חיים בהכחשה

שאלה: מתי האדם זוכה לראות, שכל מה שקורה בחיים שלו בא מהבורא האחד והיחיד?

תשובתי: האדם זוכה לראות ש"אין עוד מלבדו", כאשר הוא עולה לאמונה שלמה ומוכן לעבוד ללא שום תשובה ותגובה מהבורא, מהכוח היחיד. הוא מפסיק לחכות שיקבל איזה מענה בכלי הקבלה שלו, כדי לראות את הבורא ולהיווכח שזה בא ממנו. רק אז הוא יזכה להרגיש את ההנהגה העליונה היחידה, כי אחרת הכול נכנס לכלֵי הקבלה האגואיסטיים שלו.

אתה מחכה, מתי תראה בפועל שהבורא עושה הכול ותוכל להיווכח שהכול נכון, וסוף כל סוף תיפטר מהספקות. אבל הרווח הזה היה מורגש בתוך האגו שלך ולכן אתה אף פעם לא תקבל אותו. אתה פשוט לא מבין באיזו דרך אתה נמצא. כל פעם תצטרך יותר ויותר לגלות, שבדרך הזאת אי אפשר להתקדם לפי הרגש והשׂכל הגשמי שלך, אלא רק על ידי כוח ההשפעה והביטול העצמי המוחלט.

אם אתה תוותר על כל מה שיש לך עכשיו, אז תקבל מדרגה רוחנית שמהווה חיים בביטול עצמי. חוץ מהכרחיות לגוף הבהמי, כל שאר החיים עוברים בביטול עצמי מלא.

אתה תגלה ש"אין עוד מלבדו" לאחר שתבנה בעצמך את הבורא היחיד הזה.

הביטול ממומש בקבוצה. אני זורק את עצמי על הידיים של החברים, אבל כדי שהם יטפלו בי. אני מוסר את עצמי, ובאותו הרגע מרגיש שכאן קיימת כזאת מערכת שנקראת "קבוצה", והיא דואגת לי.

שאלה: אבל אם מסרתי את עצמי לחברים ואני סובל?

תשובתי: אם אתה סובל, סימן שלא מסרת את עצמך. אני מוסר את עצמי בשמחה! אני מאושר מזה, שאני לא משתמש לא ברגש ולא בשׂכל שלי, כי יש לי חברים, מורה, בורא! ואני בעצמי לא קיים, אני רק הדבקתי את עצמי אליהם וזה הכול. הם, זה הראש שלי, ואני רק המבצע, הגוף שלהם. מה שהם מחליטים, אני מבצע.

זה נקרא דבקות. בצורה כזאת אני רוצה להתקיים. וכמה שלא יוסיפו לי כל מיני בעיות, אגו, הכבדת הלב, אני שואף עוד יותר להידבק אליהם. אני רוצה שהם יחליטו עבורי. וזה לא אומר שאני משחרר את עצמי מכל אחריות כדי להקל לעצמי על החיים. אני עושה את זה מפני שאני רוצה להידבק בעליון, שהעליון יהיה הראש שלי ואני אהיה הגוף, ואני אקבל ממנו את כל הפקודות, כל ההוראות.

אני לא שואל את הבורא מתי הוא יתגלה. אני לא צריך לגלות אותו. אני רוצה לבטל את עצמי ולא לגלות אותו.

מתוך שיחה בסעודה 17.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הכול למען אחרים
גשר צר בין העולמות
כלום לעצמך, הכול לאחרים