קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
במסגרת ההכנה לכנס האינטגרלי.
"כדור פטל".
"כדור פטל", זה כאשר אני לגמרי, באופן מוחלט מאבד את היחס האישי כלפי החברים. כולנו מסירים את הלבוש של הגוף הפיזי, של התכונות הפנימיות שקיבלנו מהטבע, ונשאר רק ניצוץ, "רשימו", שטמון בכל אחד, הגרעין הרוחני של כל אחד, ההשתוקקות שלו לאיחוד.
אם אני עדיין מבחין ביחס אחר, בהבדלים בינינו, אז זאת לא קבוצה. קבוצה, זה כאשר כל החברים שווים, כאשר אני לא רואה שום הבדלים ביניהם. כל ה"רשימות", כולם משתדלים להשיג איחוד.
בשלב הראשון של ההיכרות עם הערבות הבורא רק מביא אותנו לחיבור, וזה קרוב לוודאי מצב תיאורטי. מצד שני, כאשר אנחנו מייצבים את "כדור הפטל", אנחנו כבר צריכים באופן פעיל להתחבר עם כולם. עבודה עם "כדור הפטל" מתחילה מההשתדלויות לא לראות שום הבדלים בין החברים, ומסתיימת כאשר כולם התחברו לאחד.
אם אנחנו מחוברים ומולחמים בצורה טובה, כמו קבוצה הומוגנית, כמו יחידת קומנדו, בדומה להתלכדויות אחרות שאנשים יוצרים בעולם הזה, זה עדיין לא "אחד". כי בחיבור הגשמי מסוג זה כל אחד רוצה להגיע למטרה, לכל אחד מטרה משלו, ולמען המטרה האישית שלו כולם מוכנים להתחבר.
אנחנו לא פועלים בצורה כזאת. אצלנו כל אחד צריך לבטל את עצמו למען האיחוד עם האחרים, לוותר על המטרות הפרטיות.
בביטול העצמי הזה אנחנו לא מאבדים לא שׂכל ולא רגש, אלא רוכשים שׂכל של כל הקבוצה, שזה נקרא: "כאיש אחד בלב אחד". מתגלה רצון אחד כללי משותף, שבו כל אחד מרגיש את התכונות האישיות שלו. כמו במערכת של גלגלי שיניים, הוא מתחיל להסתובב יחד עם כולם, ללא לחץ, ומכאן מבין איך הם מסתובבים ולמה. זה נקרא: "לדעת מה על ליבו של החבר". וכל אחד יודע את זה באופן שונה, בצורה האופיינית רק לו.
כך אנחנו מגיעים ל"כדור פטל".
ידיעות קודמות בנושא:
תשעה שלבים בדרך לאיחוד. נקודה מס' 2
תשעה שלבים בדרך לאיחוד. נקודה מס' 1
כדור מוּתָךְ
