מדע שהגיעה שעתו

חכמת הקבלה נבדלת מכל יתר המדעים ופעולות האדם בעולם הזה. היא נסתרת מבני האדם. לימוד פשוט מהמקורות לא יעזור לנו להבין אותה. את הקבלה לא ניתן להבין לבד, כי היא דורשת הדרכה אישית שתאפשר ללמוד אותה באמת ולהשיג את מה שנאמר בתוך הספרים.

הקבלה היא לא סתם מדע, אלא היא חכמת הבריאה. והיא מתגלה בעזרת כוח מיוחד שמגיע לאדם ומשנה אותו, ממלא אותו ב"אור" השכל והרגש, ממלא את המוח ואת הלב. רק אז האדם מתוודע אל חכמת הקבלה, נעשה מקובל. ומה שהוא מקבל נקרא "תורה" או "המאור המחזיר למוטב". האור הזה מתקן אותו ומקנה לו טבע אחר המתאים לגילוי העולם העליון. כי עם הטבע הנוכחי שלנו אנחנו מגלים רק את "העולם הזה", את המדרגה התחתונה ביותר, שבעצם בכלל אינה קיימת מפני שכולה פרי דמיונו של הרצון לקבל. כאשר אנחנו נרכוש רצון להשפיע, אז אחרי שהמדרגה הזאת תתממש היא פשוט תיעלם.

חכמת הקבלה מספרת על כל התהליך שצריך לעבור האדם, על רכישת התכונות המתאימות למדרגה יותר גבוהה, כלומר, הרצון להשפיע שדרכו הוא ירגיש את המציאות.

והדרך מתחילה מהעולם הזה, דווקא מהדרגה התחתונה, כאשר האדם מנותק לגמרי ממה שעליו להשיג. קודם כל עליו לתקן את כלי הקליטה שלו, ואחר כך להתחיל לחקור מה הוא מקבל ומה הוא מגלה. מכאן מתחילה ההתקדמות, עד שהאדם מגיע למקור של כל הכלים וכל המילויים שבתוכם, שהוא הבורא.

כדי להביא את האדם לתוצאה כה נעלה, המקובלים כותבים לנו ספרים.

ישנם ספרי עזר שמספרים על הבחנות פסיכולוגיות, כגון "שמעתי", "דרגות הסולם", "שלבי הסולם", המאמרים של הרב"ש ובעל הסולם.

כמו כן, ישנם ספרי קבלה כמו "ספר הזוהר עם פירוש הסולם", "תלמוד עשר הספירות" או "עץ החיים" של האר"י. אותם המקובלים כתבו מתוך השגת העולמות העליונים מתוך התכונות החדשות. הם כותבים על מה שהם מרגישים, מה מגלים ואת מה שלא ידוע לנו.

אבל, כאשר אנחנו קוראים את הספרים האלה, אנחנו יכולים להתאים את עצמנו, להשתוקק להגיע לאותן הרגשות, אותם התיקונים בתוך החושים שלנו. ואז הקריאה מעוררת עלינו את המאור המחזיר למוטב שהוא התורה, כלומר, הוראה, שיטה. כשהוא מגיע אלינו הוא מתקן את הכוונות שלנו מ"לקבל" ל"להשפיע" ואז אנחנו יכולים לגלות תופעות בסדר גודל שונה, לגלות את "העולם העליון". ברור שלא מסופר על גלקסיות רחוקות או על זמנים רחוקים, אלא על תפיסת מציאות איכותית חדשה.

אני לא יודע מאיפה מגיע האור, כי אני לא מרגיש אותו, אבל אני מרגיש את התופעות שהוא מעורר. אני מתחיל להשתנות, מרגיש פתאום שרשרת של עליות וירידות, מצבים שונים.

ואחרי שאני משתנה, אני מגלה מציאות עליונה ואז על ידי הקריאה באותם הספרים אני מתחיל להכיר באמת את מה שכתוב בהם. עכשיו אני יכול להצביע על אותם הפרטים שהם מתארים.

נניח, שאני קניתי מכשיר גדול ומורכב, אף על פי שאין לי מושג כיצד מפעילים אותו, אבל יש לי גישה טכנית ואני מסוגל להבין את ההוראות. בעזרת ההוראות הכתובות אני מתחיל להכיר את התרשימים ולהבין את מבנה המערכת עד שאני לומד את כולה.

אותו הדבר קורה לנו בשלב השני שאנחנו רואים את המערכת הרוחנית ולומדים לעבוד עימה. זאת כבר עבודה מעשית, אמיתית, בדרגות העולם העליון.

ובנוסף לכך, שני השלבים העיקריים (משיכת המאור המחזיר למוטב וההיכרות המעשית) מתחלקים להמון שלבים עם תנאים נלווים. למשל, חכמת הקבלה הייתה אסורה לפרסום ברבים, חוץ מאלה שכבר "בשלו" לכך.

באופן כללי, ההתפתחות צריכה להתחיל מאפס, מ"המפץ הגדול" שאחריו מתפתח בהדרגה החומר הדומם, הצומח והחי. בהמשך, מהקוף, שהוא המפותח ביותר בעולם החי, יוצא האדם ומגיע בסופו של דבר לדרגת ההתפתחות האגואיסטית הסופית. במילים אחרות, אנחנו נאלצים להתכחש, לפסול את עצמנו, להכיר את הרע שלנו, רק אז אנחנו מוכנים וראויים לחכמת הקבלה.

אנחנו רואים מתוך הניסיון ההיסטורי שאנחנו תמיד התפתחנו לפי התרשים הזה. למשל, אני עובר לכפר, עוסק בחקלאות, בונה בית, משפחה, מוליד ילדים, רוכש פרות וכבשים ואחרי עשר עד חמש עשרה שנים, או אפילו פחות, נמאס לי מזה. די, אני כבר לא רוצה להמשיך, אני זקוק למשהו יותר מזה. אז אני עוזב את המשק ועובר לעיר ומתחיל את הכול מחדש…

כלומר, כל ההתפתחות מתבססת על ביטול המדרגה הקודמת והרצון לעלות למדרגה הבאה. אנחנו חייבים לשנוא את המצב הנוכחי. בקנה מידה חברתי זה מביא למהפכות, ובקנה מידה בינלאומי הדבר גורם למלחמות שלפעמים נמשכות עשרות שנים. תמיד חייבים להתייאש מהמצב הנוכחי כדי לעבור למצב הבא.

אז מתי האנושות תתייאש מההתפתחות האגואיסטית המבוססת על "לקבל על מנת לקבל" ותעבור להתפתחות אלטרואיסטית עם כוונה "על מנת להשפיע"?

המקובלים קבעו שזה יקרה במאה העשרים, אחרי שיתקיימו מספר תנאים כולל חזרתו של עם ישראל לארצו. ואז יגיע הזמן של גילוי חכמת הקבלה.

על כך מספר גם בעל הסולם. אנחנו קיבלנו רשות לחזור לארץ ישראל וגם לגלות את חכמת הקבלה. אבל לא כולם מקבלים את הרשות, אלא אנשים מסוימים. כי ישנם אנשים שלא נותנים להם רצון וישנם כאלה שאין להם שום קשר לזה. לאנשים אחרים נותנים רצון אבל אוסרים לממש אותו. אבל ישנם כאלה שמקבלים את הידיעה וגם מאפשרים להם לפעול. יותר מזה, ההשגחה העליונה דוחפת אותם בדרכים שונות לגילוי חכמת הקבלה, כי הדור כבר ראוי לזה.

לכן, בעל הסולם כותב שכל מה שהוא השיג וגילה נובע לא כתוצאה מהישגיו האישיים, אלא מפני שהדור כבר זקוק לגילוי הזה.

מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "חכמת הקבלה ומהותה", 06.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להשתייך למקובל
המדע הפנימי ביותר
חכמת הקבלה זה לא מדע מסובך!