האם אפשר ללמוד לראות את העתיד?

שאלה: אני מאוד מתחבר להסבר שלך על מקומו של האדם בטבע: כתוצאה מההתפתחות האגואיסטית שלו הוא נהיה נמוך יותר ואומלל יותר מכל הבריות. לפעמים אני מסתכל על הכלב שלי ומקנא בחיים שלו, הוא לא מוטרד על ידי שום שאלות ואין לו שום בעיות. הבעיה היחידה שלו היא מה לאכול כרגע.

בתקופה שהאנושות נלחמה על הישרדותה, היא לא שאלה שאלות על משמעות החיים. ודווקא עכשיו, כאשר אנחנו השגנו רווחה יחסית ולא נלחמים על הלחם היומי, פתאום מתעוררת השאלה: "למה צריך את כל המשחק הזה שנקרא "חיים"?".

יוצא כך שכל החכמה שלנו, ההתפתחות, השכל, לא שווים שום דבר, מפני שהם לא נותנים לנו תשובה לשאלת היסוד הזאת. מה צריך להיות השלב הבא של ההתפתחות שלנו? האם אנחנו יכולים לראות את עתידינו?

תשובה: אם ישנה שאלה, רצון לא מסופק, חוסר ראיית העתיד, כנראה שאנחנו מסוגלים למצוא תשובה. היו בהיסטוריה אנשים שידעו לחזות את העתיד. מה שמעניין, העתיד הוא קיים! השאלה היא האם אנחנו יכולים להתקשר אליו?

אם אנחנו מתפתחים לפי התוכנית של הטבע, אז ככל הנראה, אנחנו מסוגלים לגלות, לקרוא, להבין, להרגיש אותה. הרי היא כבר קיימת בטבע בצורה של איזון הכוחות. האסטרו-פיזיקאים שחוקרים את החיים בחלל גם אומרים שכל היקום הוא מחשבה אחת. חוקרי הטבע, מדענים, הם אנשים די מטריאליסטים, ועם זאת הם טוענים שאנחנו נמצאים בתוך שדה של מחשבה.

תוכנת ההתפתחות שמפעילה אותנו טמונה בטבע. אנחנו התוצר של התוכנה הזאת, וכל האבולוציה שלנו התרחשה לפי התסריט שלה. התוכנה הזאת מנהלת את איזון הכוחות בטבע. כתוצאה מהאיזון הזה חלקיקים אלמנטריים התחברו לאובייקטים וגופים, וכך התפתח כל היקום שלנו – מ"המפץ הגדול" ועד ימינו.

כיצד אנחנו יכולים לגלות את השכבה הנסתרת הזאת של הטבע? ידוע, שהחוק העיקרי, ולמעשה, היחיד של הטבע שקובע את כל הרגשות, את ההבנה, את התפיסה שלנו – הוא החוק של השתוות הצורה. החוק הזה אומר כך: אם אני מרגיש משהו, זה קורה רק מפני שהתכונה הזאת בצורה כלשהי קיימת בתוכי.

אם אני רואה צבע צהוב, אדום, לבן, אם אני שומע צלילים, מרגיש טעמים – כלומר, אם אני מבחין במשהו בחושים שלי, זה אומר שאותם הכוחות, אותן התכונות כמו בתופעה שאני תופס, קיימים בתוכי. דווקא משום כך אני מסוגל להרגיש את התופעה. דבר אחד קובע את השני – המודל הפנימי שלי תואם לתמונה החיצונית.

אנחנו רואים את זה אצל הילדים שלנו שלא שמים לב לתופעות רבות בעולם עד שלא מסבירים להם, נותנים משחקים מתאימים, עוזרים לראות, להרגיש, לטעום. יוצא כך, שהאדם יכול לפתח בתוך עצמו את ההרגשה של העתיד הלא נודע.

ניתן לגלות את העתיד אם אנחנו קודם כל נחקור את הטבע שנמצא מעלינו. אם כל היקום זאת תוכנה אחת גדולה, כמו במחשב, ומה שמשפיע עלינו זאת מחשבה אחת, רעיון אחד, אז אנחנו צריכים ללמוד איך להתקרב אליו וללמוד את תוכניותיו כלפינו. כיצד אנחנו יכולים להתקשר אליו? לאילו חושים, טעמים, חיישנים, חשיבה אנחנו זקוקים, כיצד להכין את הלב והשכל שלנו, כלומר, את הרצונות והמחשבות, כדי להרגיש את העתיד?

וכאן אנחנו נתקלים בבעיה רצינית. הרי, הטבע כמחשבה עליונה שמקיימת אותנו ושולטת בנו הוא לגמרי אינטגרלי, עגול, קשור בצורה הדדית. הוא לא מתפרק למרכיבים נפרדים: דומם, צומח, חי, אדם, לצבעים או צלילים נפרדים. בטבע הכול מתחבר יחד לאחד שלם שקשור מבפנים.

כתוצאה מההתפתחות של האנושות על פני כדור הארץ, היא מגלה בהדרגה את הקשר בין בני האדם שהולך ומתהדק. וזאת אף על פי שאנחנו לא רוצים את הקשר הזה, וכל אחד היה מעדיף לשבת בפינה שלו שאף אחד לא יפריע לו. אבל זה לא מצליח, ובכל יום אנחנו מגלים את התלות היותר ויותר גדולה של כולם בכולם.

אפילו המדעים היום הולכים ומשתלבים. בכל מקום פועלים אותם החוקים, אותם היחסים, רק בצורה קצת שונה, ובעקבות זה אנחנו מחלקים אותם לחוקים שפועלים בגופים נוקשים, בנוזלים, בגזים, בפלזמה. אולם למעשה, אין שום הבדלים בטבע – אנחנו הם אלה שמחלקים אותו לתחומים נפרדים: ביולוגיה, זואולוגיה, מכניקה, חשמל, וחוקרים כל תחום בנפרד. אנחנו פשוט לא מסוגלים לתפוס את הכול בכללות, כצורה אינטגרלית אחידה.

כדי שבמקצת נוכל להבין את הטבע ולנהל אותו, אנחנו מחלקים אותו לתחומים שונים. אבל קיימות כבר מגמות רבות שמקשרות כמה תחומים יחד, כמו, לדוגמה המקצוע הראשון שלי: ביו-קיברנטיקה. אנחנו יוצרים יותר ויותר מדעים בין תחומיים. הרי, אנחנו מבינים שבמציאות הכול אחיד.

בעת העתיקה, כאשר המדע עוד לא היה כל כך מפותח, המדענים היו בעלי ידע אוניברסלי בכל התחומים, כמו, לדוגמה, ליאונרדו דה וינצ'י. כל אחד מהאנשים הגדולים היה גאון בפילוסופיה, מפני שהפילוסופיה כללה את כל הידע על הטבע. אבל בהמשך אנחנו כל כך פיתחנו את הידע שלנו על הטבע, שאדם אחד כבר לא היה מסוגל לתפוס את כל זה. ולכן, היינו חייבים לחלק את הידע לתחומים שונים. אולם למעשה, זאת אותה המערכת.

לכן, כדאי לנו ללמוד להרגיש, להבין, לדעת מה טמון בתוכנית העליונה שמפעילה אותנו ברגע זה, תפעיל אותנו מחר, ובכל השנים הבאות. כאשר אנחנו נכיר אותה, אנחנו נדע אפילו את מה שיקרה לנו אחרי המוות. הרי התודעה שלנו, הרגשות, הידע, כבר לא ימותו יחד עם הגוף החלבוני הזה כאשר הוא יפסיק להתקיים. זה חומר אחר לחלוטין – אלה הם הכוחות שלא נעלמים. אנחנו נלמד על החיים מחוץ לגוף, אם נהפוך לאינטגרליים כמו כל הטבע ונתחיל להתקרב לתוכנית שלו.

לשם כך אנחנו חייבים לפתח בתוכנו את החוש האינטגרלי, כדי שכל העולם, כל הטבע, כל האנשים יתחברו למערכת אחידה, כדי שלא יהיה שום הבדל ביניהם. אם אני אבנה את התפיסה שלי בצורה כזאת, בשבילי גם אני וגם כל שאר האנשים יתחברו לאחד, אני פתאום ארגיש שאני חי במימד יותר גבוה לעומת מה שאני היום. אני אתחיל להרגיש את תוכנית הטבע, את כוחותיו שבאמצעותם הוא מפעיל את כולנו יחד.

אולי אתה מפחד שבזה אתה תאבד את עצמך ותקשור את עצמך לאחרים? אבל תדע, שדווקא בזכות זה אתה תתחיל להכיר את עצמך.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 305, 23.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
האדם המפעיל או האדם המופעל?
חוק פשוט
הטבע לא ייתן לנו להשמיד את עצמנו