הניצוץ שממנו מתחיל האדם

שאלה: מדוע חכמת הקבלה מגבילה את הריכוז שלה רק לפעולה אחת – חיבור?

תשובתי: חכמת הקבלה אינה מגבילה את עצמה, להיפך, היא התרחבה, כאשר הקיפה את כל היקום: העולמות העליונים והעולמות התחתונים, על מנת להגיד לנו, כי אין שום דבר מלבד החיבור. היא בדיוק מתעסקת בניתוח של כל הקיים, ולא בפעולות סלקטיביות. היא מובילה אותנו לעיקרון אחד המקיף והכולל את הכול. היא אומרת לך: אל תסתכל במבט צר על כל בעיה בנפרד, ללא קשר למקום בו היא התרחשה. רק סיבה אחת מסבירה את כולן: חוסר חיבור. אם אתה רוצה להתעלות מעליה, תשאף לחיבור גדול יותר. אם אתה מתקדם לכיוון הזה, משמע שאתה מתקדם בצורה נכונה.

בבסיסו של כל מדע נמצא עיקרון בסיסי אחד: כמו בפיזיקה, משיגים הכול דרך עיקרון החומר, דרך מספר חלקיקים יסודיים שהכול נברא מהם. פעם הכול הסתדר מצוין: אלקטרון, פרוטון, ניטרון – פלוס, מינוס וחלקיק ניטראלי ביניהם וזה הכול. אחר כך לפתע התגלה, כי קיימים מאות חלקיקים יסודיים, וכל התיאוריה נכנסה לאי סדר. הרי מדען מחזיק בעיקרון אחד, וזה תואם לאמת הקיימת בטבע. המדע תמיד שואף לתמונה אחידה. הפשט זו המדרגה האחרונה הכי גבוהה של המחקר וההשגה.

כשאנחנו משיגים את עולם אין סוף, הכול הופך להיות פשוט מאוד, כיוון שאור עליון פשוט ממלא את כל היקום, את הרצון המתוקן. זה נקרא מימוש עיקרון אחד. אם נדמה לנו, שכל הבעיות שלנו אינן קשורות אחת בשנייה, אז עלינו לתקן את זה, למשוך אור עליון שיחבר בינינו. אך כל עוד קיים אי סדר גדול בשכל ובלב שלנו, בכל הפעולות שלנו, ולא ברור מה קורה איתי, עם העולם הזה, עם המשפחה, עם החברים, עם החיים שלי ועם המוות, כל אחד היה רוצה לעצום את העיניים, רק על מנת לא לראות שום דבר ולא לחשוב על זה.

אך דרכה של חכמת הקבלה היא להיפך, לקבל את כל זה כגילוי השבירה ולהביא לאחדות. לכן חכמת הקבלה אינה מתגלה, כל עוד לא מתעורר בתוך האדם ניצוץ רוחני, קריאה לחיבור שהבורא מעביר לנו. הגן הרוחני צריך להתחיל לדבר בנו, ניצוץ מהמסך שפעם היה בנו. זו תחילת הלידה של האדם.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אהבת הבורא ואהבת הבריות", 05.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
להסתכל על עצמך מלמעלה
מבוי סתום או יציאה למציאות חדשה