להרגיש את מרירות המחלה תוך כדי קבלת כדור מתוק

שאלה: אם אנשים מרגישים את עצמם טוב בקולקטיב שלהם, אז האם אפשר להיכנס לשם ולומר: "חברים, יש לכם המון סתירות וניגודים"?

תשובתי: לא צריך לומר שום דבר "ישירות בפנים". האנשים בעצמם צריכים למצוא את הבעיה ולהגיע לאבחון שביניהם קיימות סתירות וניגודים, חוסר אמון ושאר החסרונות.

אתה בשום אופן לא אומר להם שום דבר שלילי, אלא פשוט מציע להם לאחוז ידיים, לשיר שיר, להחליף דעות, להשלים זה את זה, לא לחלוק זה על זה, ואז, על ידי עיסוק בשאלה צדדית כביכול, האנשים בסופו של דבר מתחברים ביניהם. דווקא מתוך נקודת החיבור, לאחר שאתה מעלה אותם במקצת, בכך שמנקה אותם מכל מיני "קליפות", הם יתחילו פתאום להרגיש את עצמם פגומים, נחותים. אבל אתה בעצמך לא אומר להם את זה.

וכאשר הם באופן עצמאי יגיעו למסקנות מסוימות, אתה תביע השתוממות: "האם אתם באמת כאלה?!". ועל הדברים שלהם: "תראה מה אנחנו ביררנו! אילו יחסים, מסתבר, קיימים בינינו!", אתה תענה: "לא יכול להיות. הרי אתם אמרתם, שאצלכם הכול בסדר. אז מה קורה?".

לכן, אם אתה אומר משהו שלילי, אז רק ברמז קטן מאוד ורק אחרי שקודם הסברת את כל החיובי, כמו רופא שאומר לחולה: "הנה התרופה לווירוס שמשתולל. מצאנו את הווירוס הזה אצלך. תיקח כדור ותבריא".

אבל ההעדפה ניתנת בכל זאת לכך, שעל ידי קבלת התרופה בעטיפה מתוקה, הם בעצמם יגיעו לאבחון ויגלו את המרירות של המחלה בתוך כמוסה מתוקה, כלומר את החסרונות שלהם בתוך האהבה, בתוך הקשר החדש הטוב שביניהם.

מתוך התוכנית "מבעד לזמן", 20.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
בלי לומר מילה, אמרת הכול
על הגל של הבדלי התחושות
יחד להוציא חוקות אינטגרליות