שאלה: נניח, שלפני ההפצה אנחנו ניסינו להתחבר, אבל בפנים אני לא הרגשתי שום דבר, לא הגעתי למצב הדרוש. מה עליי לעשות, ללכת הביתה או בכל זאת לנסות לעשות עוד משהו?
תשובתי: את צריכה יחד עם בן הזוג או בת הזוג לנסות להתחבר ביניכם, להעביר זה לזה את ההתרגשות, ההתפעלות, את האחריות שלכם להעברת הפוטנציאל הרוחני לאותו הקהל שאיתו אתם תעבדו עכשיו. היכולת להתכּוונן בצורה נכונה, להתחבר נכון, באה עם הניסיון וצריכה להפוך להרגל. זהו תרגול מיוחד, הרגלים מיוחדים.
בשום אופן לא לעזוב וללכת! בכל מקרה זה ישמש לך כשיעור טוב, כדי שאת תהי חדורה ביתר רצינות באותה האש שבוערת בתוך הקבוצה ואפילו נסתרת ממנה עצמה. כי בתוך האש הזאת נמצא הבורא, כמו בסנה הבוער, שממנו מגיע הקול שלו. זה מתרחש במרכז הקבוצה.
דרך אגב, מאישה אפשר להתלהב ולהתפעל לא פחות מאשר מגבר. כי את מרגישה עד כמה בתוך האדם עובד הרצון שלו, ההשתוקקות שלו. למראה החיצוני יש משמעות רק בעולם שלנו, מפני שאנחנו עדיין לא התעלינו בכזאת מידה, כדי לא להיות תלויים לגמרי בדמויות. אבל עם הזמן הכול יתבטל.
מתוך שיעור בנושא "קבוצה והפצה", 20.10.2013
ידיעות קודמות בנושא:
להיצמד למקור החיים
להפעיל מאגרים נסתרים
ללא מבוכה והגבלה