מעל הכוחות האנושיים

המאמצים הדרושים לנו כדי להשתנות הם מעל הכוחות האנושיים, מפני שהרצון לקבל אינו מסוגל להוציא את עצמו מהאגו. אבל אנחנו יכולים לבצע פעולות שונות, כדי שבאותם התנאים שסידר לנו האור אנחנו בכל זאת נוכל להתקדם לתיקון במידת האפשר.

בינתיים, כל המאמצים האלה הם ברמה שלנו עכשיו, כלומר, בדרגת הדומם, הצומח והחי. אבל אם אנחנו ניתן את כל המאמצים הנדרשים בדרגת החי, אז האור העליון ישפיע עלינו וישנה אותנו. כמות היגיעה תמלא את הכלי ואז האור העליון יסיים את העבודה הזאת, כפי שנאמר, "יגעת ומצאת".

אבל נשאלת השאלה, אם האור שולט על הכול, משפיע על הרצון, אז כיצד אנחנו מסוגלים לעשות מאמץ משלנו, תנועות קטנות ביותר לקראת השינויים, לקראת האור? לא קיים שום דבר חוץ מהאור והרצון מולו. אבל הכוח השלישי, הנוסף, שמאפשר לנו להביע את עצמנו, מופיע בזכות שבירת הרצון.

מסתבר, שמסביב לכל אחד מאיתנו נמצאים המון רצונות שבורים המרוחקים זה מזה על ידי האגו. ואם אנחנו יכולים לפעול במישור שלנו, משתדלים להתקרב, אז אנחנו משתנים בהשפעת המאור. העולם שלנו הוא המדרגה האחרונה הנמוכה ביותר המאפשרת לפעול אפילו נגד הרצון לקבל. לכן, האדם בעזרת פעולותיו יכול להתקרב לחבר כאילו האור קירב ביניהם. גם אם זה לא באמת כך, כי הרצון אינו משתנה כתוצאה מכך, אבל משתנה פעולתו על האור, ולכן זה עובד.

זהו פלא שמתרחש בדרגת העולם שלנו, בדרגה כל כך נמוכה ואפסית והפוכה לגמרי מהעולם הרוחני. מצד אחד, היא מנותקת לגמרי מהרוחניות, ומצד שני, יש לה הזדמנות נפלאה שמאפשרת לאדם בזכות קירבה פיזית ופעולות חיצוניות שקריות להשפיע על הרצון הפנימי שלו. ודרך הרצון הפנימי הוא פועל על המאור המחזיר למוטב שמתחיל להשפיע עליו בהסתרה, עד שמביא אותו לשינוי הרצון האמיתי.

מסתבר, שבתוך האדם בעולם שלנו, שבינתיים אינו רחוק מהקוף, יש הזדמנות, קצה חוט, שאם תופסים אותו אנחנו יכולים להוציא את עצמנו לעולם הנאור, לעולם העליון. אם הוא משתמש נכון בכל האמצעים שניתנו לו, אם הוא יבין שהם ניתנו לו מלמעלה, אז הוא יצליח לבנות "התערותא דלתתא" אשר תעורר את ה"התערותא דלעילא".

חייבים רק להבין בדיוק את סדר העבודה, מה בדיוק צריך לעשות האדם ומה עושה האור. ההבנה הזאת שומרת את האדם מהשגיאות, מהציפייה לישועה שתבוא בלי מאמצים ושעם הזמן הכול יסתדר בעצמו. הוא לא יטעה ויחשוב שיש אנשים שיותר קל להם להתגבר על השלבים האלה והם לא צריכים לעבור "400 שנות גלות", כלומר, לעשות במו ידיהם את כל "העבודה השחורה" לבניית הקבוצה, להשגת החיבור והערבות ולגלות את כוח החיבור.

אם האדם מבין שיש לו את כל האמצעים על מנת להשיג את התוצאה הרצויה, את מטרת החיים, אז הוא לא יתייאש, אלא ימשיך ויצליח. וחוץ מזה, אחרי כל החשבונות הוא יצטרך להתעלות מעל התוצאות, ולהבין, שההזדמנות שהוא קיבל להשקיע יגיעה, היא השכר!

מתוך שיעור על פי אגרת נ"ו של בעל הסולם, 27.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הטיפה האחרונה
תפילה לעצמי העתידי
כל אחד מקבל פעם אחת הזדמנות