לקצר את הדרך הארוכה

האבולוציה של האדם, ההיסטוריה של ההתפתחות שלו, אלה הם ניסיונות למצוא בחיים שלנו תענוג, מילוי, רצוי שיהיה נצחי, שלם, מוחלט. אבל בסופו של דבר, אנחנו כל פעם מגיעים ל"שוקת שבורה", מפני שהתענוג מתברר כרגעי, חולף ובלתי מושלם.

כאשר האדם מתחיל להבין את זה, אז כבר אפשר לדבר איתו. אחרת, זה חסר טעם, הוא לא ישמע אותנו.

שאלה: אבל אנשים שלומדים קבלה ומכירים את העקרונות שלה, עוברים את הדרך הזאת די מהר. כאשר אתה רואה את המערכת אתה כבר לא צריך לרוץ אחרי תענוגים רגעיים.

תשובתי: לחכמת הקבלה מגיעים אנשים שעדיין לא פתרו הרבה מהבעיות שלהם. נדמה להם שהם יכולים לפתור אותן בעזרת החכמה הזאת, ואחר כך מתאכזבים, עוזבים וחוזרים או בגלגול הבא, או שמספיקים לחזור בחיים האלה.

שאלה: אבל הידע הזה מקצר מאוד את הדרך.

תשובתי: לא! ידע אף פעם לא יעזור כנגד ההרגשות. אתה יכול לומר לאדם כל מה שאתה רוצה, הוא בכל זאת יעשה מה שהוא רוצה ולא מה שהוא יודע.

אנחנו נבראנו מרצון לקבל והשׂכל שלנו מיועד רק כדי להראות לנו איפה אפשר לקבל כמה שיותר מהר את הרצונות האלה. אנחנו כמו כלבים, מחפשים לפי חוש הריח איפה נמצא התענוג. הרצון מנהל אותנו, ולכן אין שום אפשרות לקצר את הדרך.

עוד לפני 5,000 שנה בכל ספרי הקבלה נאמר, שבסוף המאה ה- 20 האנושות תתחיל להתאכזב מההתפתחות האגואיסטית שלה, ואז חכמת הקבלה תוכל להתגלות. ועד אז, על המקובלים נאסר לדבר עליה וכולם חשבו שזה איזה שהם סימנים, מיסטיקה, גילוי עתידות, קסמים וניסים. רק בזמנינו מתחיל להתגלות המידע על חכמת הקבלה. רבים עדיין אינם רוצים להבין את זה, מפני שלא השתחררו מהדימויים הישנים עליה.

עד לימינו היינו חייבים ללכת בדרך של ייסורים ואכזבות בתוך ההתפתחות האגואיסטית. אבל החל מזמנינו, כאשר הגענו לנקודת האכזבה המלאה, אפשר להתקדם הלאה. וכאן יש לנו בחירה: או להמשיך בדרך של ייסורים, או להעדיף דרך של חכמת הקבלה. אבל ללכת בדרך של חכמת הקבלה, זה אומר, להתחיל מיד לעלות לדרגה העליונה הבאה, כלומר, במקביל לדרגה הנמוכה ליצור דרגה שניה.

מתוך התוכנית "שיחות עם מיכאל לייטמן", 27.9.2013

ידיעות קודמות בנושא:
המדע על הכוח שמנהל את העולם
שיתוף פעולה הדדי של שני כוחות הטבע
בנקודה של כאוס וחוסר איזון