קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעה: אירופה מלאה מחאות נגד תנאי העבודה שהולכים ומחמירים, נגד רמת החיים, הבעיות במשפחה, ההשכלה, מערכת הבריאות, השחיתות, וכולי. אף על פי שלא ניתן להשוות את רמת החיים באירופה לשאר העולם, אך ככל הנראה לרמת החיים אין משמעות רבה. אז מדוע זה קורה?
מתקופת הרנסנס (התחייה) ההמונים התחילו להרגיש את עצמם כסובייקטים (נושאים מרכזיים) בתהליך ההיסטורי ובמרכזן של קבלת החלטות אסטרטגיות.
אבל הם רואים את הפתרון לכל בעיותיהם בהגדלת העושר ובשיפור המעמד, אפילו בהיותם שגרתיים וטפילים. במילים אחרות, הם הופכים את כל הסביבה והמציאות שלהם למקור המילוי של רצונותיהם וצרכיהם האישיים המזיקים לכל השאר, כלומר להתפתחות האנושות באופן כללי.
על בסיס זה בכל מקום צומחות תנועות רבות אשר רוצות לשנות את המצב בצורה קיצונית, על מנת לבטל כל מני פרזיטים-מתווכים טפילים הקיימים על חשבונם. ובצורה כזאת לשחרר את האמצעים לשימור המצב לעוד זמן מה במסגרת "הסטטוס-קוו". בוודאי שאין להם אפילו שמץ של מושג שהפרזיטים-טפילים מסתתרים בינם לבין עצמם.
הם צועקים לכולם להפסיק להאכיל שכבות שונות של האוכלוסייה, מספיק לפרנס את ספרד, פורטוגל ויוון, צריך לצמצם את המנגנון הביורוקראטי. כל זה מאוד נעים לאוזן של האנשים ברחוב. אנו מודדים את הכול באמצעות הרווחה וצמיחתה המתמדת והמקיפה. זהו המושג הראשוני והבסיסי של קיום האדם והחברה.
אך מערכת שבנויה על צריכה, הינה מיושנת וכבר מיצתה את עצמה, כמו גם היסוד שלה שהוא מעמד הביניים כמעמד הצרכנים. לאור המשבר והירידה הכלכלית, אי אפשר להגדיל את רמת החיים של האזרחים.
החברה שוכחת מדוע ניתנה לה הרווחה. מבחינתם היא קיימת כמשהו שנתון מלידה ושרוצים לשמור עליו בכל מחיר, עד עצם הדחייה של שכבות האוכלוסייה, המעמדות, המדינות והעמים הלא כשירים.
בינתיים באירופה "משוטט" המיתוס על כך שאפשר ללא שום שינוי עקרוני לשמור על המצב הקיים. זה עדיין קיים שם מפני שהתחליף לזה נראה מפחיד מדי עבור כל המשתתפים בתהליך הזה.
התייחסותי: ניסינו כבר את הכול בעולם הזה, השגנו כל מה שהיינו מסוגלים, גדלנו ונתקלנו במבוי סתום. כך חזו הנביאים עוד לפני אלפי שנים. כך המקובלים תיארו את זמננו מאז ומעולם. מה שנשאר לנו זה לשמור על העקרונות האגואיסטיים צרי האופקים, או להשתנות בתיאום לטבע ולהידמות לו, להיות אינטגרליים (קשורים הדדית ביחסים טובים).
ידיעות קודמות בנושא:
דָלוּת הדור
מעידן של צריכה לעידן של מודעות
המחאה צועדת ברחבי אירופה
