גרסת אודיו 07.08.2012
|
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. |
להורדה:  אודיו |
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: אודיו |
אכזריות מחנכת להיות אכזרי
ידיעה מטעם המכון למחקרים חברתיים של אוניברסיטת מישיגן, Christian Science Monitor:
איזו השפעה משפיעות הסצנות של האכזריות על התנהגות האדם. אפלטון השתדל לשמור על אנשים צעירים מלראות מחזות עם עלילה אכזרית. לעומתו אריסטו סבר, שזה פועל בצורה מטהרת, בכך שמאפשר לאלימות ולתוקפנות להישפך החוצה.
המסקנה מהמחקר: האלימות בכלי התקשורת מאיימת על הבריאות של האומה, מפני שמובילה להגברת אלימות ולתוקפנות ממשית. צפייה ממושכת בסרטים בעלי תוכן אלים מחלישה את האיסורים הפנימיים לביצוע פעולות אלימות בחיים האמיתיים.
תגובתי: רק סביבה (כל סוגי ההשפעות של בני אדם וכלי התקשורת) מחנכת את האדם, יוצרת בו סולם ערכים ורמה של איסורים. לכן, בהגיעו לסביבה מסוימת, האדם כבר לא יכול להתנגד להשפעתה והופך להיות כמוה.
ידיעות קודמות בנושא:
הקופסה המזיקה
כולם צריכים חינוך נכון
מה מלמדים אותנו כלי התקשורת?
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, משבר עולמי, פוסטים נבחרים |
איזור האירו לא ישרוד עד האביב
חוות דעתו של נ. רובין, כלכלן אמריקאי: תוך חצי שנה תתרחש אפוקליפסה (חזון אחרית הימים) של האיחוד האירופי. בתחילה, יוון תיזרק מהברית הכספית. האם גרמניה יכולה לצאת? דווקא היא הייתה האידיאולוג הראשי ליצירת אזור האירו, והיא זו שהורידה מזה את ה"קצפת" הכי שמנה. אולם כל הרווח נפל בחלקם של התאגידים הגדולים, ומשלמי המס הגרמניים הפשוטים נאלצים לשלם על זה עכשיו.
גרמניה, בכל מקרה, תאבד הכי הרבה מהכישלון של האירו – האם היא תעזוב את איזור האירו ותחזור שוב למרק הגרמני, שמייד יקפוץ במחיר ביחס לאירו שיישאר, או שאת איזור האירו ינטשו מדינות מהשוליים? התגובה של שער החליפין תהיה זהה. המטבע הגרמני ימצא את עצמו חזק מכולם כהרף עין, הייצוא של גרמניה יקרוס, והמדינות עם הלירות, הדרכמות או האסקודו יאבדו את היכולת לשלם לגרמניה את חובם. היה אפקט אנלוגי עם יציאתם מאזור האירו של האירו ושל גרמניה.
תגובתי: הפיתרון הוא רק באיחוד הדרגתי מלא של כל מדינות האיחוד האירופי לפי התוכנית של החינוך האינטגרלי. כל החלטה אחרת תביא לקריסה מלאה, למשטרים נאציים ולמלחמת עולם שלישית.
ידיעות קודמות בנושא:
אירופה נתקעה בתוך המשבר לעשור
הגוש האירופי יתפרק בעוד שנתיים
האיום על היורו הוא לא יוון, אלא הבנקים WSJ
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: המשבר ופתרונו, כסף, פוסטים נבחרים |
למי בוער להתחתן?
ידיעה: ("דיילי מייל" Daily Mail, סקר דעת קהל בחברת Mintel):
70% מהגברים אינם מרגישים בנוח עם הבדידות שלהם, אך פחות מ- 30% חולקים את החוויה הזאת עם האחרים. נשים רווקות יותר מסופקות מחייהן מאשר גברים רווקים. נשים רווקות מעריכות את האפשרות לשלוט על השימוש בזמנן, בכספן, כרצונן, ומאושרות לחיות באופן שבו הן מנהלות את חייהן כעת.
הצרכים של האנשים השתנו. באופן מסורתי, נשים היו חולמות על אהבה ועל מצב כלכלי יציב ובטוח במשפחה שבה הבעל הוא המפרנס. נשים מודרניות משיגות עצמאות כלכלית באמצעות עבודה.
אולם גברים רבים עדיין מאמינים שתפקיד האישה הוא הדאגה והטיפול בבית. כשהם לבד, הם בקושי מצליחים להתמודד עם עבודות הבית.אנשים שאינם נשואים לא חייבים להצדיק את עצמם בפני אף אחד לגבי ההוצאות שלהם. הם יותר מפנקים את עצמם, יש להם מספיק זמן להיפגש עם חבריהם. לעומת זאת, לנשואים אין בכלל זמן פנוי.
הערתי: האגו שלנו גדל והגיע עד לרמה המקסימלית שלו. המדד לכך הוא קריסת המשפחה כתא של מבנה החברה, והמרתו בתחליפים אנוכיים אחרים. המשבר המערכתי יאלץ אותנו לשנות את הגישה שלנו לעולם בכל הרמות, אנחנו נהיה חייבים להתעלות מעל האגו המשותף שלנו אל הקשר הכללי בינינו, אז המשפחה תקום מחדש, אבל במסווה חדש, עם מטרה חדשה, למען השגת ההרמוניה העליונה. נתחיל כך ליצור קשרים מעל האגו שלנו במשפחה ובחברה כולה.
ידיעות קודמות בנושא:
נקטע הקשר בין הדורות
אמריקה נסוגה מהנישואין
לאהבה נשארו 30 דקות ביום
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: המשבר ופתרונו, נשים, על זוגיות |
שמחה מציפיית העלייה
שאלה: איך אפשר לשמור על מצב של שמחה, כאשר אתה מרגיש שהאגו לוחץ אותך?
תשובתי: כל מצב: גם ימין וגם שמאל, מתגלים בך תחת השפעת האור.
אם איזה מצב מתגלה לא תחת השפעת האור, כמו לאדם רגיל, אז אין כאן מה לעשות. ואם זה מתגלה תחת השפעת האור, אז אתה צריך להיות בשמחה, גם אם אתה מרגיש את עצמך נמוך מהכול, נכשל מכולם וכולי. בכל מקרה זו התגלות הרע, התגלות של האגו שלך, שבדרגה הבאה יעלה וייתן לך השגות חדשות.
לכן צריך לשמוח על המצב הרע כמו על המצב הטוב (ברגשות), כלומר הם צריכים להיות שווי ערך בתוכך. מפני שכשמתגלים בי תכונות ורגשות שליליים: רע, רוגז, כל מיני ירידות, איזה שהן הערכות שליליות, אז מייד מופיעה אצלי הציפייה: "עכשיו אני אתחיל להתעלות מעל זה. זו תהיה המדרגה הבאה".
הודות לכך, אני צריך להרגיש לעומק את המצב הזה, אך לא "ללעוס" אותו בתוכי. אני צריך קצת להרגיש אותו, אבל רק במטרה של המימוש שלו בכיוון הנכון. אז בזמן הרגשתו מופיעה בתוכי השמחה. זה כמו שספורטאי מתגבר על מכשול, ובטוח שמסוגל להתגבר עליו, שזה מוביל אותו קדימה. "קו שמאל", שהוא הכרת הרע, הירידה, החולשה, הוא למעשה היעיל ביותר.
מתוך השיעור הווירטואלי, 29.07.2012
ידיעות קודמות בנושא:
לפתוח את שערי ההשפעה
מפתח לשמחה
שמחת הלידה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית |
החוליות המקשרות בחלל האין סופי
אני החוליה המקשרת בין כל אחד מהחברים. וכך כל אחד מאיתנו. זה N-מימדי, כלומר מערכת עם אין סוף מימדים.
אני כלול בכל אחד ממיליארדי בני אדם גם עם ה"גלגלתא ועיניים" וגם עם ה"אח"פ" שלי, וכל אחד מהם גם כן כלול בכל השאר. המערכת הזאת נקראת "מלכות דאין סוף". היא מאוד פשוטה. כשאתה נכנס לשם באופן רגשי, אתה פשוט חי בה.
אתה הופך למוליך בין כולם מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. וכך גם כולם, דרכך עם כל השאר.
ומה נשאר לך? רק לנטרל את עצמך, כדי שאתה באופן כזה תתקיים במערכת הזאת.
לנטרל את עצמך, זה אומר להתכלל בכל השאר מעל לאגו שלך. פשוט להתכלל במאמץ גדול. אולם המאמצים האלה יהיו פשוטים וקלים, מפני שמתאספת כמות גדולה מאוד של אנשים והם כולם, באופן מספיק מדויק, מוכנים דרך הסדנאות ומבינים איך ליצור ולעשות את זה.
אנחנו כבר הגענו לכך שיכולים בצורה מדויקת ופשוטה לממש ולהגיע עד לכזאת מסה קריטית, עד לכזה כוח רצון, השתוקקות, שתתרחש "בעירה עצמית" ויתגלה האור העליון. אנחנו יכולים לעשות את זה!
מתוך השיעור הווירטואלי, 29.07.2012
ידיעות קודמות בנושא:
בורא בדמות חבר
תנו דרך לאור!
לפתוח את הדרך אל האור
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית |
רגש רוחני
שאלה: איך אפשר להפסיק לפעול דרך השׂכל וללמוד להרגיש את כולם?
תשובתי: אנחנו והעולם שלנו בתחילה מרגישים ואחר כך חושבים, מבררים ומגיעים לאיזה שהן מסקנות, מפני שבתחילה באים הרגשות ואחר כך בא השׂכל, שמברר את הרגשות האלה ויוצר מהם איזו תמונה, נותן הערכה לכל הרגשות שלנו, מסדר ומבדיל אותם. לכן, בראש ובראשונה, אנחנו צריכים להרגיש. ועל מה שאנחנו לא מרגישים, אנחנו לא יכולים לחשוב ולא יכולים בשום אופן לגלם בפעולות חכמות והגיוניות, ולקחת אותם בחשבון וכולי.
קודם כל, אנחנו זקוקים לרגש רוחני עליון, לתכונת ההשפעה, שבו אנחנו נראה את המימד הבא. הוא, יחד עם המימד הנוכחי שלנו, ייצרו לנו את התמונה השלמה של העולם. וזה מה שאנחנו צריכים: מה שיש בנו היום, יתגלה ב"קו שמאל", ומה שיש בכוח הקבלה, אנחנו נשתדל לגלות במערכת המאוחדת הכללית שלנו ("קו ימין"), וכל זה צריך לחיות בתוכנו. ואנחנו, על ידי זה שכל הזמן נחבר אותם נעשה מהם ממוצע, נתקדם יותר ויותר אל המטרה, עד ששני הקווים האלה, שני הכוחות האלה יתחברו יחד.
מתוך השיעור הווירטואלי, 29.07.2012
ידיעות קודמות בנושא:
בורא בדמות חבר
החוליות המקשרות בחלל האין סופי
תנו דרך לאור!
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית |
הכול למען האיחוד!
שאלה: איך אפשר בכנס המיועד לא לצאת מהרגשת הסדנה בהפסקות, בסעודות וכולי?
תשובתי: אנחנו צריכים להכין כאלה תנאים חיצוניים, כדי שהם כל הזמן יחזיקו את האנשים במצב הזה. אדם מגיע לכנס בבוקר והולך בערב. במשך הזמן הזה הוא צריך לעבור המון מצבים רוחניים ולצאת בערב בכלל לא מי שהוא היה כשהגיע בבוקר. הוא הולך לישון ומתנתק לחלוטין.
ולמחרת ומחרתיים, אותו הדבר, כלומר, אלה הם שלושה ימים של עבודה מאוד רצינית. אנחנו צריכים לעשות כל מה שבכוחנו, כדי שכל הכנס יעבור בכזה קצב וכזאת עקביות שהאדם כל הזמן יתקדם קדימה. אפילו ההפסקות והסעודות צריכות להשפיע עליו באופן כזה, בכך שמאלצות, מניעות קדימה.
כנס זהו אירוע מאוד רציני. אלכוהול אסור לחלוטין. אנחנו צריכים לעלות לכזאת דרגה, שלא יהיה בזה כל צורך. מספיק לנו האדרנלין בסדנאות.
שאלה: איך אפשר לראות את העולם כבריאה אחת? איך אפשר מעל לשבירה לראות את האיחוד?
תשובתי: זה צריך להתגלות בנו בצורה רגשית ולא בצורה שכלית, לא בצורה עיונית. יתגלו הקשרים הפנימיים של העולם ואתם תראו את זה בתוככם.
שאלה: איך אפשר להרגיש את הצורך הכללי, החיסרון?
תשובתי: זה מופיע מתוך ההתכללות המשותפת זה בזה. כי כל ההרגשות האגואיסטיות השמאליות האפשריות, נובעות מתוך התכללות הדדית.
שאלה: איזה כלי היית רוצה לראות לפניך?
תשובתי: כלי שמוכן לעשות הכול למען האיחוד, יותר מזה לא צריך כלום! בזה אנחנו נכנסים לתיאום, לאיזון עם האור העליון, הוא מתגלה בנו וזהו. המימוש של זה הוא למעשה לא פשוט, אולם העיקרון שלו הוא מאוד פשוט: ישנו כוח שיעבוד בתוכך אם אתה תאפשר לו את זה.
קורס "יסודות הקבלה", שיעור מתאריך 29.07.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הבית הרוחני שלי
ממה מתחיל הכנס?
כנס שמוביל למטרה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים |
גשר שמחבר בין האמת והשקר
מתוך אגרת ט"ז של הרב"ש:
"ידוע שדבר קטן אי אפשר לראות. מה שאם כן דבר גדול, יותר קל לראות. לכן משום זה, בזמן שאדם עוסק במעט שקרים, אין הוא מסוגל לראות את האמת, איך שהוא הולך בדרך השקר. אלא הוא אומר, שהולך בדרך האמת...
מה שאם כן, בזמן שהאדם רכש לו הרבה שקרים, נמצא שהשקר כבר נתגדל אצלו בשיעור, שאם רצה לראות, כבר זה באפשרותו לראות.
נמצא שעכשיו היינו בזמן שהוא רואה את השקר, זאת אומרת שהוא הולך בדרך של שקר, אזי הוא רואה את מצבו האמיתי. היינו שהוא רואה את האמת בנפשו, איך לעלות על המסילה הנכונה. נמצא שהנקודה הזה, שהוא נקודת האמת, שהוא הולך בדרך השקר, הוא האמצעי בין אמת לשקר. שזהו הגשר שמקשר בין האמת להשקר. שנקודה זו הוא הסוף של השקר, ומכאן ואילך מתחיל דרך האמת."
אנחנו כל הזמן משתוקקים לטוב, לאמת, להשפעה, אבל כשהיגיעה שלנו מגיעה לאיזו מידה, אז אנחנו מרגישים את עצמנו דווקא להיפך, מגלים שנמצאים בשקר: לא משפיעים ולא רוצים את ההשפעה, אלא דואגים רק לעצמנו.
אבל הכרת המצב השקרי הזה, זה גילוי האמת! אף על פי שזה לא נעים, והאדם לא יודע מה לעשות. אבל אם למרות הכול, הוא בכל זאת הולך לקראת ההשפעה, ומחשיב אותה לטוב, משתוקק לאמת, כי האמת זו השפעה, אז הוא שוב מגלה את עצמו בשקר עוד יותר גדול... אבל זאת האמת! האמת, שהוא נמצא בשקר.
וכך זה נמשך עד שהשקר הופך לכל כך גדול, שפשוט נמאס לו להישאר בו. ואז הוא צועק כל כך חזק שמגיעה לו הישועה.
כלומר, יש את המצב עצמו, ויש את קביעת המצב. וככל שהמצבים שלנו הם אמיתיים יותר, כך הם הופכים ליותר קוטביים.
ידיעות קודמות בנושא:
האמת תצמח מהארץ
לבחור את המרירות המתוקה של האמת
טעם האמת
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה, שיעור הקבלה היומי |
חיים חדשים - 25
תוכנית הטלוויזיה "חיים חדשים" בנושא החינוך בעולם הגלובלי.
צפה/האזן לתוכנית:
להורדת התוכנית: 
וידאו | אודיו | MP4
תוכניות קודמות:
חיים חדשים - 24
חיים חדשים - 23
חיים חדשים - 22
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, על זוגיות, ראיונות, פגישות |
בדרך אל הדבקות האין סופית
שאלה: איך אפשר להגדיל את ההבנה שהעולם תלוי בי? ואיך הקבוצה יכולה להרגיש שהכול תלוי בה?
תשובתי: השיטה הקלה ביותר היא לזכור שאין עולם בנפרד ממני. רק בגלל השבירה אני מתאר לעצמי שכל מה שמסביב, זה לא אני. כמו שאומר בעל הסולם, שבעולם קיימת רק נשמה אחת. במצב האמיתי של "מלכות דאין סוף" כולנו מחוברים כך שאין בינינו גבולות. אף אחד לא מבודד, אנחנו נמצאים בקשר הדדי מושלם, כל אחד מרגיש רק את האחרים ולא את עצמו. זאת התמונה האמיתית. וכדי להגיע אליה באופן עצמאי, היום אנחנו רואים אותה בצורה הפוכה.
ב"בחינה ד' דאור ישר" האחרונה, הנברא הרגיש שהבורא אוהב אותו ועושה הכול למענו, באהבה חלוטה, ללא שום חשבון לעצמו. כנגד זה, בנברא הופיעה הרגשת ההופכיות העצמית, שמלווה בחוסר סבלנות וסבל עד כדי כך גדולים, שהוא היה מוכן להכול, רק שלא להישאר במצב הזה.
ולאחר ה"צמצום" הנברא גילה שיש אפשרות להשיג את אותו הדבר, להגיע להשתוות הצורה עם הבורא. ואז הוא החליט למצוא מקום שבו הוא יהיה עצמאי. הוא ניתק את עצמו מ"מלכות דאין סוף", אבל עדיין לא רכש עצמאות והמשיך בחיפוש – איך אפשר להתנתק מהאור ובכל זאת לרכוש את הכוח שלו, כדי לשנות את עצמי ולהידמות לו?
אחר כך באה הירידה ממצב א' למצב השני, עד למדרגה הנוכחית שלנו. היום מתעורר בנו רק ניצוץ, איזה ידע מעורפל, ומהעת הזאת, רק על ידי היגיעה שלנו אנחנו יכולים להשיג את שני הכוחות: הרצון לקבל והרצון להשפיע כדי שהם ישרו בנו. אז אנחנו נוכל לנהל את עצמנו ולהביא את עצמנו לדבקות ההתחלתית, אבל כבר בעצמנו.
מקודם, את הדבקות המלאה שלנו סיפק האור, הבורא, שברא את המצב הזה. ועכשיו, בדרך אל "מלכות דאין סוף" אני עולה במדרגות הדבקות על ידי המאמצים שלי, על ידי ההכרה העצמית, הרגשות העצמיים. אני בעצמי קובע את המצב שלי. ובזה שמשיג דבקות אין סופית, אני מרגיש אותה פי 620 פעמים חזק יותר, מאשר קודם, מפני שעשיתי בעצמי את העבודה הזאת, הבנתי בעצמי, הרגשתי, רכשתי, הרווחתי אותו. וזה יהיה מצב הג' הסופי.
אני הולך בדרך הזאת, בכך שמצרף אליי את כל החלקים שנראים לי זרים, שנואים, רחוקים, הפוכים, מנוגדים לי. אני מצרף אותם לאהבה החלוטה בינינו ובזה חוזר מהעולם שלנו לעולם אין סוף.
היום העולם ה"חיצוני" הוא לא שנוא עלינו, אלא אנחנו אדישים כלפיו. אבל בהמשך יתגלו לנו כאלה מקורות של שנאה, שזה נקרא "קליפה", כנגד הקדושה קדושה, להשפעה. אנחנו ניתקל במה שאפילו לא יכולים להסתכל עליו, שקשה לשמוע את זה. תתאר לעצמך שמישהו הורס את הדבר החשוב, היקר, שיש לך בחיים, ועכשיו, בכך שאתה מתעלה מעל ההרגשה הזאת, אתה צריך לאהוב אותו, להודות לו. האם זה אפשרי?
בהשוואה למצבים הנוראיים האלה, היום אנחנו נמצאים ב"גן-ילדים". אנחנו עדיין לא "משחקים" עם האבחנות האמיתיות...
לכן, לפני התיקון הכול מתגלה בצורתו ההפוכה. ולכן העולם, שפשוט נראה לנו היום רחוק, מנותק מאיתנו, למעשה מהווה חלקים של הכלי הכללי, של הנשמה היחידה.
מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 07.08.2012
ידיעות קודמות בנושא:
אני עם העולם זה אחד
מריבוי לאיחוד
לבנות את הלגו של רסיסי הנשמה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה, שיעור הקבלה היומי |
אני עם העולם זה אחד
בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ח:
"ואל תתמה על זה, שאדם פרטי, יגרום במעשיו, מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו "חוק ולא יעבור", אשר הכלל והפרט שוים, כב' טיפות מים. וכל שנוהג בכלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה, את הכלל כולו."
מתוך תפיסת המציאות אנחנו יודעים, שהעולם שנראה לי זה אני עצמי, הכלי הרוחני שלי מחולק, מרוסק ומרוחק ממני ברגש ובמודעות לכל הכיוונים. אין עולם, הוא כולו, זה אני. ואם אני אוסף את החלקים שלו, מקרב אותם זה לזה בכל הבחינות של, "דומם", "צומח", "חי" ו"מדבר", אם אני מחבר אותם יחד למערכת אינטגרלית כללית, שבה שהם מקושרים הדדית בשלמות, אז הקשר ההדדי שלהם, התלות ההדדית, ההתכללות ההדדית, מאפשרים לי באותה המידה לגלות את הכוח שמחבר ומחייה אותם, את הזרמים שזורמים בין האיברים האלה.
רופא שמשתיל, מחבר לגוף איברים אלה או אחרים שלו, והם מתחברים למערכות הכלליות. כך גם אני במידת החיבור מחדש מרגיש את הכוח העליון שזורם בין החלקים שלי ומחדיר בהם חיים. מחיות הגוף אני מתחיל להרגיש מיהו הבורא, לפי העיקרון: "ממעשיך הכרנוך". הוא מתגלה לאט לאט בגוף המתוקן שלי, עד שאני המתוקן לחלוטין, מגיע לדבקות מלאה איתו.
ודאי, שעל ידי זה שמתקן את עצמי כלפי העולם, אני בזה מזמין תיקון העולם בכללות. כי בסופו של דבר, אני והעולם זה אותו הדבר.
כאן נשאלת השאלה: אם אני כבר מתקן את העולם, אז למה שכל האחרים לא יחכו בצד? למה כולנו צריכים להתחבר ולהשתתף בתהליך?
העניין הוא, שהכול תלוי רק בהתכללות ההדדית של הכלים (הרצונות), שעוזרים זה לזה, כמו שנאמר: "איש את רעהו יעזורו". אני מתחבר עם האחרים והאחרים מתחברים איתי, וכולנו מתאחדים עם המקובלים מהדורות הקודמים וגם עם אלה שעדיין לא הגיעו לרצון להיתקן ולהתחבר. אם אנחנו בצורה פעילה דואגים לכולם, אם פועלים גם כלפי העליונים וגם כלפי התחתונים, אם אנחנו שווים בינינו, כמו שנהוג בין החברים, אז כל אחד מתקן את כל העולם ומלואו משלו.
אתה לא יכול לתקן את מה שאני מתקן, ומה שאתה מתקן, הוא לא יכול לתקן. אבל זה לא מבטל את העיקרון הראשי, שבהתאם אליו שעל ידי זה שמתקן את עצמו, האדם מתקן את העולם כולו. כי לכל אחד יש עולם משלו. בכך שאני מתחבר עם כל האחרים, אני מעביר דרכי את האור אליהם, בדומה לכלי דם, בכל מיני צורות אפשריות וכל מיני מערכות הקשר. אף אחד לא יעשה את זה בשבילי.
ולהיפך, אם האדם מתקן את העולם, זה מחייב ומביא אותו לתיקון עצמי. באופן כזה, הפצה רחבה עוזרת לנו לתקן את עצמנו, לפי אותה הסיבה: האדם והעולם, זה אותו הדבר. לכן אסור להשאיר את התיקונים שלך כלפי העולם בכלל. כמו שאומר בעל הסולם, ככל שהאדם מתקדם, ככל שהוא גדול וגבוה יותר, כך תחום הדאגה שלו רחב יותר. תחילה המשפחה, אחר כך העיר, אחר כך המדינה, ובסופו של דבר, הוא חובק את כל העולם, ואי אפשר להימנע מכך.
מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 07.08.2012
ידיעות קודמות בנושא:
בדרך אל הדבקות האין סופית
הרצאה לעצמך
לא תוכל לחסוך במכשולים
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, התפתחות רוחנית, מציאות מדומה, שיעור הקבלה היומי |
בכי על כוס שנשברה
העליון יכול לסייע לתחתון, בתנאי שהתחתון עושה מאמצים להידבק בעליון. אבל להידבק בעליון אי אפשר לבד, כי דבקות, זה כשאתה רוצה להביא לו כלי דהשפעה מקולקל כדי שהוא יתקן אותו. אנחנו הרי מקולקלים. מתי אני מרגיש את עצמי מקולקל? כשאני רוצה להתחבר עם מישהו ואיני מסוגל לכך. אז אני לוקח את הכלי השבור הזה ואומר לעליון: "תתקן!". הוא מתקן אותו, ואז יש לי כלי שלם עם מידת השפעה מסוימת. אני עושה בתוכו פעולה, התקשרות בפועל, בכלי המתוקן, ואז אני משיג מדרגה רוחנית.
כלומר, הייתה לי כוס קטנה שבורה. ביקשתי מהעליון והוא תיקן אותה, כלומר נתן לי כוח להדביק את הכוס הזאת, והיא נהייתה שלמה. עכשיו אני יכול למלא את הכוס הזאת על ידי פעולת השפעה, ואני ממלא אותה. זה נקרא שהשגתי דרגת נפש דנפש דעשיה.
ושוב אני פונה לחברים, לקבוצה, ושוב מברר עם עצמי ומגלה עד כמה שאני לא רוצה להתקדם הלאה, עד כמה הכלי שלי שבור. ושוב מבקש מהעליון לתקן אותו. כי אני הרי צריך לתת לו משהו, כדי שהוא יתקן. אחרת, עם מה אני אבוא אליו, עם איזו בקשה? אני צריך לבוא ולבכות שהכלי שבור, כמו שילד קטן בא ובוכה שהכוס נשברה. ואז העליון יתקן ואני שוב ממלא את הכלי המתוקן בהשפעה, שאותה רציתי ומשיג את המדרגה הרוחנית הבאה, רוח דנפש דעשיה. כך אני עולה ב- 125 מדרגות.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.08.2012
ידיעות קודמות בנושא:
אתה קלקלת? אתה תתקן!
תטליאו לי את הנשמה!
לאסוף ולהדביק את כל הרסיסים
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
מה שתבקש, זה מה שתקבל
שאלה: מה יעזור בזמן קריאת ספר הזוהר, כדי שאני אוכל לראות את ה"נקודה שבלב" של החברים שלי?
תשובתי: תבקש! הזוהר הוא כמו חשמל בשקע שבקיר: אתה רוצה, תחמם, אתה רוצה, תקרר, תחבר אליו מה שתרצה. זו אנרגיה. הזוהר זה אור פשוט. איך תשתמש בו, זה רק אתה תחליט.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.08.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הגיאומטריה של העולם העליון
תרשים אלקטרוני של הנשמה הכללית
אל תשכחו להדליק את האור!
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, זוהר, שיעור הקבלה היומי |
הילדות הסתיימה
שאלה: איך אפשר להסביר שהמשברים הם תוצאה של היחסים ההדדיים המקולקלים שלנו בקבוצה?
תשובתי: ישנן שתי מערכות: חיצונית ופנימית. לשם פשטות, נקבע את החיצונית כ"בורא" ואת הפנימית, כלומר את עצמנו, כ"נברא". הבורא משפיע עלינו ואנחנו מתפתחים תחת הלחץ של גורמים שונים. אולם לאחר מכן, מגיע הזמן שבו אנחנו צריכים להגיב בחזרה, על ידי זה שמראים לבורא שרוצים להתפתח.
וכאן מופיעה הבעיה. היום אנחנו צריכים להראות את הבגרות שלנו, הרצון להזדהות עם בורא. "שנות ההתפתחות" שלנו הסתיימו.
למעשה, "הילדות" הסתיימה עוד במאה ה- 15, בזמנו של האר"י. מאז דורשים מאיתנו שאנחנו בצורה בוגרת, מיוחדת, נגיב על גורמי ההשפעה ונתחיל לגדול באופן עצמאי, עד שהספירה הפנימית, לפי המימדים והתכונות שלה תתרחב עד למימדים של הספירה החיצונית. אבל אנחנו נמצאים בפיגור בלוח הזמנים.
מתוך שיעור על "הקדמה לספר זוהר", 06.08.12
ידיעות קודמות בנושא:
מינוס גדול ושחור
רוצים אור!
להתחבר עם מקור האור
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר