גרסת אודיו 09.02.2012
|
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. |
להורדה:  אודיו |
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: אודיו |
חיים חדשים - 16
תוכנית הטלוויזיה "חיים חדשים" בנושא החינוך בעולם הגלובלי.
צפה/האזן לתוכנית:
להורדת התוכנית: 
וידאו | אודיו | MP4
תוכניות קודמות:
חיים חדשים - 15
חיים חדשים - 14
חיים חדשים - 13
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, ראיונות, פגישות |
קריקטורה יומית (9.02.2012)
איור: מיכאל גונופולסקי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: משבר עולמי, תנועת "הערבות" |
לחנך את הרגשות
ידיעה: לא ה-I.Q. הוא מה שמהווה ערובה להצלחה בחיים, אלא האינטליגנציה הרגשית (E.Q.), היכולת לשלוט ברגשות. היום, הצלחתו של המנהיג תלויה ב-80% באינטליגנציה הרגשית ורק ב-20% ב-I.Q..
הבנת הרגשות של האחרים ושל עצמך – זאת תכונתו של מנהיג אמיתי. אדם בעל E.Q. גבוה יהיה עובד טוב ורגוע. קשה מאוד להעלות את ה-E.Q.. הרגשות קשורים במה שממלא את תת-ההכרה שלנו. רק אנשים סבלניים ועיקשים יוכלו לשפר את ה- E.Q.שלהם. אפילו מאמצים קטנים בחינוך האופי בתקופת הילדות מובילים לאחר מכן לניצחונות גדולים".
התייחסותי: אבל התיקון האמיתי של האופי הוא לא החינוך של כוח הרצון, אלא השינוי של עצמך תחת השפעתה של חברה "בריאה" שתביא אותך להשגת תלות מלאה איתה. במקרה כזה, האדם מתחיל להרגיש לא את עצמו, אלא את המציאות העליונה.
ידיעות קודמות בנושא:
למי אתה מוסר את עצמך?
שליטת הסביבה
הסביבה המחנכת
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים |
אור היום
אנחנו לא יכולים להבחין בין יום לבין לילה, עד שלא תהיה לנו לפחות הרגשה חלקית של יום, ואז אנחנו מבינים שהיינו בלילה חשוך. ועד לרגע הזה, אין לאדם אין שום אפשרות להבין מהו יום ומהו לילה, כי לשֵם כך דרושה הרגשה.
אבל אם האדם משקיע כוחות, נותן יגיעה, מבצע בדייקנות את כל הדרישות, עושה את כל מה שרק אפשר, כמו שנאמר: "חוץ מצֵא", אם הוא ממשיך בצורה עיקשת, "כשור לעול וכחמור למשא", אז בסופו של דבר הוא מגיע להרגשה של מה שנקרא "יום השם". אמונה נקראת יום.
אמונה היא הרצון וההרגשה שנותנים לי להעלות מעל עצמי ולהשפיע לבורא, כשאני מקבל יכולת לחשוב עליו מבלי להסתכל על עצמי. אני מתעלה מעל עצמי כך שהצורך והרצון של הבורא הופך עבורי לקובע. רק אותו אני רוצה למלא ורק אליו אני רוצה להיות דבוק, כמו משרת נאמן לבעל הבית. אני תופס את זה כמו "יום" אמיתי, כמו מילוי.
ודאי שאי אפשר להסתדר כאן ללא ביקורת, וכבר ברגע הבא אני מרגיש איך היום מחשיך עבורי, והלב מוכבד. כי אני צריך לברר את המצב שלי. בהתחלה אין לי כלים רוחניים, חוץ מהנקודה הראשונית שאיתה אני נדבק לעליון. בינתיים אני לא מבין ולא תופס שום דבר, אלא רק מתרשם מההרגשה הראשונה הזאת.
ועכשיו אני צריך לרכוש כלים רוחניים, רגש ושכל. ואפשר לקבל אותם רק דרך הרגשת החיסרון, ולכן מתחילים לגלות לי בלב ובמוח רצונות ומחשבות, כאילו נגד המצב הזה. אבל שומרים עליי, ולא נותנים לי מעבר למה שאני מסוגל לברר, כדי שאני כל הזמן, לרגע מסוים, ארגיש פעם מגע של אור, ופעם מגע של חושך, יום ולילה.
ואז, בהבדל הזה, בניגודיות ביניהם, אני אתחיל לברר ולקבל הרגשות, הבחנות, שבהן לאחר מכן אוכל להתמצא בחלל החדש הזה. וכך, בהדרגה, החל משחר הבוקר, מגיע אליי היום, ואני מתחיל להבדיל בין האור והחושך.
אנחנו מתכוננים לזה, יחד עם החברים, כשאנחנו משתוקקים זה לזה בהשפעה, בהשתתפות. אנחנו מתחברים עם החבר ונכללים איתו, כדי לספק לו התקדמות רוחנית, ולתמוך בו כמו בתינוק או באדם חולה שזקוק לעזרתנו ולדאגתנו. תמיכה כזאת מפתחת את הרצונות שלנו, שבהם אנחנו משיגים את הבורא.
הדאגה לאחרים היא הכלי הרוחני. האמונה היא התכונה שנותנת את הכוח להשפיע, להתעלות מעל האגואיזם שלנו, ובמקום דאגה לעצמי, להתחיל לדאוג לזולת ולבורא. אמונה כזאת נקראת אור היום.
מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 09.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
אני מעורר את השחר
עקרונות יסוד מתוך הספר "שמעתי" – מאמר ט"ז, "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה"
עבודת ה'
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה, שיעור הקבלה היומי |
חוויה ושמה קבלה – הרצאה ברחובות, 07.02.12
הרצאה פומבית לקהל הרחב במסגרת הקורס "להיות אדם" נערכה ברחובות. נושא ההרצאה "תפקיד האדם במציאות חדשה".
ההרצאה נערכת מדי יום שלישי בשעה 19:00 ומשודרת בשידור ישיר בערוץ הטלוויזיה שלנו, ערוץ "קבלה לעם", ערוץ 66 ב-HOT וב-YES, וכמו כן באתר האינטרנט שלנו "קבלה לעם" ומתורגמת סימולטאנית לשפות אנגלית, רוסית, ספרדית, איטלקית, גרמנית וטורקית.
צפה/האזן להרצאה:
לצפייה בהרצאההרצאות קודמות:
חוויה ושמה קבלה – הרצאה באשדוד, 31.01.12
חוויה ושמה קבלה – הרצאה בעפולה, 24.01.12
חוויה ושמה קבלה – הרצאה, 17.01.12
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, שיעורים והרצאות |
העולם ההפוך
שאלה: איך לשלב יחד את ה"אמונה למעלה מהדעת" ואת העיקרון "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"?
תשובתי: הביקורת חייבת להיות אך ורק לפי הכלים שלנו, (כמו שנאמר, "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"), ולא לפי מה שנדמה לי, מפני שכך כתוב, כך לימדו אותי, או שמישהו אמר. הדבר החשוב ביותר הוא מה שהאדם מרגיש ברצונות שלו ומה שהוא מבין בשכל שלו.
זהו היסוד שממנו אנחנו מתחילים. אין לי יותר ממה שאני מרגיש עכשיו. ועכשיו אני צריך להראות איך אני יכול להתעלות מעל זה. כי כל הגדילה הרוחנית מבוססת על עלייה בכל פעם למדרגה חדשה. ואיך אני יכול לעלות למדרגה הבאה?
בעולם הגשמי אנחנו עולים במדרגות על ידי רצונות יותר גדולים ומחשבות יותר חזקות ועמוקות, כלומר על ידי גדילת השכל והלב. אבל בעלייה הרוחנית לא חשובה הגדילה הכמותית, כמו העלייה האיכותית.
לכן אני לא דואג שהשכל והרגש שלי יגדלו, אני לא משתוקק להרגיש ולהבין יותר בלימוד ובחיים הרגילים. זה לא שאני מגביל את עצמי, אבל אני לא רואה בזה את הכיוון שלי. כי אני הרי רוצה לקבל תכונה חדשה שלא נמצאת בתוך הלב והמוח הקודמים.
אני זקוק ללב ומוח אחרים! זה כמו שתי תמונות נפרדות. בתמונת העולם החדשה פועלים לב ומוח שדואגים לזולת. על אף שבינתיים אני לא יודע מה זה. ואילו שם, בתמונה הישנה, הם דואגים רק לעצמם.
ולשתי התמונות הללו יש זכות קיום שווה. אבל אני צריך לגלות את התמונה השנייה הזאת, את המציאות השנייה. ואי אפשר לתאר את זה עד שהיא לא מתגלה. אנחנו רק מכינים את עצמנו לזה. מאותה התמונה החדשה מגיע אלינו האור, בהתאם למידה שבה אנחנו, מהמקום הישן שלנו, נותנים יגיעה כדי להשיג אותה.
האור הזה בונה בנו בהדרגה את היכולת להתחיל להבחין בתמונה הזאת מרחוק ולתאר לעצמנו במקצת איך זה יכול להיות. ומה שקורה בתוכה נקרא עבורנו "למעלה מהדעת", למעלה מהשכל שלנו, כמו שנאמר: "עולם הפוך ראיתי".
מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 09.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
כיצד למדוד אמונה למעלה מהדעת
כמה רואות עיניך?
להתעלות מעל למה שאני יודע
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מציאות מדומה, שיעור הקבלה היומי |
מה זה להתאחד עם הבורא
שאלה: מה זאת אומרת להתאחד עם הבורא?
תשובתי: בעזרת החברים והלימוד, כלומר בזכות האור המקיף, אני רוכש את הנטייה לבורא, את הרצון להשפיע לו, להיות בהשפעה, כך שאני מנותק מעצמי, כדי שלא יהיה ה"אני" שלי, אלא אני כולי אמצא את תכונת ההשפעה הזאת. ואז אני מגלה שאני הופך להיות דומה לו. כי הוא זו הנטייה להשפעה עצמה, ולא איזה גוף או אובייקט כלשהו.
כך הבורא מתחיל להתגלות לי יותר ויותר, כתכונת ההשפעה, ככוח שמנהל את הבריאה. אבל גם אני, כשאני מתעלה מעל עצמי ויוצא מתוך עצמי – אני מגלה שגם אני בעצם מהווה את הכוח, הרצון, הנטייה עצמה. ואז הגוף נעלם מההרגשה שלי ואני מרגיש שקיימות בבריאה רק שתי הנטיות הללו: שלו ושלי.
מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 09.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הדוגמא של הבורא בחיים שלנו
הבורא קרוב מאוד!
תנו לאור להאיר!
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה, שיעור הקבלה היומי |
התיקון הוא לא עבורנו, אלא עבור העולם
שאלה: האם אנחנו צריכים להרגיש אחריות בפני העולם? איזה רצון אנחנו יכולים לקחת ממנו היום כדי להשתוקק לתכונת ההשפעה בינינו?
תשובתי: העולם זקוק לתיקון, ואנחנו חייבים לדאוג לזה. לשֵם כך אנחנו צריכים לתקן את עצמנו, כדי להיות מוכנים להביא להם את שיטת התיקון. זוהי הסיבה הראשונה שבגללה אנחנו יוצאים לערבה.
הרי הבורא רוצה את התיקון של הכלים/הרצונות הכי רחוקים ממנו, עד אשר כולם יתאספו לגוש אחד שלם. ועלינו להבין שאנחנו מהווים שליחים, מבצעים של רצונו, פועלים, מדריכים, מחנכים. בקיצור, אנחנו עובדים בעולם שמיועד לתיקון, והכול תלוי בנו.
כשאנחנו מתכוננים לכנסים, אנחנו צריכים להדגיש את האחריות הזאת בפני כולם. גם החלק הנשי של הקבוצה העולמית שלנו דואג לעבודה הזאת, משתתף בה ומוכן לעזור בכל מה שרק אפשר. הנשים מתכוננות ליציאה שלנו, הן תמיד איתנו בלב ובנפש.
אסור לשכוח את כל זה. מפני שכל התיקון שלנו דרוש כדי שנעביר אותו לעולם.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 08.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
אל תצפה שהעולם יאהב אותך
לא לצאת מתחת שליטת כוח ההשפעה
אחראים על העולם
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, התפתחות רוחנית, כנסים, קבוצה, שיעור הקבלה היומי |
אל תצפה שהעולם יאהב אותך
שאלה: ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות" בעל הסולם מתאר שני מצבים. במצב הראשי, כל העולם אומר לאדם שהוא צדיק, והוא מרגיש את עצמו כרשע. במצב השני הוא מגיע ל"פקיחת עיניים בתורה" והופך לצדיק אמיתי. כיצד כל זה קורה בפנימיות האדם? הרי מה ששקר במקרה אחד יכול להיות אמת במקרה אחר.
תשובתי: אם נאמר זאת בפשטות, אם כולם אומרים לך שאתה צדיק, תחשיב את עצמך לרשע, ואם כולם מאשימים אותך שאתה רשע, תחשיב את עצמך לצדיק.
למען האמת, לא חשוב מה אומר העולם. מה שחשוב הוא שגם במקרה הזה וגם במקרה האחר אני מרגיש גילוי. רק שבמצב הראשון זהו גילוי שקרי, ובמצב השני זהו גילוי אמיתי. אך כיצד ניתן להשתכנע בכך? כיצד ניתן לבדוק את זה? ובדיוק כאן עוזר לנו ה"סימן" של החכמים: אם העולם אומר לך שצדיק אתה, כנראה שזה לא כך. לפחות בנתון הזה אתה כבר יכול להשתמש.
ובאמת, אם האמת נמצאת אצלך, איך העולם יכול להסכים איתך? איך אתה מצפה שהוא יבין אותך, ילך לקראתך, יכבד אותך? להיפך, ככל שהוא יכיר אותך יותר, הוא ישנא אותך יותר. כמו כן, ככל שיהיה לו רע יותר, הוא ישנא אותך יותר. הרי אפילו אם לא תגיד לו שום דבר, הוא ירגיש שאתה לא מעביר לו את האור.
כך שאתה ממש נמצא בצרה. אין לך מה לצפות מהעולם. אתה צריך להשתדל לגשת אליו ולהשקיע בו את כל הכוחות, על אף שבתגובה תקבל ממנו ביזיונות – אתה בכל זאת צריך לעשות את זה. אין מה לעשות, זהו צער גידול בנים.
כלפי העולם אתה צריך להצטייר בצורה האידיאלית, על אף שבעיני האנשים התמונה תהיה הפוכה. הם, לפי טבעם, אינם יכולים לראות בך משהו טוב. זה יהיה סימן רע אם זה מה שיקרה. הרי בחכמת הקבלה אנחנו מדברים על התיקון האמיתי של האגואיזם, ולא סתם על חיבור יפה וטוב.
תנועת "הערבות" מדברת רק על החיבור, ולמעשה, גם זה לא פשוט, אבל עם זה עוד מסכימים מסיבות כאלה או אחרות.
אבל אם מדברים על התיקון האמיתי – זה עניין אחר לגמרי. אם הייתה מתגלה לנו המהות האמיתית שלו, היינו בורחים, מפני שלא היינו מסוגלים לסבול אותו. ובדיוק לכן אנחנו נמצאים בהסתרה. כל ההכנה שלנו למדרגות הרוחניות נחוצה כדי שנוכל לסבול את גילוי ההשפעה. פעם אחר פעם מראים לי כיצד עליי להשפיע: ככה, וככה, ואפילו ככה... וכל זה מנוגד לטבע שלי. "מה אתה רוצה? שבכל יום אני אעשה לעצמי חרקירי?". ולכן ההתעלות מעל הרצון לקבל יכולה להיות רק בעזרת האור העליון.
ובדרך הזאת אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו ביחס לעולם, על אף שלא מדובר כאן על בדיקה מדויקת. לפי מה אני בודק האם אני יכול לגלות את הבורא או לא? – אנחנו בודקים זאת לפי הרצונות, לפי הכלים: האם באמת הרצון של הזולת הפך להיות עבורי חשוב יותר מהרצון של עצמי?
אפשר לבדוק עד כמה האדם קרוב יותר לרוחניות לפי מידת ההשפעה שלו לזולת, לפי המידה שבה הוא שקוע בהפצה. כי אם הוא מתקרב לעולם הרוחני, הוא לא יכול שלא להרגיש ששם, בעולם הסובב, נמצא הכלי הכללי שלנו.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 09.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
שבירה: גרגיר של אור בכל רסיס
אתה מוכן להשפיע?
התיקון הוא לא עבורנו, אלא עבור העולם
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, שיעור הקבלה היומי, תנועת "הערבות" |
אתה מוכן להשפיע?
בסופו של דבר, הדרך הרוחנית מובילה אותנו לגלות אהבה. והביטוי של האהבה הזאת הוא ההשפעה.
אם אני מגלה אהבה לעצמי, אני חווה שנאה לזולת. בכל מקום אני מחפש איך אני יכול להיטיב לעצמי, ולא אכפת לי אם זה בא על חשבון מישהו אחר. אני מוכן להתחשב עם האחרים רק אם אין לי ברירה אחרת. אם כן, כולנו נמצאים מלכתחילה באהבה עצמית ובשנאת הזולת.
לאחר מכן אני מתחיל לעבוד בקבוצה, נכלל בלימוד, בהפצה, ובאמצעות זה מעורר על עצמי את האור המחזיר למוטב. הוא ורק הוא משנה אותי ומשפר אותי. פעם אחר פעם אני מתחיל לקבל שינויים כלשהם, עד שפתאום אני מתחיל לחוות הערכה כלפי תכונת ההשפעה.
ואז אני צריך לקשור את התכונה הזאת עם הקבוצה, עם החברים. הרי דווקא ביניהם היא מתממשת. זהו כבר השלב הבא: כאן אני צריך לעבוד כנגד האגו שלי. עכשיו לא מספיק רק להתפעל מהאור העליון. כן, אני רוצה להשפיע, זה יפה, זה טוב, זה נותן לי איזושהי התרוממות...
- אבל אם אתה באמת רוצה את זה, אז תנסה להמחיש את זה בתוך הקבוצה, ביחס עם החברים.
- בבקשה, אני מוכן! אני כבר מתייחס אליהם טוב!
- כן? בוא נבדוק. קודם כל, באיזו תדירות אתה שוכח מהם?
הרי בחיים הרגילים, אם אני אוהב מישהו, אני כל הזמן חושב עליו. אימא לא שוכחת מהילד שלה. הוא כל הזמן תופס את המחשבות וההרגשות שלה. אז תבדוק: כמה זמן ביום אתה שוכח מהקבוצה, מהחברים, מהחיבור? עד כמה אתה רוצה להרגיש את עצמך בפנים, מחובר איתם, כדי לגלות שם, כמו בכלי, את האור המחזיר למוטב, ואת הרצון לאהוב?
תבין: אתה צריך לאסוף את הכול לאחד: גם את ההשתוקקות לאהבה וגם את הקבוצה.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 09.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
ההשפעה – בלתי נראית, אך חשובה מאוד
אל תצפה שהעולם יאהב אותך
לא לצאת מתחת שליטת כוח ההשפעה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה, שיעור הקבלה היומי |
לא לצאת מתחת שליטת כוח ההשפעה
שאלה: בכנס בערבה אנחנו צריכים כל הזמן לחדש יחד את הרצון שלנו. איך לעשות את זה?
תשובתי: צריכה להיות הכנה, "דאגה בלב איש", קשר עם המקורות, אחריות כלפי העולם, כלפי החלק הנשי, כלפי הדרך הרוחנית. והדבר החשוב ביותר: להשתדל בכל זאת לקשור לזה את המטרה: לעשות נחת רוח לבורא.
כל הגורמים האלה וגורמים אחרים שקשורים לתיקון הרצונות, צריכים להיות עבורנו שלם אחד.
גם עכשיו אנחנו נמצאים תחת שליטת שני כוחות: קבלה והשפעה. אם היה פועל עליי עכשיו כוח ההשפעה, הייתי פשוט "עף עם כנפיים". ואילו כאשר פועל עליי כוח הקבלה, אני נופל, עד כדי כך שאני כמו גוף מת. אנחנו תמיד חווים את השינויים הללו, גם פיזית וגם נפשית.
להימצא בעולם הרוחני, בשלמות, בנצחיות – זה נקרא להימצא תמיד תחת השפעת כוח ההשפעה. בסופו של דבר, ההשפעה מלמעלה מעמידה אותנו בצורה נכונה כלפי פיתרון כל הבעיות. אנחנו צריכים רק לדרוש את המאור המחזיר למוטב.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 09.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
התיקון הוא לא עבורנו, אלא עבור העולם
אתה מוכן להשפיע?
עם מי לצאת להתקפה?
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, קבוצה, שיעור הקבלה היומי |
הלבוש הגשמי והלבוש הרוחני
מתוך שיעור של הרב"ש: "המשל קצת קשה. מה זה בגשמיות לבוש? כשהאדם ערום, הוא בחיסרון. אם הוא לובש איזשהו לבוש – זה המילוי שלו, כדי שלא יהיה ערום.
והנמשל הוא: מקודם האדם היה ערום, ולא היו לו אורות. הכלים היו ריקניים. עכשיו בא אור דתחתון וממלא אותו, כאילו ממלא את חסרונו, לא במאה אחוז, אבל במובן מסוים זה דומה להתלבשות העליונה. כשם שאדם שיש לו חיסרון ללבוש ממלא את חסרונו - גם כאן האורות דתחתון ממלאים את הכלים הריקניים.
במה זה דומה ללבוש? אני לובש לבוש, אני מתכסה בלבוש. ולכן אני אומר: "כשאני ערום, זה חיסרון בשבילי, זה לא יפה, יש לי בושה. ואם יש לי לבוש, אני מכסה את החיסרון שהיה לי כשהייתי בעירום".
מה אפשר ללמוד מכאן לעבודה הרוחנית? כמו שבגשמיות הלבוש ממלא את החיסרון של העליון, שעורר בו בחינת בושה - כמו כן הכלים הריקניים הם בחינת חיסרון. וכשהאור בא וממלא אותו - זה דומה ללבוש".
הלבוש הגשמי דומה במובן מסוים ללבוש הרוחני, מפני שאנחנו לובשים אותו מפני הבושה. בלעדיה אנחנו מרגישים חיסרון ברצון האגואיסטי שלנו. אנחנו רוצים לשמור על הכבוד שלנו, הגאווה שלנו, להגן על האגו שלנו, ולכן אנחנו זקוקים ללבוש הגשמי.
ואילו הלבוש הרוחני הוא המסך והאור החוזר שאני רוצה להלביש על העליון, כדי לאפשר לו להתגלות בי. אני סובל ונכלל מהחיסרון של העליון והוא הופך לרצון העיקרי שלי. אני מתחיל לאהוב את הזולת אפילו יותר מאת עצמי, והרצון שלו הופך לרצון שלי. המשמעות של הלבוש הרוחני היא שבמקום האגו הפרטי שלי, אני מתחיל להעריך את העליון, שהופך עבורי לחשוב יותר.
ידיעות קודמות בנושא:
אתה, אני והבורא
המילוי הוא המסך והאור החוזר
להיות נשמה אחת ולא שׂק אגוזים
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
שיעור הקבלה היומי 09.02.12
הכנה לשיעור
חלק א': כתבי בעל הסולם (עמ' 527), מאמרי שמעתי, מאמר ט"ז "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה"
חלק ב': "זוהר לעם", פרשת בראשית א', חלק ג', מאמר "תפילה לעני", סעיף מס' 198
חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ב', חלק ו', עמ' תי"ט, אות כ"ו, אור פנימי
חלק ד': כתבי בעל הסולם (עמ' 789), מאמר "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות פ"ז
קיצור משיעור הקבלה היומי:
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
להורדה:
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר