קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מאמר דעה של מיכאל חזין, כלכלן:
מדינות עצמאיות מבחינה כלכלית נכנסות למנגנונים גלובליים של חלוקת עבודה, כיוון שעם צמיחת חלוקת העבודה אין להם מספיק שווקי מכירות כדי לתמוך בטכנולוגיות המתקדמות והן מתחילות להתדרדר.
הן מוותרות על העצמאות, כיוון שתוך כדי המעבר למעמד של "אוליגרכיה קולוניאלית" הן יקבלו יותר כסף וכן בטחון, שכל העוצמה של העולם הגלובלי תגן על ההון שלהם. לא אכפת להם מהעם.
אז למה במידת התפתחות המשבר, המנגנון היחיד של חלוקת העבודה צריך לקרוס? הרי זה לא משתלם, אבל הרחבת השווקים היא רק אמצעי להתגבר על הבעיה העיקרית של הכלכלה, שבנויה על קִדמה מדעית-טכנולוגית, העמקת חלוקת העבודה, הגדלת סיכוני היצרנים. אבל הורדת הסיכונים גוררת בעקבותיה את הצורך להרחיב את השווקים.
וזה עולה הרבה כסף. מגיעים לנקודת שובע שבה צמיחת השווקים כבר לא נותנת רווח מההכנסות, הם נאכלים על ידי התשתית ההולכת וגדלה.
המנגנון העיקרי של המשבר הנוכחי הוא הורדת הביקוש הפרטי, שהוא שווה ערך לקיצוץ בשווקי המכירות, וההיקף הכולל של רווחי הכלכלה מתחיל לקטון.
להקל על התשתית זה לא דבר פשוט. העניין הוא, שמערכת היחסים של מנהלי העל בתאגידים הגדולים בנויה לא על עקרונות כלכליים, אלא על עקרונות פוליטיים, ואי אפשר להקטין אותה. להיפך, אפשר להקטין את הקבוצה החשובה ביותר להתפתחות, אם להנהלה שלה אין סמכות.
כאשר עלות התשתית של המערכת הגלובלית של חלוקת העבודה הופכת להיות מוגזמת, מתחילה התפרקות לתת-מנגנונים אזוריים, כיוון שעבורם התשתית זולה יותר, ולאחר מכן מתחיל תהליך של התדרדרות של המערכת הכלכלית, כמו בזמן פירוק ברית המועצות. עכשיו מתחילים תהליכים דומים בכל העולם.
התייחסותי: אפשר להוסיף רק, שזוהי תוכנית הטבע להראות לאנשים את חוסר ההצלחה של המודל הכלכלי האגואיסטי ואת הפתרון היחיד, שהוא המעבר לכלכלה של צריכה שוויונית חכמה.
ידיעות קודמות בנושא:
מיכאל חזין: תיאוריית המשבר המקוצרת
כלכלה של מערכת סגורה
ההתפתחות הכלכלית לאחר המשבר
