דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האהבה משתקת ומחייבת

האהבה משתקת ומחייבת

שאלה: אתה אומר, שבעבודה שלנו עם האנושות אנחנו צריכים לבטל את עצמנו בפניה, אבל מצד שני, צריכים ללמד את האנושות את השיטה האינטגרלית. כיצד לשלב בין הדברים?

תשובתי: נניח, שיש לך ילדים ואתה רוצה רק את טובתם ואת אושרם. אבל היחס הטוב שלך כלפיהם מתבטא בזה, שאתה מחזיק אותם במשטר קפדני מהבוקר עד הערב, אבל לטובתם, אחרת הם לא ישרדו בעולם שלנו.

באופן זהה אתה צריך להתנהג כלפי האנושות, אבל רק לאחר שהיא תהפוך עבורך לחשובה ובעלת ערך כמו הילדים שלך, ולא מפני שאתה רוצה לדכא אותה.

כאשר אתה מחנך ילד, אתה יכול לצעוק עליו ומייד לשכוח שהוא עשה משהו לא בסדר. לכן, כאשר יהיה לך יחס זהה כלפי האנושות, אתה תוכל לצעוק עליה מדי פעם. ובינתיים אתה צריך להגיע לזה שאנשים זרים יהיו חשובים לך באופן זהה כמו הילדים שלך.

מצד אחד, האהבה כלפי הילדים משתקת אותך, אתה למעשה "עדין ומתחשב" כלפיהם, הם עושים איתך כל מה שהם רוצים. מצד שני, האהבה הזאת מחייבת אותך לעשות למענם כל מה שמועיל עבורם. יוצא, שאתה מדריך, גדול, בוגר, ויחד עם זה מציית להם וקטן מהם. אותו הדבר עם האנושות.

זה נקרא "שני קווים", שעליהם אנחנו בונים במשותף קו שלישי. מצד אחד אנחנו גדולים יותר, ומצד שני אנחנו קטנים יותר. בדיוק כמו עם החברים שאותם אנחנו משלימים, ויחד עם זה מבטלים את עצמנו כדי לשמוע להם ולקבל את דעתם. בכל מקום פועל אותו העיקרון.

כי חיבור יכול להתממש רק על ידי חדירה הדדית: אני לתוכך ואתה לתוכי. רק כך. לכן אנחנו לא מצליחים ליצור קשר נורמלי בין בני אדם: אחד תמיד רוצה לדכא את האחר ולא יכול לציית לאחר באותה המידה, לא לימדו אותנו את זה.

מתוך התוכנית "מבעד לזמן", 22.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
קשר, זה לא סתם חוט מתכת וגל
איחוד חם
באהבה ובדאגה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest