דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מכות אחרונות על השער הנעול

מכות אחרונות על השער הנעול

כל השינויים מתרחשים בתוך האדם, כלפי ההתקדמות שלו. ואני יודע, שבדרך כזאת אני צריך להתקדם, ומברך על הרע כמו על הטוב. אני עדיין לא מפיץ יחס כזה כלפי כל העולם, אבל לאיזה חלק ממנו שאותו כבר תיקנתי. זאת אומרת, אני תיקנתי את היחס שלי להתנהגות העולם ביחס אליי, כי זה הבורא מסדר לי בצורה כזאת את העולם הזה. אני מקבל אותו ש"אין עוד מלבדו" ו"אני הוי"ה לא שיניתי".

כל העולם, זה לבושים של הבורא, ורק הוא מנהל את כל מה שמתרחש. ולמרות כל ההפרעות, שהופכות ליותר ויותר גדולות בכל מדרגה שבהן אני מתקדם, אני בסופו של דבר מצדיק את הייסורים ואת ההפרעות האלה שהבורא שולח לי, כדי לכוון אותי לשביל מאוד דק שמוביל אליו בדיוק.

"עולם כמנהגו נוהג", אבל עכשיו אני מבין ומפרש את כל מה שקורה בצורה נכונה. בעולם פועלים שני כוחות, ושניהם נובעים מהבורא, ואני לוקח את שני הכוחות האלה, מקבל אותם ועובד עם שניהם. כוח אחד זה, המן, פרעה, היטלר, סטאלין, כל הרוע הנורא שבעולם. ומצד שני, זה הבורא, הכוח של האבות: אברהם, יצחק ויעקב, כל הכוחות הפרטיים של הטוב.

ואני רק מתעלה מעל לקביעת העולם כשלילי לקביעת העולם כחיובי, כאל שלב הכרחי כדי להביא אותי לדבקות עם הבורא. המורה שלי, הרב"ש, סיפר שבילדותו חייבו אותו לנשק את הסרגל שאיתו המורה היה מכה את התלמידים כאשר הם השתוללו. כך גם אנחנו צריכים לעשות את אותו הדבר. אבל לא מזה שאין לנו ברירה ואנחנו כמו ילדים מפחדים מעונש גדול יותר, אלא שבאמת מברכים את הבורא על הרע כמו על הטוב.

אנחנו רואים שהרע הזה פועל על האגו שלנו, שאנחנו דווקא רוצים להתנזר, להתרחק ממנו. והמכות שהאגו שלנו מקבל עכשיו, עוזרות לי להתנתק ממנו. כי רק בגללו אני סובל.

זה נקרא "יציאת מצרים", שבאה אחרי עשר מכות על הרצון לקבל שלי. האגו שלי מקבל את המכות האלה במלואן. בגוף שלי, ברצון לקבל שלי, לא נשאר אף תא שלא סובל. הכול מת, הכול נאכל על ידי הארבה, כל המים הופכים לדם. רק בצורה כזאת, חלק ממני שנקרא "עם ישראל", יכול לברוח ממצרים.

וכל היתר נשאר שם. אני מתעלה מעל לרצון לקבל האגואיסטי רק בתנאי שאני מרגיש שהוא כולו נאכל, מת. וזה על ידי כל האבחנות שקיבלתי במצרים, ועשר המכות שמקבל עליו בסוף. אבל המכות האלה הן לא עליי אלא על הרצון לקבל שלי.

הכול תלוי עם מי אתה מזדהה. אם אני מזדהה עם המצרים, עם האגו שלי, אז אני סובל מהמכות. אם אני מזדהה עם משה ועם עם ישראל, אז אני נמצא מחוץ למכות. ואז אני רואה שהמכות האלה עוזרות לי להתנתק ממצרים ולשייך את עצמי לעם ישראל. אני אפילו מגלה בתוכי את נקודת "משה", ואז יוצא.

מתוך שיעור בנושא קבלה, 29.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אין דרך חזרה
מטבע הטוב להיטיב
קדימה לקראת החושך

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest