קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך מתרחשת הצדקת הבורא? מה נכלל בתהליך הזה?
תשובתי: להצדיק את הבורא, זה נקרא לכייל נכון את עצמנו לכיוון של תפיסת המציאות האמיתית. אמנם, אנחנו לא רואים ולא מרגישים כך, אבל רוצים כך להרגיש.
יש לי כביכול איזה סרגל עקום ולפי הסרגל הזה אני כל הזמן חי ומודד הכול בצורה העקומה הזאת. ועכשיו אני רוצה בכוח ליישר את הסרגל הזה, ורוצה את כל המדידות וכל החשבונות לעשות לפי סרגל ישר.
הסרגל הישר זהו התנאי: הבורא הוא טוב ומטיב, כל מה שאני רואה זה עולם אין סוף, זה עולם אידיאלי ונפלא שאין יותר טוב ממנו. ומה שאני רואה בצורה אחרת מעיד על ההבדל בין התפיסה השקרית והמקולקלת שלי לבין התפיסה הנכונה שעדיין חסרה אצלי. אבל אם אני אתאמץ כדי להשיג את התמונה הנכונה, ההתגלות של הכוח האין סופי של טוב ומטיב, שאין עוד מלבדו, אז אני אבצע תיקון בתוך החושים שלי, כיול, שיאפשר לי לקלוט את המציאות בצורה נכונה.
ואז אני פתאום אראה תמונה אחרת לגמרי! אני פשוט הייתי פוזל ובגלל זה העולם נראה לי מעוות, ואילו עכשיו אני רואה את צורתו האמיתית. אני מכייל את המכשיר הלא מכויל שלי לכך שהבורא הוא טוב ומטיב. כל העיוות היה נמצא בתוך החושים שלי ולא בבורא שכביכול ברא עולם רע. בגלל הקלקולים שלי אני ראיתי את עולם אין סוף המושלם כזה מקולקל. אבל הודות לתיקון אני מתקרב לאמת ומגיע לדבקות עם הבורא, בהסכמה איתו.
רק זה מה שאנחנו צריכים לעשות: לתקן את הקליטה שלנו. חכמת הקבלה, זה גילוי הבורא לנברא בעולם הזה. אבל איך אתה יכול לגלות אותו בעולם הזה? אנחנו חושבים שהעולם הזה זה איפה שאנחנו נמצאים עד שנָמוּת. אבל זה לא בדיוק כך, אלא זה מושג הרבה יותר עמוק.
גילוי הבורא בעולם הזה נקרא, שמעל תמונת העולם הזה אנחנו צריכים לגלות ולראות את עולם אין סוף. הגילוי הזה יהיה כתוצאה מהמאמצים שלנו. ברגע שאנחנו באמת בכל הכוחות נרצה לראות את הבורא כטוב המוחלט, אז הוא יתגלה. כי אז אנחנו נבקש את התיקון שלנו, לכן יבוא האור ויסדר הכול.
שאלה: אדם בדרך כלל מבין שהכול בא מהבורא, אבל חושב שאי אפשר להבין ולהצדיק אותו.
תשובתי: לא, אנחנו באים דווקא כדי להבין את הבורא, להצדיק, לגלות ולמדוד, להשיג את כל התפיסה והחכמה. דווקא זה נקרא גילוי הבורא לנברא שצריך למלא את כל התאים של האדם, גם הרגשיים וגם השׂכליים.
ידיעות קודמות בנושא:
רק בהתחשב במטרה
איך להיכנס לעולם העליון, מבלי לזוז מהמקום
הנטל הבלתי נסבל של האהבה החלוטה
