איך אפשר לפחד ממי שאוהבים?

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ר"ג: "כי היראה היא מצווה הכוללת כל המצוות שבתורה, להיותה השער לאמונת ה'. שלפי התעוררות יראתו, כן שורה בו האמונה בהשגחת ה'. וע"כ אין לשכוח היראה בכל מצווה ומצווה. וכש"כ במצוות האהבה, שצריכים לעורר עמה היראה. כי במצוות האהבה, היראה מתייחדת בה ממש. ולכן מבאר שצריכה היראה להתדבק באהבה. ואיך היא מתדבקת בה? שתי ההרגשות הללו מנוגדות זו לזו, כיצד אני יכול לפחד ממי שאני אוהב? האם גם את היראה צריכים לעורר בעת ההיא, כמו שמעורר את האהבה השלמה? והנה חוזר על ב' הצדדים של האהבה, בין בדין ובין בחסד ובהצלחת דרכיו. ואומר שצריכים לעורר היראה בב' הצדדים של האהבה, שבעת החסד והצלחת דרכיו, צריך לעורר יראה מפני ה', שמא יגרום החטא ויתקרר מאהבת ה'. ונמצא בזה, שכולל היראה באהבה."

"מצוות היראה" היא לא פחד ויראה מהבורא, אלא יראה מכך שאני לא אוהב אותו מספיק חזק. כלומר, אני לא מפחד ממנו, לא על זה מדברים. יראה כזאת קיימת רק מתחת ל"מחסום", למטה מהעולם הרוחני. ולמעלה מה"מחסום" נמצאות רק דרגות האהבה.

אני לא מפחד מהבורא ואני הולך לקראתו. אבל אני מפחד שאהבתי אליו לא תהיה מספיק גדולה, כי אני עלול להתבלבל ולטעות. כלומר, זה פחד מהדין, מהעונש. פחד כזה אינו קיים ברוחניות, כי אני כבר עליתי מעל הפחד הבהמי. אלא אני מפחד מלגרום לו פחות נחת רוח ממה שאפשר. רק זאת היראה.

אני כל הזמן מפחד שלא אוכל לאהוב את הבורא אהבה שלמה, אולי אפשר לתת לו עוד משהו ואני לא אעשה זאת, לא אשים לב להזדמנות, לא אהיה מספיק רגיש. יראה כזאת היא המנגנון להגברת האהבה ולעלייה בכל סולם המדרגות. אנחנו עושים את מחצית הדרך, רוכשים יראה עד לדרגת ה"בינה". ואחריה יש דרגות האהבה, ובמחצית השנייה של הדרך מרגישים יראה כפולה.

אבל כמובן שהיראה כבר לעולם לא תהיה אגואיסטית כמו מתחת ל"מחסום", לטובתנו האישית. היראה תהיה תמיד כלפי האהוב.

"וכן בצד הב' של האהבה בעת דין הקשה, יעורר יראה מה' ולא יקשה ליבו, ויסיח דעתו מהדין. ונמצא בזה שגם כאן כולל היראה באהבה. ואם נוהג כן, נמצא תמיד באהבה שלמה, כראוי להיות. ועל התכללות היראה באהבה בצד החסד, מביא הפסוק, אשרי אדם מפחד תמיד. ומבאר את המילה תמיד, שמשמע, אפילו בעת שה' עושה טובות עימו, צריך ג"כ לפחד ממנו, שמא יגרום החטא."

כאן מתעוררת השאלה כיצד אפשר להיות כל הזמן ביראה? כמובן שהיראה הזאת אינה אגואיסטית, אלא למעלה מהאגו. צריך כל הזמן לפחד, כלומר, לחפש מה עוד אני יכול להוסיף לאהבה שלי כדי לא לגרוע ממנה. אם היינו מתנהגים כך בעולם שלנו, ביחסים בין האנשים, במשפחה, אז החיים שלנו היו נפלאים!

מתוך שיעור על פי ה"הקדמה לספר הזוהר", 11.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
"צריכה היראה להתדבק באהבה"
האוצר שלנו, זו יראה בפני הבורא
הדרך הארוכה אל היראה