דמוקרטיה, שלטון של עָם רוחני

מה זה דמוקרטיה? מתאספת כל המדינה, שזה מיליוני אנשים, ושואלים אותם: "מה אתם רוצים?". חלק אחד אומרים שרוצים כדורגל, חלק אחר אומר שרוצים "קוקה קולה"… אומרים להם, יהיה לכם מה שביקשתם. מה עוד הכלל יכול לרצות, אם לא מחנכים אותם, אם לא מעלים אותם למעלה במדרגות רוחניות? אז במקרה כזה הדמוקרטיה גורמת לרגרסיה, לנסיגה. אז מה טוב בה?

דמוקרטיה היא טובה, רק כאשר אנחנו עושים "עיגול", כלומר רק בקבוצה. זה מה שמטעה את כל העולם. הצורה עצמה של הדמוקרטיה היא אידיאלית, אבל היא צריכה להיות ממומשת בתנאים מסוימים. היא לא ניתנת ליישׂוּם סתם בהמון, בקרב אנשים שלא חושבים על יום המחר. לכן אנשים לא הולכים לבחירות, לא מעניין אותם מי ייבָּחר. הם רק צועקים ומתרעמים על זה שהממשלה לא עושה את מה שהם רוצים.

לכן גם אלה שלמעלה, בממשלה, וגם אלה שלמטה, העָם, לא מבינים מה זאת דמוקרטיה. כי זה לא הכלים שלהם, זה "כלים דעיגולים", שבכלל לא מתאימים להם. העם צריך מלך, כוח סמכותי. מה טוב במלך? שהוא מרגיש ש"המדינה – זה אני, זה הכול שלי!", לכן הוא דואג לכך שלעבדים, לנתינים ולאזרחים שלו יהיה טוב. כי הם שייכים לו. הוא דואג לכל מה שיש במדינה שיהיה טוב, מפני שכל זה, הוא רכוש שלו.

לכן אם המדינה קיימת בצורה אגואיסטית, אז היא צריכה מלך. אבל אם המדינה כבר מתקדמת רוחנית, אז היא צריכה דמוקרטיה. זה שני הפכים: "עיגולים" ו"יושר", שתי צורות של "כלי". ולא צריך לבלבל זה עם זה, כי אין יותר גרוע מזה. אנחנו רואים, שבכל זאת הדמוקרטיה אינה עובדת, אלה הן רק מילים יפות. בחירות חופשיות, חופש הדיבור בכלי התקשורת, כל זה רק צעצועים. אבל בעצם, אלה שעומדים בראש החברה עושים את מה שהם צריכים.

מתוך שיעור על איגרת ח' של רב"ש, 10.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הדמוקרטיה של "תן וקח"
דמוקרטיה אמיתית
דמוקרטיה