הזוהר מספר על המצב שלי

שאלה: איך אני מבטל את עצמי כלפי החברים בזמן קריאת הזוהר?

תשובתי: האם אימא לא מבטלת את עצמה כלפי הילדים? האגו שלנו לא מפריע לנו בזה. אם אנחנו מתחילים לחשוב על אהבה, אז האגו מפסיק להוות הפרָעה, להיפך, אם אני אוהב, אז האגו אפילו תומך בהשפעה שלי. העיקר זה לראות באחר חלק ממני, כמו אימא שכל הזמן חושבת על הילדים.

כלומר, הדבר היחיד שאנחנו צריכים זה לגלות את הקשר בינינו, ואז אנחנו באמת נשפיע זה לזה. אבל במקרה כזה הקשר מגביר את האגו שלנו, מגדיל את הרצון לקבל, ואז עוד יותר קשה לנו לצאת ממנו.

לכן אסור לנו להראות בבירור את הקשר הזה, אלא צריכים להיות מוכנים להשפיע מעל לאגו שלנו. על אף שאני מרגיש נתק מהחברים, אני צריך להשתדל לתאר את עצמנו יחד במערכת אחת ובה מתגלה הבורא. הקשר הנכון היפה וההדדי, אור נרנח"י, החיבור הכולל שלנו, זה הבורא. למצב כזה אני צריך להשתוקק.

הזוהר מדבר דווקא על המצבים האלה, על כל המצבים המתוקנים במשך כל 125 המדרגות. לכן בזמן שאני קורא בזוהר אני בטוח קורא גם על המצב המתוקן שלי. לכן אני רוצה שהמצב המתוקן הזה שבו אני מחובר עם האחרים, מוקף ומלא בכל האור העליון, כלומר הרגשת ההשפעה והאהבה, ישפיע עליי, ישטוף וינקה אותי.

וכל אותה ההסתרה שבה אנחנו נמצאים עכשיו בשונה מהמצב הזה, ניתנה לי כדי שאני ארצה את התיקון, ולא יותר מזה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, "הקדמת ספר הזוהר", 13.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
המלצה לקריאה בספר הזוהר
חיבור לפי התבנית של הזוהר
החיים בתוך קורי העכביש האוניברסאליים