אסור לדרוך במקום

צריך לא להתעכב במדרגה הקודמת אלא מיד להיכנס למדרגה הבאה, ולהרגיל את עצמך לשינוי המצבים הזה. אם אנחנו עוצרים במצב מסוים, זה לא טוב. כל השינויים הם לטובה, והעיקר הוא שיהיו שינויים.

כתוב, "כי מציון תצא תורה", כלומר, מהיציאות מהמצב הקודם, אפילו הטוב ביותר. אפילו אם זאת נפילה ממצב הגבוה ביותר, משמחה לעצב. זה לא חשוב, רק שיהיו כמה שיותר שינויים, הרי דווקא הם קובעים את קצב ההתקדמות.

אנחנו תמיד מתקדמים: צועדים ברגל שמאל, או ברגל ימין – כך נוצרת תנועה. לכן, העיקר הוא לא לעמוד על רגל אחת באותו המקום, אלא כל הזמן לנוע: מקו שמאל לימין, או מימין לשמאל. העיקר הוא לצאת מהמצב הקודם ולהיכנס למדרגה חדשה של חיבור.

העליות והירידות מתרחשות כל הזמן. מספרים שרבי חוזה מלובלין אמר לתלמידו שהתלונן על העליות והירידות התמידיות, שעבר 400 עליות וירידות בבוקר. לא צריך לחשוב שהוא ספר אותן, הוא פשוט ידע את מספר המדרגות שהוא עלה: כלומר, המדרגה שהוא נמצא לפניכן, והמדרגה שאליה הוא עלה. וכך הוא ידע שהן היו 400. ובנוסף, 400 זה מספר מושלם.

ככל שיותר שינויים פנימיים מתרחשים בתוך האדם, כך יותר טוב. ולא צריך לנתח האם הם טובים או רעים. אין שינויים רעים! בעל הסולם כותב: "שמח אני ברשעים שמתגלים", הרי אם הם מתגלים זה אומר שאפשר לתקן אותם. אף על פי שרע לי, אני שמח שאני יכול לתקן את הרוע הזה. לכן, זה טוב שאתם עוברים הרבה עליות וירידות.

ובנוסף, הדבר הזה עוזר לחברים. כל אחד עובר הרבה שינויים פנימיים, ועל ידי התכללות אנחנו מעבירים אחד לשני את העליות והירידות הללו. יוצא כך, שכולם זוכים ומתקדמים במהירות.

מתוך שיעור מקדים בכנס הערבה, 30.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
העיקר באסיפה, שכולם יהיו באחדות
כשהמחוג יזוז
לבבות מחוברים