גרסת אודיו 01.08.2012
|
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. |
להורדה:  אודיו |
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: אודיו |
תלמדו אותי לחיות
חוות דעתו של מ. סָנְדוֹמִירְסְקִיי, פסיכותרפיסט: בדרך כלל הצעירים יודעים יותר מהמבוגרים. הקדמה הטכנולוגית מתקדמת מהר מאוד, והפער בתפיסת העולם הסובב אצל ילדים ומבוגרים הוא עצום.
נוצרה, מה שנקרא, חברה "טרום ציורית" (פרה- פיגורטיבית), מה שבעיקרון קל מאוד להסביר: הילדים מעבדים באופן שונה את שדה המידע, תופסים מהר יותר נתונים, ואילו למבוגרים קשה יותר להדביק את ההתפתחות הטכנולוגית. דווקא בגלל זה ילד בן חמש יכול בקלות להדליק כל מכשיר חשמלי ולספר לסבתא שלו איך להשתמש בו.
אפשר היה רק לשמוח על אופן ההתקדמות הזה של הדור החדש, אם לא הבעיות שנובעות מהמרחק הזה בין המבוגרים לילדים.
הראשונה מבין הבעיות היא, שלדור הצעיר מופיעה אשליה של נגישות לידע: כל מידע ניתן היום להשיג ב"גוּגֵל", לדלות מהאינטרנט. הבעיה השנייה היא, שהרגש של העליונות העצמית הורס את הסמכות של המבוגרים. ושתי הבעיות מתרכזות דווקא בבית הספר, אבל לפתור אותן במבנה הארגוני הנוכחי – פשוט בלתי אפשרי.
ללימוד יעיל לילדים עדיין נדרשים שני דברים. קודם כל, הם צריכים להתאסף יחד, כדי להתחרות זה עם זה, כולל גם בציונים, מפני שהתחרותיות זה התמריץ הטוב ביותר לתפיסת ידע. שנית, הם פשוט זקוקים למבוגר שיהיה עבורם סמכות מוראלית ויהווה מתאם (רכז) של זרם המידע.
תגובתי: להתאסף יחד זה הכרחי, אך לא כדי לפתח יכולות תחרותיות, אלא לצורך התפתחות עזרה הדדית והבנה שבחברה האינטגרלית העכשווית דווקא שיתוף פעולה הדדי מוליד הצלחה.
ידיעות קודמות בנושא:
לגלות לילדים עולם גדול יותר ויותר
בעיות ההשכלה הן בחינוך
אבות וילדים: מי לא מבין את מי?
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, פוסטים נבחרים |
העולם על הסף
חוות דעתו של ל. בראון בספרו "העולם על הסף": החום של שנת 2010 עלה לרוסיה 300 מיליארד דולר. כלומר, הסתבר שהנזק שנגרם הוא פי שלושה יותר גדול מאשר מהסופה "קטרינה".
אבל לעולם היה מזל, כי אם מרכז החום היה בארה"ב, והיבול שלהם היה מצטמצם ב- 40%, אז העולם היה מאבד לא 40 אלא 160 מיליון טון, והמחירים על המזון היו מזנקים לפסגות:
- המדינות שמייצאות את הזרעים היו מגבילות את היצוא, כדי להוריד את המחיר על המזון בשוק הפנימי שלהן.
- המדינות שמייצאות נפט היו מתחילות למכור את הנפט תמורת הזרעים, כדי להבטיח לעצמן את האספקה הדרושה.
- זה היה משאיר את המדינות בעלות ההכנסה הנמוכה עם כלום, מפני שהן איבדו את המקורות של היבוא, ואנחנו היינו עדים למהומות של רעבים, התפטרויות של ממשלות, והעולם על סף התהום!
תגובתי: הטבע מוחץ אותנו לפינה, ויימחץ עד שנתפוס ונבין מה עלינו לעשות, לתקן את עצמנו ולא את העולם.
ידיעות קודמות בנושא:
העולם נמצא במשבר מזון
העתיד של כדור הארץ: בעיות אקלים ומזון
כדור הארץ חווה אפוקליפסה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: משבר עולמי |
איחוד הרוח וחיקוי
דעה: אם אתם רוצים להתיידד עם אדם לא מוכר, פשוט תחזרו על פעולתו, זה יהפוך אותו מאדם לא מוכר למכר טוב. כדי למצוא חן בעיני האדם, תעשו מעצמכם את השתקפות הראי שלו.
אנחנו מרגישים אהדה כלפי אדם לא מוכר אם מרגישים דמיון במחשבות, ברגשות ובמעשים איתו. אם אדם מתנהג בצורה הדומה לשלנו, הוא הופך להיות קרוב יותר, מאדם לא מוכר הוא הופך לאחד משלנו. תפקיד חשוב הוא משחק סנכרון הפעולות.
הריקוד מקרב: כי הזוג הרוקד, חוזר על התנועות זה של זה. הופך להיות מובן הרגש של הַעֶדֶר: אנחנו מרגישים איחוד עם אדם שהולך איתנו לאותו כיוון ובאותו הקצב. מכאן המשמעות של הליכים פולחניים, תרגילים פיזיים משותפים, צעידה על מגרש המסדרים, ניהול טקסי דת קולקטיביים.
תגובתי: המקור של כל זה הוא בכך, שאנחנו כולנו מקושרים ברשת קשר פנימית שבה מתרחשת תקשורת פנימית מלאה שנסתרת מאיתנו. אנחנו כולנו מהווים אחד שלם שמלא באור עליון. אבל המצב הזה נסתר מאיתנו על ידי האגו שלנו, ולכן, אפילו בהידמות החיצונית מחוץ לאגו הפנימי שלנו, אנחנו תופסים תענוג, הארה של האור העליון.
ידיעות קודמות בנושא:
קורי העכביש בינינו
התהליך החל
העולם ממתין לגזר הדין שלך
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים |
טעימות משיעור הקבלה היומי 1.8.2012, חלק ה'
לבקש מהבורא
הפצה לפי חיסרון
חילונים לומדים קבלה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: שיעור הקבלה היומי |
דרך שאין לה סוף
בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות נ"ה:
"כי בשיעור הטהרה, של הרצון לקבל שבו, משיג האורות והמדרגות, של נשמתו, הנקראים נרנח"י. וכל מדרגה שמשיג, הרי האורות של אותו מדרגה, מסייעים לו בטהרתו. וכך עולה במדרגותיו, עד שזוכה להגיע, אל השעשועים, של תכלית הכונה שבמחשבת הבריאה."
שאלה: האם הדרגה "לקבל על מנת להשפיע" מיועדת לכל נשמה ונשמה?
תשובתי: כן ולא. אפשר להשיג אותה לא רק באופן ישיר, אלא גם בדרך של התכללות. כי אנחנו מדברים על מערכת אנלוגית, אינטגרלית מושלמת, שבה כולם מקושרים עם כולם ובכל אחד נמצאת תבנית כללית, כמו בתמונה הולוגרפית.
כל העניין הוא, איזה תפקיד יש לי בתמונה הזאת: האם אני חלק מה"רגל", מה"ראש", מה"לב" או מאיבר אחר ב"גוף" הכללי? – בטוח שאני אשיג הכול, אבל את החלק שלי של המערכת אני משיג בצורה פעילה, בכך שאני פועל באופן עצמאי.
יש לי חיסרון משלי, וכמו כן חיסרון שנרכש מכל השאר. קיים אני עצמי שנובע מהיסוד שלי וקיימים כולם. לכן ההשגה שלנו היא לא זהה. כל אחד משיג את כל המערכת בשלמות ונמצא באין סוף, אבל יחד עם זה, כל אחד "מקנא" באחר, מפני שלכל אחד נקודת מוצא שונה. גם זה דורש עבודה ותיקון.
ואחר כך אנחנו יוצאים לכזאת דרגה, שבינתיים לא ידוע לנו עליה שום דבר. ההתפתחות נמשכת ונעלמת אי שם. הכלים יצטרכו לגדול ולהפוך למשהו לא ידוע...
שאלה: מדוע האדם צריך להשיג את מחשבת הבריאה?
תשובתי: כי זהו הרצון של העליון, של הבורא. כי מחשבת הבריאה זה הבורא.
המילים שלנו הן אינן נכונות, אבל אנחנו נאלצים להשתמש בהן. נאמר כך, קיימת מציאות בלתי מושגת שנקראת "מאציל". הוא בעצמו לא מושג, אבל יש לו מחשבת הבריאה, כלומר יחס כלפינו.
כתוצאה מהמחשבה הזאת עלינו, נעשתה פעולה. הוא ברא רצון לקבל ועשה איתו כל מיני פעולות. אבל העניין הוא לא בזה שאנחנו נישאר בתוך הרצון לקבל הזה. כי הרצון והאור, זה הסך הכול של שתי התכונות – קבלה והשפעה, שאותן הוא בחר כדי להעלות אותנו בסופו של דבר מעל שתיהן.
זה אומר שאנחנו עולים לא רק מעל לקבלה, אלא גם מעל להשפעה, כי הן לא תוכלנה להתקיים זו ללא זו. אנחנו צריכים להבין את מחשבת הבריאה שלו ואפילו לעלות עוד יותר למעלה, לֵמה שאנחנו לא יכולים לדבר עליו היום, מפני שאיננו יודעים מה זה.
זאת היא הדרך של ההשגה שמובילה אותנו לתכלית הלא ידועה. ברצונות שלנו אנחנו בכלל לא יכולים להשיג משהו יותר נעלה מהם, ואילו כאן מדובר על מה שנמצא מעל לגמר התיקון. ובכל זאת צריך להבין, ששם נמצאות מטרות שבאמת תואמות למאציל. בכך שמבררים את התהליך ההוא שדרכו אנחנו עוברים, צריך להגיד שהיחס שלו אלינו לא נמצא למטה מאותה המדרגה שבה הוא נמצא בעצמו ושעליה איננו יודעים דבר, כי אליה אפילו לא נמשכים השורשים שמהם באים הענפים שלנו.
לכן, בכך שאנחנו יודעים על האפשרות הזאת, אנחנו גם כן צריכים להבין היכן אנחנו נמצאים היום.
מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 01.08.2012
ידיעות קודמות בנושא:
שלבים של דרך גדולה
למצוא את מקומי במחשבת הבריאה
קו המונח אל האור
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
טעימות משיעור הקבלה היומי 1.8.2012, חלק ד'
מחשבת הבריאה
לפנות מקום לבורא
לקבל בעל מנת להשפיע
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: שיעור הקבלה היומי |
הסדנה צריכה להצית את ניצוץ החיים
כולנו מקושרים בינינו, מפני שאחד לא יכול להתפעל ללא השני. נניח, שחסרות לי איזה שהן ספירות כדי להשלים לעשר ספירות מלאות, ואני כבר סגור, מרגיש חושך גמור. ואם אני מוסיף את התכונה הזאת שדרושה לי, אז הכול פתאום מתגלה ומואר באור.
מספיק לכלול פריט אחד שחסר במערכת, והיא מייד מתחילה לפעול. אף על פי שהוא היה אחד מאלף פריטים זהים. אם ההתפעלות המשותפת משיגה את רמת הקשר הנדרשת, אז היא קובעת את המדרגה הבאה שלנו, את הגובה החדש.
בגובה רב צריכים להתחבר כמות גדולה של כלים, שמקושרים בהדדיות גדולה יותר, בהתפעלות משותפת גדולה מהאור. ממה נבנית ההתפעלות המשותפת הזאת? – הם מתפעלים מהקשר ביניהם, מהחיבור שלהם, מהרווח שהם מקבלים משיתוף הפעולה ההדדי הזה. כל אחד נותן לשני חיים, אור הרוח.
לאף אחד מאיתנו אין את האור הזה, הוא נוצר כתוצאה מהקשר שלנו. וזהו הבורא שאותו אנחנו מגלים, כך הוא מכונה, "בוא וראה".
החיים נוצרים מההתקשרות של התאים המתים. אם הם מתחברים בצורה נכונה, אז הם פתאום מתחילים לחיות. ישנו איזה כוח בפנים שמעורר אותם לחיים, אבל הוא בפני עצמו נעלם. אנחנו מגלים את הכוח העליון
הזה, רק כאשר "באים ורואים" את הבורא בינינו.
אני מקווה שבזמן הסדנאות אתם תתחילו לגלות בקשר ביניכם כזאת התפעלות פנימית. למילים עצמן אין שום משמעות, העיקר זו הפעולה של המאור המחזיר למוטב. והסיפור עצמו רק מעורר לחיבור, לחיפוש, אך לא יותר. אנחנו רוצים להשיג התפעלות מהחיבור.
ההתרגשות הזאת נקראת "אור", שיזרום בינינו בתוך החיבור הנכון הזה, במעגל. ואז המעגל הזה יהפוך לכזה מנגנון שמייצר את האור, את החיים!
אנחנו, השונים מתחברים למערכת אחת, כמו בסכימה חשמלית, איפה שקיימים כבל, נגד, מגנט, סוללה שיוצרת מתח במעגל. אם החלקים האלה לא מתחברים עם האחרים, המערכת לא מתחילה לעבוד. וכשהשרשרת הזאת מתחברת נכון, אז היא מתחילה לייצר בתוכה את כוח החיים. אנחנו מתחילים לגלות שבתוכה קיימים חיים, אור נרנח"י!
והכללות של אור הנרנח"י הזה, זה הבורא, "בוא וראה", הספירה העליונה, "כתר". כשאנחנו משיגים חיים, אז בתוכם אנחנו משיגים את המקור שלהם, את היסוד של החיים, שנקרא "בורא". הוא מתגלה בתוך המערכת, בתוך החיבור הנכון בינינו.
דווקא לזה אני מצפה מהסדנאות, ואנחנו נגיע לכך בהדרגה. ובינתיים, אנחנו שוכחים על זה ודנים על איזה שהם דברים תיאורטיים. אבל בעזרת הקטעים שאני קורא, אני רוצה להביא אתכם להתפעלות רגשית. ולפעמים אני שואל איזו שאלה תיאורטית, אולם בכל מקרה מצפה מכם לחיבור. זוהי התוצאה היחידה מהסדנה, עד כמה אנחנו הצלחנו להתחבר על ידי התהליך הזה שאותו עברנו.
מתוך שיעור על תלמוד עשר הספירות, 30.07.2012
ידיעות קודמות בנושא:
כמה קשה להתחיל לדבר מהלב...
טבע חדש מעבר לגבול ההיגיון הארצי
מדרגות השגת הבורא
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: שיעור הקבלה היומי |
אל תשאיר פירורים שלא סיימת לאכול...
מתוך איגרת ל"ח של בעל הסולם:
"והעיקר היא היגיעה, כלומר, לחשוק איך להתיגע בעבודתו ית', כי אין העבדות הרגיל עולה בשם כלל, זולת הגירומין של היותר מהרגילות, הנקראת יגיעה. בדומה לאדם הצריך לאכול ליטרא לחם לשביעתו, אז כל אכילתו אינו עולה בשם סעודה שיש בה שביעה, זולת הכזית האחרון מין הליטרא, שכזית זה עם כל קוטנו, הוא הגירומין שהכריע את הסעודה לבחינה שיש בה שביעה והבן.
וכן מכל עבדות ועבדות, שואב ה' רק את הגירומין העודפין על הרגיל לו, והמה יהיו האותיות וכלים לקבלת אור פניו ית'. והבן זה היטב."
אנחנו עדיין לא מזהים את זה, אבל כל פעולה שלנו מתחלקת ל"הוי"ה", לד' בחינות: כל התהליך הזה כולו, כל חלק שלו וכל פעולה הקטנה ביותר.
אבל בסוף הפעולה האדם חייב להיווכח, שבעצמו אינו מסוגל לכלום ושרק האור העליון יכול לפעול, רק הבורא יכול לבצע את הפעולה הזאת. והבורא מתגלה ומבצע את הפעולה רק בתנאי שהאדם מפנה עבורו מקום, עבור המצב שנקרא "אין עוד מלבדו". ואם האדם לא מגיע במלואו לתוצאה הזאת, אז לא נחשב שהוא סיים את הפעולה.
כי כל העבודה שלנו היא להבריח ולסלק את ההסתרה ולתת מקום למלך כדי שהוא ימלוך בכל. וזה מגיע כל פעם רק בסוף המאמץ, ואז האדם רואה שרק את זה הוא היה צריך לגלות.
לכן, אם האדם לא מסיים את היגיעה כדי לפנות מקום לבורא, לבקש ממנו ולחייב אותו להתגלות בנקודה הזאת במקום היגיעה שלו, אז זה לא נקרא שסיים את הפעולה.
אנחנו צריכים לפתח בתוכנו רגישות לכך, האם אנחנו מסיימים כל פעם את הפעולה או לא: האם אתה מחייב את הבורא להתגלות עוד יותר, האם אתה מפנה עוד מקום לגילוי שלו, לתכונת ההשפעה ששולטת עוד על איזה שהן תכונות שלך.
ידיעות קודמות בנושא:
לוותר על ה"אני" הנוכחי
כאבן חסרת רגישות באוקיינוס של טוב
למען מה אני משתדל ומה אני מוצא?
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
טעימות משיעור הקבלה היומי 1.8.2012, חלק ג'
שני מצבים
מיהו הבורא
מכה לאגו
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: שיעור הקבלה היומי |
בינה: הכניסה לחיים הבוגרים
בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות נ"ג:
"ואחר שמטהר, גם חלק החי מהרצון לקבל, והופכו לרצון להשפיע "עד שיודע תעלומות, יעיד עליו, שלא ישוב לכסלו עוד"..."
מה מחזיק את האדם, אם לא האור שמפיח בו רוח חיים? – ללא האור גם הצורה ההפוכה לו, "יש מאין", לא הייתה יכולה להתקיים.
"בינה", שנמצאת באמצע של כל הספירות, זאת נקודת ההיפוך, השינוי. בדרגת "בינה" אדם מטהר את עצמו מהרצון לקבל ואחר כך שוב מתחיל להשתמש ברצון הזה, אבל כבר עם הכוונה על מנת להשפיע. אם עד עכשיו האדם כל הזמן היה במאבק עם הרצון לקבל, אז עכשיו הוא פונה אליו לעזרה.
באופן כזה, בדרגת "בינה", האדם רוכש תמיכה מצד האור העליון, שמאפשרת להפוך את הרצון לשותף.
דרגת "בינה", היא כמו מעבר מילדות לבגרות. עד עכשיו האדם היה מתתקן ביחס למה שחשוב עבורו: הוא התעלה שוב ושוב מעל לאגו, בכך שהעדיף את הבורא על פניו. אבל עכשיו, כשהוא רכש את דרגת ה"בינה", האור מחזיק בו חזק בדרגה הזאת, והאדם כבר לא ישוב לכסלו עוד, לא ייפול בשבי של הרצון לקבל. ה"הבטחה" הזאת ניתנת לו מלמעלה, וזה נקרא "עד שיודע תעלומות, יעיד עליו".
ואז האדם מקבל אישור ויכולת לעבוד מחדש עם הרצון שלו, בלקבל על מנת להשפיע.
מקודם אני אפילו לא יכולתי להסתכל על ה"פיתיון" הזה, אני רק הסתובבתי בכך שהשתדלתי להחזיק את עצמי כמה שיותר רחוק ממנו, עד שעליתי לדרגת ה"בינה". כאן אני מקבל חיזוק והבטחה של הבורא, הוא מעיד שלא יקרה איתי שום דבר רע. ואז אני בזהירות מסתכל על ה"מלכות", בזה שמחפש אפשרות להפוך אותה להשפעה, בעזרת הבורא, שכל הזמן מחזיק אותי מהנפילה.
נקודת ההיפוך הזאת מלהשפיע על מנת להשפיע, ללקבל על מנת להשפיע, מאוד חשובה. כאן לאדם נדרשת "ברית" עם הבורא, תמיכה יותר חזקה מצידו. כי מלפנים נמצאת העבודה עם הרצון לקבל בעל מנת להשפיע...
מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 01.08.2012
ידיעות קודמות בנושא:
דרך שאין לה סוף
השפעה בשני שלבים
עדות הבורא
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
כנס כזה עוד לא היה!
שאלה: איך אני יכול לשכנע את עצמי שלא מחכה לנו כנס רגיל נוסף, אלא שבאמת בכנס הזה יהיה משהו מיוחד?
תשובתי: דבר ראשון, אנחנו הגענו לכזה מצב שהעולם דורש את זה. העולם כבר מזמן "השתגע", פשוט כולם מסתירים את זה, מטשטשים. אבל מאחורי הטיט הזה, יש כאלה בעיות שכבר מתחילות לצאת החוצה, כמה שלא יסתירו אותן. ולכן, אפילו שעד היום מנסים להסתיר ואיך שהוא לנתק את כולם מהאמת, זה כבר לא עוזר.
לכן, מצד אחד, אנחנו רואים שהעולם מאלץ אותנו. וזה הדבר העיקרי, כי הרי חכמת הקבלה התגלתה דווקא מפני שהעולם מתחיל להגיע לתלות אינטגרלית הדדית. אבל לאף אחד, חוץ מהמקובלים אין שיטה לשמירה על החברה, על העולם, על המשפחה, על עצמך בשיתוף הפעולה ההדדי האינטגרלי הזה. לכן הקבלה חיכתה לרגע הזה, כדי להתגלות ולהפוך לשיטה לבניית החברה החדשה. אנחנו צריכים להראות על עצמנו איך אפשר לעשות את זה, וללמוד בהרצאות ובסדנאות איך להגיש את זה בכזאת צורה שזה יהיה נגיש ופשוט.
כל אדם שיגיע לכנס, הוא בעיקרון מפיץ פוטנציאלי שיכול להופיע עם הרצאות, עם סדנאות, לארגן "שולחנות עגולים" וכדומה. לפחות, גם אם האדם לא יכול לגמרי ללמוד את כל זה, הוא בכל זאת יספוג משהו לתוכו ואחר כך ישלים את הלימודים בקורסים שלנו. אני מאוד מצפה לכך ובונה על זה.
ואת כל המצבים שאדם צריך לעבור, החל ממצב אפס ועד שמסיים בקשר מלא עם כולם, אנחנו צריכים לעבור את כולם.
מתוך שיעור "יסודות הקבלה", 29.07.2012
ידיעות קודמות בנושא:
התלמידים החדשים יחד איתנו
כנס שמוביל למטרה
כנס זהו כוח עצום
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, כנסים |
בורא בדמות חבר
שאלה: איך אפשר להתכלל בכנס? איך אפשר להגיע אליו כבר "חם", כדי להתחיל מלכתחילה להרגיש את כולם?
תשובתי: לשֵם כך צריך לקרוא שוב, באופן רציני, את כל מאמרי הרב"ש על העבודה בקבוצה, על ביטול עצמי בפני האחרים, על ההסתכלות עליהם כעל גדולים, שנמצאים בגמר התיקון, על קבלת כל חבר כגדול הדור וכמקובל גדול.
צריך להשתדל לראות מאחורי כל המילים שאותן אתה שומע מהחבר, ושנראות לך טיפשיות –
שדרכו הבורא מדבר איתך. אם אתה מתכלל בצורה כזאת, אז אתה מתחיל להשיג בתוכו את מה שבאמת עומד מאחוריו.
אתה פשוט צריך לנפץ את התמונה האגואיסטית הזאת שמציירת לך – שהם כולם לא מבינים שום דבר, לא יודעים כלום, ומי הם בכלל וכולי – אתה צריך לראות דרכם את התגלות הכוח העליון. וזה אפשרי רק כאשר אתה מסתכל עליהם, כאילו שהפוקוס שלך מתפזר ואתה באמת מתחיל לראות את האיחוד ואת הבורא.
שאלה: אני מכוון את עצמי כדי לראות בצורה כזאת כל מי שאני פוגש, או בכללות את כל האולם?
תשובתי: בכללות את האולם, ואפילו כל מי שאתה פוגש. אתה צריך להסתכל על כל מי שמשתתף בכנס, כל מי שהגיע לשם פתאום בצורה כלשהי, כעל כאלה שהבורא הביא אותם לשם.
שאלה: אבל בכנס בווילנה אתה אמרת, שאדם באופן טבעי ממיין את האנשים: יש כאלה שמוצאים חן בעיניו, אחרים לא, ואת רובם הוא אפילו לא רואה.
תשובתי: זה רק בהתחלה, עד להתכללות הראשונה, ואחר כך כל ההבדלים הפיזיים האלה נעלמים. אחר כך הוא מתחיל לראות שכל זה, זוהי מערכת אחת, דמות אחת יחידה.
מתוך שיעור "יסודות הקבלה", 29.07.2012
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים |
טעימות משיעור הקבלה היומי 1.8.2012, חלק ב'
יצר רע
ללמוד פנימיות התורה
גדלות השפעה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: שיעור הקבלה היומי |
כנס שמוביל למטרה
שאלה: בכנס בחרקוב אנחנו חייבים לעבור את כל חמשת המצבים הרוחניים ברמה הפנימית, כדי שכתוצאה מכך נוכל להעביר דרכם את 99% מהאוכלוסייה. האם אפשר תוך יומיים וחצי של הכנס לעבור את כל ההרגשות האלה?
תשובתי: אני מקווה שאנחנו נעשה את זה.
ראשית, יש לנו ברוסיה כאלה קבוצות שכמותן, הייתי אומר, לא קיימות בשום מקום בעולם.
אלה הן קבוצות חזקות, נאמנות, מבינות, רגישות. אנחנו מדברים בשפה שלהן, לכן התקשורת היא ישירה ובמנטליות זהה. לכן הכנס הזה צריך להיות מאוד ישר, מדויק וחד, בהיר, המכה כל הזמן במטרה ובכל השלבים שאותם אנחנו נצטרך לעבור.
ודאי שאנחנו צריכים לעבור את כל חמשת הבחינות האלה, וכמובן, בשפות מקבילות: בשפת הקבלה ובו זמנית גם בשפה עממית פשוטה, כדי שיהיה לנו עם מה לצאת לבני אדם והם יוכלו בקלות להבין אותנו.
לכן חייבים להעביר את משתתפי הכנס באופן רגשי דרך כל המצבים, עם הסברים קבליים ועם הסברים והבהרות בשפה המקובלת הרגילה: מהמצב הרגיל של האדם בעולם הזה, שבו למעשה אין שום דבר, ועד למצב שהם באמת נכנסים לקשר הדדי אינטגרלי כולל ומתחילים לגלות בו את הבורא. זה יהיה כנס פנימי.
מתוך שיעור "יסודות הקבלה", 29.07.2012
ידיעות קודמות בנושא:
כנס זהו כוח עצום
הכנס בחרקוב: המדרגה הבאה
קפיצה לנצחיות
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כנסים |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר