קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בזמן המשברים הקודמים, העשירים התעשרו והעניים נעשו יותר עניים. אז במה שונה המשבר הנוכחי?
תשובתי: העשירים יתעשרו עוד יותר, והעניים יהיו יותר עניים. זהו המשבר המכריע, הוא לא יהיה יותר הומאני או מתחשב. להיפך, הוא יהיה יותר גרוע, ויחריף עד כדי כך שלא תהיה לנו שום ברירה, שום פתרון.
הוא יעבור בגלים יותר ויותר חזקים ולא יסתיים כפי שהסתיימו המשברים הקודמים. מדובר על תופעה בלתי חולפת, ממושכת, שנמשכת בלי סוף, זה הבדל גדול.
הסוף של המשבר הנוכחי יכול להיות רק בתיקון האמיתי שלו ולא בדחייה נוספת או במלחמת עולם. אנחנו מצאנו את עצמנו בנפילה בלתי פוסקת, מפני שנכנסנו למערכת יחסים חדשה, אינטגרלית. ברור שהעשירים ימשיכו להתעשר והעניים ימשיכו להתרושש. העולם ישתנה מאוד, אך הוא לא ימצא פתרון עד שיגלה אותו בתוך שיטת החינוך האינטגרלי, שהיא בעצם אותה חכמת הקבלה.
הבעיה היא, שנכון להיום, בלתי אפשרי להחיות את הכלכלה, התעשייה והמסחר בעזרת שיטות קודמות. לא במקרה דוחים כל שנה את היציאה מהמשבר, ושנת 2014 לא תהיה יוצאת מן הכלל.
ובכלל, מצב המשבר אומר, שאנחנו חרגנו מעבר לגבולות המותרים לנו. והפתרון נמצא במישור הסיבות ולא התוצאות.
כי המשבר לא מתרחש בכלכלה, בתעשייה, בבריאות או ביחסים במשפחה. נכון שהוא מקיף את כל תחומי החיים, אבל מקורו הוא באדם שאינו מותאם לטבע, שמתגלה עכשיו.
מתגלה לפנינו רשת קשר אינטגרלית שקושרת את כולם ביחד ואנחנו ממשיכים לחיות לפי המושגים הישנים, לפי תוכנה אחרת לגמרי, ולכן אנחנו לא מסוגלים להיכנס לתוך הרשת הזאת, לתוך אותה התבנית, אנחנו לא מוצאים את עצמנו. אנחנו לא יכולים לשלוט על לוח הבקרה ואנו לוחצים על הכפתורים שכבר לא עובדים.
כל הניסיונות של בעלי השליטה אינם מובילים לכלום. אפילו העושר שלהם הוא נחלת העבר. אפשר להדפיס עוד מיליארדי דולרים, ומה בכך? הממשלות שקועות בתוך חובות כבדים וזה לא מדאיג אף אחד. אף אחד אפילו לא מצפה שארצות הברית תשלם את כל מה שהיא חייבת לעולם. בעלי העסקים חיים מהיום למחר, ולא מסתכלים מה יהיה מחרתיים. ומה לעשות אם המנגנונים הרגילים אינם עובדים יותר?
לכן, המשבר האמיתי הוא משבר בתפיסתנו. הוא לא מתפתח באנושות, אלא בתוך האדם, בקשר בינינו. רק אחרי שנתקן את עצמנו אנחנו נבנה קשרים חדשים, וכתוצאה מכך נבנה אנושות חדשה. אבל בינתיים אנחנו לא מבינים את העולם של היום ולכן לא יודעים כיצד לנהל אותו. לא מדובר כאן על עושר או על עוני, אלא דווקא על הניהול. קודם אתה ידעת מה תקבל תמורת השקעתך. ועכשיו הכול השתנה, אנחנו נכנסנו לתקופת המעבר. בעוד מספר שנים המוני בני אדם יישארו ללא עבודה ויהיה צורך לספק להם הכרחיות, אחרת הם "יאכלו" את העשירים.
כבר היום המון אנשים לא רוצים לעבוד, מתעצלים ומעדיפים להסתפק במועט. והדור החדש בכלל מנותק מהמושגים הישנים.
כך או אחרת, העולם ישתנה. ואם אנחנו לא נרצה להשתתף בתהליך הזה באופן הכרתי ומודע כדי שיזרום ברָכּות, אז נתקדם בדרך ייסורים.
שאלה: האם אפשר לומר שהבעיה היא בחוסר הנוחות הפנימית של האדם?
תשובתי: לא. כאשר רע לאדם זה דוחף אותו לשינויים, והמשבר הוא באותה הנקודה שבה אנחנו מחליטים שחייבים למצוא פתרון אמיתי בכל מחיר. כלומר, המשבר הוא נקודת הלידה, רגע המהפך בתפיסה האנושית. אם קודם כולם היו חושבים במסגרת הטבע האגואיסטי שלהם, כלומר, בסופו של דבר היו משרתים את הגופים שלהם, אז היום הם חייבים לראשונה להתעלות למעלה מהגופים כדי לשרת לרעיון יותר נעלה, לנשמה, למשהו חיצוני כללי, הנסתר בתוך החברה, בתוך הקשר בין כולם. דווקא בתוך הקשר הזה אנחנו מגלים את מה שנקרא "הכוח העליון".
כלומר, עלינו להיחלץ מתוך ה"בהמה" שלנו ולהתחיל לחשוב במושגים אנושיים. זאת תהיה תחילת התיקון, כאשר האדם יהיה שקוע בדאגה ליחסים הנכונים עם הזולת.
שאלה: אבל אני בכל זאת לא מבין. ישנם אנשים שיש להם מיליוני דולרים ואחרים רעבים ללחם. אז כיצד אנחנו ביחד נמצא פתרון משותף?
תשובתי: כאן לא מדובר במזון ולא בכסף. פשוט גם לך וגם לי אין בשביל מה לחיות. מסתבר שהטבע מאיים על כולם במידה שווה. ואף על פי שנראה שהעני חשוף יותר למכות מצד הטבע, זה עוד ישתנה, אבל זה לא העיקר.
בכל מקרה, אל תחשוב שלמיליונרים אין דאגות. לפעמים מיליונים עושים את האדם הרבה יותר חשוף למכות יחסית למי שאין לו כלום. העניים מסתדרים איכשהו מיום ליום והעשיר עלול ליפול, ואם פתאום קורה משהו הוא מוכן להתאבד. העני חי מנדבות והעשיר חי משליטה ולא יכול לסבול אם הוא מאבד אותה או שהוא נשרף מקנאה.
הרי ההרגשה אינה תלויה ברמה קבועה אלא דווקא בשינויים. ולכן כשאתה מרבה נכסים, אז הנפילה נעשית בלתי נסבלת. לא במקרה אנשים מתאבדים אחרי שמאבדים חלק מהונם.
הכול יחסי. העושר הוא לא בחשבון הבנק, אלא ברצון, כי אותו אנחנו ממלאים או מרוקנים על ידי סכומים בחשבון השוטף…
מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר הזוהר", 14.01.2014
ידיעות קודמות בנושא:
המשבר יחזיר אותנו לתיאוריית מרקס
כבולים ברשת קשר
נכנסים לעידן חדש
