מקום משלו

כנס החינוך האינטגרלי, סדנה מס' 5

שאלה: מה עליי לעשות, אם אני נוטה להירדם בזמן השיעור?

תשובתי: תישן! אני מדבר ברצינות. העיקר שאתה נמצא בין החברים. תישן! גם הרב"ש היה אומר כך, ואני התרגלתי לזה.

תחילה חשבתי: "איך זה יכול להיות? צריך בכל זאת לעשות משהו!". היו אצלנו אנשים שהיו מגיעים ובמשך שלוש שעות ישנו. וגם כאן ישנם כאלה מקרים, אבל אני מעריך אותם לא פחות מהאחרים, כי הם עושים על עצמם מאמץ ומגיעים! אם לומר בכנות, לי אישית זה לא מפריע בכלל. אני מחשיב את החבר הזה כמו כל חבר בקבוצה וכמו כל אחד אחר.

שאלה: אבל אני לא רוצה להגיע כדי לישון בשיעור! הרי צריכה להיות איזו שהיא חשיבות…

תשובתי: קודם כל, אתה צריך להיות מרוצה מזה שתפסת את המקום שלך בין החברים. יש לזה משמעות רבה מאוד. אתה בא ותופס דווקא את המקום שלך ולא של מישהו אחר. רצוי שלכל אחד יהיה מקום משלו. זהו, אתה תפסת אותו.

ואחר כך כבר מתחילה עבודה משותפת: לימוד, סדנה, קריאת מאמרים, שירים. עדיף שכל הלימוד שלנו יעבור בצורה של סדנה, גם ב"תלמוד עשר הספירות" וגם ב"ספר הזוהר", וגם במאמרים, מפני שדיונים עוזרים להוציא מהאדם יותר מהרגיל.

מתוך סדנה מס' 5 בכנס החינוך האינטגרלי, 04.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
פעולה ללא כוונה
איך לא להירדם בשיעור?
אל תישן, אתה תפספס את כל החיים…