הזה. ההורים ירגישו בעצמם מתי, באיזו רמה, באילו תנאים בדיוק ובאילו היבטים אפשר לערב אותו כגוף שלישי. נוסף על כך, צריך לעשות את זה בהדרגה, כך שלא מתחילים מדיונים עמוקים פנימיים על מטרת החיים, אלא מדיון על בעיות יומיומיות קטנות, למשל, על בילוי של חופשה או על שאלות אחרות הקרובות לילד.

שאלה: נניח, שבמשפחה יש חלום לבנות בית נופש מחוץ לעיר. האם אפשר לדון על זה עם הילד?

תשובתי: ודאי, תתאספו יחד כל המשפחה, תציגו את הפרויקט ותדונו בפרטים. ילד שמעורב ב"בפיתוח ארכיטקטוני" יתחיל לחשוב במה הוא יכול לעזור בזה ויתחיל להציע רעיונות משלו.

אבל צריכים מאוד להיזהר, שבכך שהוא יתפעל מהרעיון הארכיטקטוני שלכם, הוא לא יאבד את הטעם שבדיון עצמו, שהוא התכללות איתכם לאחד אינטגרלי שלם, ולא יתחיל סתם לדמיין על הציורים שלו. המטרה תמיד צריכה להיות מלפנים ולהישאר עיקרית. ואילו התקשורת שלכם והאיחוד בשלושה, זה בסך הכול אמצעי.

מתוך התוכנית "שיחות עם מיכאל לייטמן", 11.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שופט בורר
דאגה הדדית היא הפיתרון לבעיות
מתי מופיעות בעיות רוחניות?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest