קשר עם האור

הכנס הווירטואלי באמריקה, שיעור מס' 1

שתי מדרגות שותפות בהתפתחות האנושות: עליונה ותחתונה. העליונה זה אנחנו (WE) מפני שיש לנו "נקודה שבלב" (•). אנחנו דואגים להתפתחות, מרגישים ומכירים בחשיבותה, אנחנו לא אדישים, כי יש לנו קשר עם האור שעליו אנחנו בעצמנו לא יודעים.

מצד שני, לאנושות אין קשר ישיר עם האור והם חיים במסגרת של הציוויליזציה שלנו, דואגים לצרכים הבסיסים של אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, שליטה ומושכלות. יותר מזה הם לא צריכים. אבל נכון להיום נוצר מצב מיוחד, העולם שוקע בתוך משבר. את זה כולם מרגישים ולא יכולים לעשות כלום. כאן יש להבין שהמשבר הזה נגרם על ידי התקרבות בלתי פוסקת של האור אשר מתגלה בנו, מערער את מוסד הנישואין, הורס את ההשכלה ואת חינוך הילדים, גורם לחוסר אכפתיות ביחסים בין האנשים, מחליש אותנו. באופן כללי, היבטים רבים של המשבר הופכים את הרווחה והתקוות לנחלת העבר. וזה קורה בגלל שאנחנו לא מסוגלים להיכנס למגע, לקשר עם האור שמתגלה יותר ויותר.

כלומר, יש לנו סיבה לפנות לאנשים ולהסביר מדוע הם מרגישים רע. על כך כותב בעל הסולם, שעלינו להיות "ממלכת כוהנים", להגיע לאנשים ולהסביר כיצד מתקנים את מצב, מה לעשות עם המשבר. היציאה מהמשבר היא בחיבור (Σ) בעזרת שיטת החינוך האינטגרלי (∫).

אם אנחנו נתחבר, המשבר ייעלם, מפני שבחיבור בינינו אנחנו נתחיל לגלות את האור. גם עכשיו הוא נמצא בנו, אבל בינתיים אנחנו לא מתאימים לו, הוא נסתר יותר ויותר וכתוצאה מזה, אנחנו מרגישים חושך יותר ויותר גדול. אבל אם אנחנו תואמים לאור, אז אנחנו מגלים אותו בתכונה המקורית שלו כחיים טובים. הוא בונה את כל הקשרים בינינו וממלא אותנו.

בצורה כזאת, יש לנו רק שתי אפשרויות פשוטות:

·        להתחבר, להיות דומים לאור כדי שהוא יתגלה בנו,

·        או לא להתחבר, ואז הוא בכל זאת יתגלה, אבל "בעיתו", בדרך של צרות וייסורים שנגרמו מפני שאנחנו הפוכים ממנו.

אבל האנושות אינה מסוגלת להבין את שיטת התיקון ולהרגיש משהו. כי אין לה את הדבר העיקרי, אין לה "נקודה שבלב". ולכן, זה תלוי רק בנו, כי בזכות ה"נקודה שבלב" יש לנו קשר עם האור. לכן, דווקא אנחנו צריכים להיות המקשר בינו לכל האנושות.

יותר מזה, אם לאורך כל הדורות, מאז ימי "אדם" ועד היום, המקובלים בנו קבוצות נפרדות, אז נכון להיום זה לא מספיק. בעבר, העוצמה הרוחנית של הקבוצה הייתה מספיקה כדי לגלות בתוכה את האור. היו תקופות שונות בהן הקבוצות היו בנויות ממספר אנשים או עשרות או מאות ואלפים בני אדם. ואנחנו צריכים מתוך הקבוצות הקטנות שלנו להתחיל להתכלל בכולם.

אנחנו, הקבוצה שלנו, לא יכולה לקבל קשר עם האור אם לא ניקח בחשבון את כל האנושות. יש לנו רצון עצום אבל אנחנו בכל זאת איננו מסוגלים לממש אותו. עוברות שנים ואנחנו כאילו מסתובבים במקום. סגורים בתוך הקבוצה שלנו, אנחנו דומים לכלב שמסתובב במקום ומנסה לתפוס את הזנב שלו. הרבה יגיעה, אבל אין תועלת.

מדוע? מפני שחסר לנו החיסרון, הרגשת החיסרון. אין לנו את המינוס הגדול שבעזרתו היינו יכולים להגיע לאור. אבל גם לא יהיה, לא משנה עד כמה אנחנו נשקיע.

לכן, הקבוצות "דורכות במקום". הן חייבות לחבר לעצמן את כל האנושות, אולי לא לחבר מייד את כל המיליארדים, אבל צריכים להתחיל לעבוד בכיוון הזה. צריך לצאת "לקראת האנשים" ולחברם אלינו. אז בתגובה, אנחנו נקבל את הרצון הגדול שלהם, את חסרונם הגדול. נכון, זהו חסרון גשמי פשוט טבעי שמתבסס על הצרכים הרגילים, אבל אנחנו נהפוך אותו לרצון רוחני. האנשים רוצים משהו בעולם שלנו ואנחנו הופכים את זה לדחף רוחני ומבקשים מהבורא מילוי רוחני. אנחנו מעלים את חסרונם ומבקשים ממנו שייתן לנו אור, שייתן לנו חיבור!

הרצון הרוחני מעורר את האור אשר בתגובה פועל עלינו, מתגלה בנו ואנחנו מביאים אותו לאנשים.

ובכן, האור הזה פותר את כל הבעיות. בעולמנו לא חסר לנו שום דבר חוץ מקשר בין האנשים. בעזרת הקשר הנכון אנחנו נוכל להסדיר את הכול. העיקר הוא לבנות נכון את היחסים בינינו.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס הווירטואלי באמריקה, 16.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
נקודת המפנה של ההתפתחות
להביא אור לאומות העולם
לצמוח מה"נקודה שבלב"