קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בעל הסולם כותב ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות": "כל הצער והמכאובים, שהיו לו בשעת הסתרת הפנים. לכן יש מציאות, שכולם מתהפכים לו לתענוגות נפלאים".
איך המכאובים מתהפכים לתענוגים אם הם התרחשו בעבר? אולי מקרינים לנו שוב את אותו הסרט?
תשובתי: נניח, שיש לך קלקול קיבה ואתה לא מסוגל לאכול שום דבר, כי יש לך כאבים נוראיים מהמזון. יש לפניך מאכלים נפלאים וטובים אבל בא לך להקיא רק מלהסתכל עליהם.
אחר כך אתה מרפא את הקיבה שלך ויכול ליהנות מכל המטעמים, מהמילוי. לפני שתיקנת את הבעיה שלך היה לך רע כאשר הסתכלת על המטעמים, על המילוי, ועכשיו אתה נהנה להסתכל עליהם.
יוצא, שהבעיה לא הייתה במילוי אלא בך עצמך, בכלים שלך. המילוי לא גרם לך שום רע. הנוכחות של המילוי הרגיזה אותך, אבל בתוכו עצמו לא היה רע. אלא הרע נמצא במחלה שלך.
