רק הבורא נותן את הנשמה

שאלה: כיצד עליי להתייחס לאשתי כדי שנרגיש את הבורא בינינו?

תשובתי: השתדלו שכל היחסים ביניכם יהיו רק כדי לגלות את הבורא ביניכם. זה מבטיח שלום בית מוחלט. זה בריא לכולם גם מתוך מניעים האגואיסטיים. זהו אמצעי יעיל מאד ומכוון נכון את האדם ביחס לכל החיים שלו.

הקבוצה והחברים הם עדיין מושגים מלאכותיים בשבילך, וכל האנושות מורגשת עוד יותר רחוק מהמושגים האלו, והבריאה כולה בכלל רחוקה ממך. האישה היא הכי קרובה, הרי נאמר: "אשתו של אדם כגופו". מהצד השני, אתה מגלה שיש לך שותף מלא! הודות לבורא אתה מתחיל להרגיש שכנגד כל תנועתך ישנה תנועה שלה. איזו תנועה שלא תהיה: במוח, בלב, בגשמיות – בכל דבר מתרחשת תנועה בו זמנית. כאילו הבורא מתגלה ומדביק את שני החלקים הנפרדים בכל פרטיהם וצורותיהם.

עלינו רק לנסות לגלות בינינו את הבורא, הכוח המחבר בינינו, שאנחנו רוצים להשיג כתוצאה מהחיים המשותפים שלנו. אחרת, כל החיים האלה יהיו סתם קיום בהמי. שנינו רוצים לגלות את הכוח המחבר בינינו, הגורם השלישי המשלים אותנו עד שנהיה אחד! כשהוא יחבר אותנו לאחד, אנו נכלול אותו בתוכנו ונהיה אחד שלם, דווקא בגלל שהוא נמצא בתוכנו וממלא אותנו. זה נקרא: "איש ואישה זכו, שכינה ביניהם", הוא נוכח בכל מה שקיים ביניהם. אין יותר מזה כלום, כי הרצון של כל אחד מכוון לאחר. זה כמו ביחסים בין "זעיר אנפין" ו"מלכות", הוא כולו מכוון אליה והיא אליו.

הבורא הפריד את שתי הספירות הפרטיות של המלכות ועשה מהן את חווה, לכן לאורכו של כל הפרצוף הרוחני ישנה התאמה מלאה בין ז"א ומלכות, במדרגה אחת, פנים אל פנים, בזיווג נצחי בלתי פוסק. אין תכונות לאחד שאין אותן לאחר, אך ניתן להדביק ביניהם רק על ידי אור ע"ב-ס"ג, אשר מגיע ומחבר אותם, מתקן אחד ליותר השפעה ואת האחר ליותר קבלה.

על מנת להתחבר, שניהם עולים לבינה שנקראת אלוקים, הבורא, והוא נותן להם כוח חיבור ואז ממלא אותם. הם לא ממלאים זה את זה, אלא את הרצונות המשותפים שלהם. מזה נולד "הילד", התוצאה של הזיווג, הפרצוף הרוחני הבא, המצב החדש. על כך נאמר שהאבא נותן את הלובן, האימא נותנת את האודם, והקב"ה נותן את הנשמה. הבורא נמצא ביניהם, ממלא אותם, נותן נשמה למדרגה החדשה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 28.09.2010

ידיעות קודמות בנושא:
איש ואישה: היכן השכינה ביניהם?
חותך את העבר כדי להיכנס אל העתיד