קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
במסגרת ההכנה לכנס האינטגרלי.
התגברות על האגו בעזרת הסביבה.
אחרי שאני משיג איזו נקודה של ערבות, אני נאחז בה, מעריך אותה, נהנה ממנה ורוצה להתפתח בה. אבל באמצעות המאור המחזיר למוטב שאותו אני מזמין, נקודת הערבות מתחילה לגדול בכלל לא בצורה חיובית.
האור אף פעם לא פועל בכזאת צורה, כדי פשוט להביא אותי לאין סוף, לתיקון. אלא דווקא להיפך, בהתאם לתוכנית שלו, במסגרות של היחסים שלו עם הכלי, הוא צריך להראות לי עד כמה אני הפוך אליו. ולכן, באותה המידה שבה אני משקיע באיחוד, אז ההשתוקקות שלי, העבודה שלי, המאמצים שלי הופכים לחושך.
ברגע שקיבלתי את הערבות כאיחוד הדדי שצריך לשרות בינינו ברוחניות, איפה שאנחנו מרגישים את עצמנו לא בנפרד, אלא יחד, אז ההפרעות שמתגלות לי נקראות "אגואיזם". והוא כבר אינו שייך לעולם הזה, זהו אגואיזם אמיתי, שמתגלה דווקא בניגודיות לאיחוד, לחיבור, לערבות.
כל האבחנות בזמן הירידה מצביעות רק על החולשה של הכוחות ביחס לערבות, ולא על שום דבר אחר. וכאן מתחילה להתגלות הערבות של המדרגה הבאה: מה הקשר בין הערבות והבורא? איזה יחס יש לו כלפי זה? כיצד הוא מתלבש בזה? איך הערבות יכולה לתאר לי אותו? וכולי.
במצבים של ירידה ועלייה פועלים שני סוגים של ערבות, ודווקא הפער ביניהם קובע את גובה המדרגה שאליה אתה תיכנס.
וכך אנחנו הולכים קדימה. מצד אחד, צריך כמה שיותר להרגיש את השפעת המאור עליי, ומצד שני, אתה צריך לברר את ההרגשה הזאת: "מאיפה היא באה ולמה? איך להפוך אותה להופכיות ולהתקדם למצב הרצוי?". ואחר כך שתי האבחנות האלה יהפכו להיות "ראש" ו"גוף" של ה"פרצוף": ה"ראש" קובע, מה קורה עם ה"גוף", וכיצד הוא צריך לתפקד. אבל זה בתנאי שאתה תשלוט על הרצון.
ובינתיים אתה גם כן משתדל כל הזמן להסתכל על עצמך מהצד: מה קורה איתך? מה האור עושה לך? איך אתה משתנה ואיך צריך להשתנות? איך אתה צריך להגיב על כל מצב?
כלומר, מצד אחד, זה תופס את כל המוח שלך, את כל הרגש, ואתה חווה כאלה מצבים שפשוט אינך יודע כיצד לצאת מהם, אבל מצד שני, אתה צריך לדעת: הבורא שולח לך את המצבים האלה כדי שאתה תפתור את הבעיות שנוצרו רק בקשר איתו ובקשר עם המטרה. הפתרון של הבעיות מתחיל מזה, שהמטרה היא הידמות והשתוות עם הבורא, וזה חשוב יותר מהבעיה. ובכלל, הכול פחות חשוב, מאשר הערבות.
המפתח לערבות זה הכרת החשיבות. כי הערבות, זו איזו הרגשה פנימית שאותה אנחנו חייבים להשיג: אני קובע את מצב פנימי, באיזה שהוא אופן מצייר מציאות חדשה. זו לא סתם נקודת האיחוד שלנו, היא מתרחבת והופכת לנקודה של המציאות החדשה. ודווקא הכרת החשיבות היא זו שתומכת ומפתחת אותה.
לכן אנחנו צריכים כל רגע לברר מה אנחנו צריכים ומה לא כדי להעלות את מושג הערבות.
מכאן אנחנו שוב חוזרים לגדלות הקבוצה והשפעתה עלינו. ההשפעה הזאת צריכה להיות רב תכליתית, צריכים להשתמש בקנאה, תאווה, כבוד, שאפתנות, כל מה שיכול ללחוץ עליי, לדחוף ולנער אותי. וזו צריכה להיות העבודה של כל אחד על כולם.
ידיעות קודמות בנושא:
תשעה שלבים בדרך לאיחוד. נקודה מס' 1
תשעה צעדים לגילוי הרוחני
הצד ה"חיובי" וה"שלילי" של הערבות
