בריחה מאצטדיון

שאלה: היום אחרי השיעור אנחנו נשארים לעבוד בחמישיות, אך למען האמת, לא בא לי…

תשובתי: "לא בא לי", זאת תגובה של "ברירת מחדל" שלא כדאי לדבר עליה כעת. כמובן שהייתי רוצה עכשיו לעשות את הדבר האהוב עליי – למשל, לשכב על הספה ולצפות במשחק כדורגל. בירה, גרעינים, שלט רחוק ושכולם יעזבו אותי לנפשי. לפני תחילת המשחק, בציפייה לתענוג הנכסף, פעם נוספת הייתי אומר לאשתי עד כמה אני אוהב אותה.

אבל לשבת עם החברים, זה לא תענוג. ובכלל, להיות כאן זה לא תענוג. כמו כן, אף אחד לא טוען אחרת.

שאלה: אז יוצא מכך, שכל החיים אני צריך לעשות משהו שאני לא רוצה?

תשובתי: לא. כל החיים שלי קשורים למטרה האדירה והנעלה ביותר – אני הולך לגלות את הבורא וזה תגמול עילאי. יתר על כן, ישנו תגמול עוד יותר נעלה – בכך שאוכל לגרום לבורא תענוג ללא כל רווח לעצמי.

לא נורא שהיום זה נראה משהו לא מציאותי ולא מתקבל על הדעת. אני שייך וכלול בדברים שאין כמוהם בשום מקום. הכרת החשיבות הזאת תומכת בי.

כמובן שעכשיו האור העליון מחזיק אותנו. הוא פועל על ה"נקודה שבלב" ולא נותן לנו לברוח. ולהיפך, אם הוא היה מאיר על הרצון האגואיסטי במקום ה"נקודה שבלב", הייתי מיד נעלם מהקבוצה מבלי להשאיר עקבות…

שאלה: האם מתישהו תהיה הסכמה ביני לבין הרצון שלי?

תשובתי: לא. הרי מצב זה הוא זוהמה, קליפה.

שאלה: זאת אומרת, כל החיים אעשה את מה שאני לא רוצה?

תשובתי: לא רוצה ברצון לקבל, אבל רוצה ברצון להשפיע. אני בונה את הכול מעל הרצון לקבל, מעל "מה שבא לי". המטרה היא כה חשובה בעיניי, שאני מרגיש תענוג בדרך ההשפעה. עכשיו הרעיון הזה הוא מעל לכל בשבילי, וכבר איני יכול להזדהות עם החלק ה"בהמי". אני לא מזלזל בו, אני לוקח ממנו את ההכרחי, את מה שנחוץ באמת, אך הלב שלי הוא שם – בקבוצה, בהשפעה.

לכן, תישאר אחרי השיעור – לא בגלל שכך אמרו לעשות, אלא בגלל גדלות הרגע. הרי המפגש הזה עם החברים מקרב אותך למדרגה גבוהה מאוד. המטרה הנעלה נותנת כוחות לא לשכוח על הערבות ההדדית ומעוררת את החברים לדאוג אחד לשני.

כעיקרון, אני לא אשם בכך שאני לא שומר את הכיוון הזה במשך היום. הקבוצה אשמה. תאשימו אחד את השני ואז כל אחד יקבל את מידת האשמה שלו מכולם.

ככלל, כמה שזה לא ייראה פרדוקס, במצב הנוכחי יותר קל לחשוב על האחרים מאשר על עצמך. אני מתחייב "כמו גבר" לדאוג לחברים – וזהו, נקודה. והמצפון שלי לא יאפשר לי לברוח מהאחריות ואלחם עבור החברים שלי כמו ביחידת קומנדו.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 16.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
אמת ותועלת
מדרגות ההתגברות
התשלום ישנו כשהוא איננו

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest