מאי ידיעה של חרק קטנטן ועד למודעות של האדם

הכנס בבולגריה, שיעור מס' 5

שאלה: התלמידים שלי כל הזמן שואלים אותי שאלות: "מה משמעות החיים שלי"? "למה כל כך רע לי וריקני בעולם הזה"? ואני לא יודע כיצד לענות עליהן.

תשובתי: היום השאלה על משמעות החיים מופיעה בצורה מוחשית אצל אנשים רבים.

קשה מאוד להבין את התשובה לשאלה הזאת מתוך הכלים הגשמיים שלנו. כי חרק קטנטן לא מבין שקיימים איזה שהם חיים נוספים. כך גם אנחנו דומים לחרק הקטנטן הזה, ואף שאנחנו יותר מפותחים גם לכיוון השלילי וגם לכיוון החיובי, אבל בעצם אנחנו קיימים באותו המישור: נולדים, חיים, מתים, ולא נשאר מאיתנו כלום.

הכוח העליון קובע את כל המעשים שלנו. אז על מה יש לדבר? האם במקרה כזה ישנם אנשים רעים או טובים? לא. כולנו מבצעים את תוכנית הבריאה.

עכשיו האנושות מגיעה בהדרגה להכרה שהיא כלולה באיזו תוכנית שעובדת עלינו בניגוד לרצוננו. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר נגדה, חוץ מדבר אחד, לרצות לקפוץ מתוכה למעלה. רק אז אנחנו נצא מהתוכנית האגואיסטית וניכנס לתוכנית אלטרואיסטית.

כדי שמעבר כזה יתאפשר, אנחנו צריכים לציית לחוקים ההרמוניים של הטבע, לחוקים המיוחדים של מיתוג, שעוזרים לעלות למדרגת קיום חדשה ולהתכלל בתוכה.

בתוכנית האלטרואיסטית אין שום דבר ממה שיש בעולם שלנו כתוצאה מהאגו. שם הכול נמצא מעל למהירות האור: נעלמים הזמן, התנועה והמקום, וקיימת רק התודעה שלנו.

למצב כזה אנחנו צריכים להיכנס, בהיותנו עדיין חרקים קטנטנים שזוחלים במישור של העולם שלנו. לזה מוליכים אותנו ההשכלה והחינוך האינטגרליים.

מתוך שיעור מס' 5 בכנס בבולגריה, 03.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ללא משמעות החיים אין אדם
לגדול ולזכות לתואר "אדם"
שאלה הדורשת תשובה