קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מהו תפקידם של מארגני "השולחנות העגולים"? אילו דברים הם צריכים לנהל, אילו דברים למסור לניהול עצמי?
תשובתי: המנחה של "שולחן עגול" צריך להיות מטפלת, מורה, מוביל. כל השינויים בתהליך הדיונים נובעים רק מההוראות והשאלות שלו.
המשתתפים עצמם לא ממציאים שום דבר, צריך כל הזמן להוביל ולהדריך אותם. בהדרגה מצטבר אצלם ניסיון בחיבור ומתוכו הם מתקדמים הלאה. אבל ללא מנחה זה לא יחזיק מעמד, הם בעצם יתבלבלו. לכן הם צריכים לעקוב בקפדנות אחר ההוראות שלו.
המנחה והמשתתפים של "השולחנות העגולים" מכוונים יחד את ה"כלי" הזה, כדי שכולם ישחקו בתיאום, וכתוצאה מזה תצא הרמוניה אחידה. וכולם יתפעלו ממנה, יתמלאו מזה שיוצרים ביניהם חבורה, קשר, שבו כל אחד מהם הולך לאיבוד, מתחיל להיות ניזון מאותו הדבר המשותף שנוצר אצלם.
כל זה קורה תחת הנהגתו של המנחה. הוא עורך מראש רשימה מדויקת של שאלות שבהן ידונו, אבל תוך כדי מהלך העניינים הוא יוכל לתקנן ולהתאימן, כי הוא חייב להרגיש את כל השינויים בהתאם לאיך ועל מה הם דנים.
לדוגמה, בזמן כאלה דיונים, אני בדרך כלל יושב מרחוק ולא מפריע למשתתפי "השולחנות העגולים", אבל הם יודעים שאני מקשיב להם. אני שואל אותם שאלה ובהתאם לתשובות שלהם נותן להם תיקון והכוונה: שאלה הבאה, ועוד שאלה. וזה לא בהכרח צריך להיות, שאני הולך לפי שאלות שהוכנו מראש. אם אני שומע שמשהו לא נכון או באיזו צורה מעוות, אז אני שואל את השאלה הבאה בכזאת צורה, כדי שהם יתקנו את התשובה הקודמת שלהם.
כך מתבצעת הכוונה תמידית, עד שאנחנו מגיעים למצב, כאשר משתתפי הדיון מרגישים שהשיגו הסכמה משותפת ובעיקרון התעלו מעל עצמם, התחברו לדעה אחת יחידה, לרצון אחד. וה"ילד" המשותף הזה שהופיע כתוצאה מהדיונים, נותן להם הרגשה של מילוי, גם רגשי וגם שׂכלי.
מתוך התוכנית "דרך הזמן", 15.09.2013
ידיעות קודמות בנושא:
מסר אינטגרלי דרך "שולחנות עגולים"
אור של השדה האינטגרלי
בתדר של רגשות
