• ---

• מומלץ לקרוא

  • עשית משהו בעצמך בכל חייך?
  • נהיה יחד, גם בצער וגם בשמחה
  • ייסורי אהבה מתוקים
  • תאי הגזע של הנשמה
  • אל תפסיקו לבקש!
  

• קטגוריות

  • אהבה
  • גלגול נשמות
  • הדת בראי הקבלה
  • הפצה
  • התפתחות רוחנית
  • התפתחות רוחנית – קצרים
  • זוהר
  • חג שמח
  • חושבים מדע
  • חינוך ילדים
  • טבע
  • יהדות וקבלה
  • ישראל היום
  • כללי
  • כסף
  • להיות מקובל
  • לימוד חכמת הקבלה
  • לתלמידים
  • מציאות מדומה
  • מקורות ותקצירים
  • משבר עולמי
  • נשים
  • על זוגיות
  • פוסטים נבחרים
  • קבוצה
  • שורשים רוחניים
  • שיעור הקבלה היומי
  • תפקיד ישראל

• תגיות

  אברהם אגו אגואיזם אדם אדם הראשון אהבה אהבת הזולת אושר איזון איחוד אינטרנט אלטרואיזם אמונה בורא בחירה בני ברוך בעל הסולם בריאות גברים גלובליזציה האנושות האר"י הדור האחרון הוצאה לאור הורים היסטוריה המשבר הכלכלי העולמי הנאה הרב"ש זוהר חברה חיים חכמת הקבלה חלל טלוויזיה ישראל כדור הארץ כוח כלכלה כנס מגדל בבל מדינה מדענים מהות החיים מוות מוסר מורה מחשבות מטרת הבריאה מלחמה מן המקורות מצוות מצרים משחק משיח משמעות משפחה נפש נצחיות נשים נשמה נתינה סבל סוד עולם עולם הבא עונש ערבות פחד פילוסופיה פסח פתרון קבלה לעם ריקנות רצון רשימו רשעים שלום שליטה שפת הקבלה תורה תיקון תכלית תלמוד עשר הספירות תפילה

לקראת ערב האיחוד

לקליפים נוספים:

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: שיעור הקבלה היומי

כל מה שאנחנו עושים בעולם הזה, מתאים את עצמו בצורה אוטומטית לרצון האגואיסטי שלנו.

אנחנו אפילו לא מודעים לכך שאנחנו משרתים את האגואיזם שלנו 24 שעות ביממה.

נדמה לנו, שהעברנו משהו כמו שעה ביום להנאתנו, אבל למעשה, גם לכל אורך הזמן הנותר עבדנו לאגואיזם שלנו, רק שעשינו זאת שלא במודע.

האפשרות היחידה לשנות זאת היא לשכנע ולהחדיר לעצמנו, בכל האמצעים העומדים לרשותנו, את חשיבות ההתפתחות הרוחנית, כתוספת לנקודה שבלב שניתנה לנו מלמעלה.

אסור לי להרפות מהמחשבה הזו אף לא לרגע, ולבדוק כל הזמן האם כל פעולותיי ומעשי מכוונים לכך.

החשיבות היא זו שקובעת את המקום שאליו אתה מכוון. אפילו שאינך מסוגל לכך, אבל האם לפחות השתדלת, האם ניסית להחזיק באותה מחשבה?

האם בנית סביבה, תומכים, שיזכירו לך כל הזמן על חשיבות המטרה הרוחנית? כי אם לא עשית זאת, החיים יזרמו וייעלמו, מבלי להותיר אחריהם כל תוצאה.

עצם הנוכחות בשיעור או בקבוצה – עדיין לא אומרת דבר.

העיקר לא להפוך ל”אוהדים” שמנים ועצלים, שעוקבים מהיציע אחר המתרחש על כר הדשא ומכנים את עצמם אוהבי ספורט.

מתוך ההכנה לשיעור, 30.11.2009

2 תגובות | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי

מופע מחול מודרני של חברינו מקבוצת קרואטיה. המופע הנהדר שרץ בימים אלו באירופה מבוסס על ספרי “אגדה על קוסם“. הספר מתאר בצורה מיוחדת את תהליך הבריאה, מתחילתה ועד למדרגה הגבוהה ביותר, שאליה מחויב האדם להגיע.

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: חינוך ילדים

…

הכנה לשיעור:
ככל שהאדם קרוב יותר לאמת, כך הטבע שלו בוגדני יותר.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק א’: ספר הזהר – פרשת נח, אות קע”ד
לא משנה עד כמה האדם צדיק, ביחס למדרגה הבאה הוא בכל זאת רשע. כך שלא צריך לעצור במה שהשגנו.
להורדה: וידאו | אודיו
(חלק ב’ לא נמצא)

חלק ג’: גוף ונפש, כותרת: “המותר והאסור בשימוש המדע האנושי” (פרי חכם מאמרים)
אגואיזם הוא מנוע רעב, שתמיד דורש מהאדם חומר דלק. הגיע הזמן להראות לו מי כאן הבוס. די לסחוב את הבהמה.
להורדה: וידאו | אודיו

שיעורים נוספים במדור: שיעור הקבלה היומי

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: זוהר, שיעור הקבלה היומי

…

ספר הזוהר, פרשת נח, אות קנ”ג

שיעורים קודמים בספר הזוהר:
לומדים זוהר – 8
לומדים זוהר – 7
לומדים זוהר – 6

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: זוהר

אני קורא בספר הזוהר ורוצה שהוא ישנה אותי בצורה כלשהי: יעביר אותי דרך עליות, ירידות, התרשמויות וחוויות.

איני רוצה לשמוע מילים, אני רוצה להרגיש בשינויים רגשיים בתוכי.

זה לא מתרחש מיד. כמו תינוק, שאינו שומע ואינו רואה דבר בימים הראשונים לחייו, וגם לאחר מכן, כשהוא כבר שומע ורואה, הוא עדיין אינו מבין.

לאחר מכן, הוא כבר מתחיל להכיר את העולם בצורה אקטיבית – וכבר אינו נרגע לרגע! הוא תופס ואוחז בכל, נכנס לכל מקום, הוא צריך להכיר, לדעת ולהרגיש הכול! תלמדו ממנו!

כך אנחנו נולדים בהדרגה בעולם הרוחני. עלינו ללמוד מאותו תינוק – להשתוקק ללא ליאות להרגיש את העולם הרוחני.

העולם הרוחני – זה איחוד כל ההשתוקקויות הפרטיות לבורא ברצון אחד כולל, שבו מורגש הבורא.

כשאנו קוראים את הטקסט של ספר הזוהר, עלינו לחפש את הרגשות בתוכנו: “מהו עתיק, אריך אנפין, למה הכוונה לעלות, לרדת, כיצד אני מתחבר לאח”פ של העליון, כיצד הוא מעלה אותי – ומי הוא?”. כך תדמה לתינוק שמתפתח!

לכן נאמר: “יגעתי – ומצאתי”. תפקידנו הוא להתייגע ולהשתוקק לגילוי, לשאוף להשיג כוחות של השפעה, של איחוד. ואנחנו נמצא אותם!

לאחדים קשה להרגיש זאת, ואילו לאחרים – קל יותר. אך כשאנחנו לומדים את הזוהר בקבוצה הכול מתאזן ומגיע לשיווי משקל.

אם כולנו נרצה להשיג זאת, כל אחד מאיתנו, בהתאם ליכולתו – זה יקרה, ויקרה לכל היושבים בכיתה, ולאלה שצופים בשיעור דרך האינטרנט והטלוויזיה.

עלינו רק לחפש בתוכנו את ההרגשות הללו, כל הזמן, באופן קבוע – ואז, בהדרגה, אתם תרגישו אותם בתוככם, כתגובות לכל מילה שבספר.

לא חשובים הדימויים הנכונים או הלא נכונים, אלא חשוב המאמץ לעורר בתוכנו רגש, תגובה על המילים של ספר הזוהר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 27.11.2009

מאמרים קודמים בנושא:
הזוהר מגלה לנו את עצמנו
סם רוחני
תרגילים לכניסה לרוחניות

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: זוהר

1. הידע שלי על העולם, והמדעים שעוסקים בטבעו מאפשרים לי להתקיים בתוכו.

אנחנו מרגישים את העולם שלנו בתכונת קבלה, ובמידת התפתחותה בתוכנו, אנחנו מרגישים וחוקרים את העולם, כלומר מגלים אותו יותר ויותר באותה תכונה שגדלה בתוכנו.

אולם, קיים חלק נוסף במציאות, שנסתר זמנית ממני ומאחרים – אותו חלק שעדיין לא התגלה על ידי בני האדם, אבל יתגלה עם הזמן. כמו כן, קיים חלק שנסתר ממני – אבל אני סומך על הדברים שמספרים לי עליו מומחים, רופאים ומדענים.

2. וקיים חלק נסתר שאינו ניתן להכרה כלל, שבעיקרון אינו יכול להתגלות על ידי בני האדם, אלא אם כן הם ירכשו אפשרות נוספת להרגיש ולהשיג אותו – בתכונת השפעה. כשאנו משיגים את התכונה הזאת, אנו מרגישים בעולם שנסתר לחלוטין מתכונות הקבלה שלנו.

3. קיימות תיאוריות על העולם הנסתר (על אלוקים) ועל הדברים שאליהם העולם הזה מחייב אותנו. תיאוריות אלו נקראות אמונות או דתות.

כל התיאוריות הללו, על כל הרב גוניות שבהן והניגודיות ביניהן, קיימות דווקא בגלל שאותו חלק של העולם, נסתר מאיתנו.

התומכים באותן דתות ואמונות אינם מדברים על האפשרות לגלותו (את אלוקים), אלא על האפשרות לנצלו לשם תועלת אישית בחיים האלה או בעולם “הבא”. וזאת, למרות שהם בעצמם מדברים על דבר מה שאינו מושג על ידם.

הם אנשים חכמים ופרקטיים, אך הם אינם לומדים כיצד לחדור אל המציאות הנסתרת. אם הם היו נמצאים בה, אז הם היו שואפים לגלותה לכולם, כי בכך מסתכמת מטרת הבריאה.

הם פשוט מנסים לשכנע אותנו, באותו האופן שבו שכנעו אותם פעם. הם נואמים מעולים, ומכירים את הכתובים, אבל הם לא נותנים המלצות קונקרטיות לגילוי העולם. יחס כזה לחלק הנסתר מאיתנו מכונה דת, אמונה.

4. קיימים בני אדם, שרכשו את תכונת ההשפעה והם משיגים בתוכה את העולם שנסתר (בתכונת הקבלה) מאיתנו לחלוטין. והם מציעים לכל המעוניין לגלות אותה.

הם אינם מחייבים אותי לשנות את כל חיי, לקיים מנהגים, וזאת מפני שאין קשר בין הפעולות הפיזיות שלי לבין תכונת השפעה.

הם מסבירים לי על המבנה של שני העולמות ועל האופן שבו אוכל לגלותם במלואם – לא להאמין באלוקים, אלא לגלות את הבורא.

מתוך שיעור על מאמר “גוף ונפש”, 29.11.09

פוסטים קודמים בנושא:
מרחיבים את גבולות המציאות
החותם השבור של הרוחניות

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: הדת בראי הקבלה, שיעור הקבלה היומי

רגעים נבחרים משיעור הקבלה היומי

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: שיעור הקבלה היומי

שאלה: האם אפשר להתייחס לחבר בצורות שונות: לעיתים כתלמיד, לעיתים כמורה, ולעיתים, כשווה?

תשובתי: ניתן למצוא את שלושת סוגי היחס הללו בכל מצב.

1. אם ברצוני להתחבר לחבר, עלי לתפוס אותו כאדם חשוב, משום שרק אז יהיה לי רצון להתחבר עמו.
   לכן עלי להסתכל עליו כאילו שהוא האדם הגדול והחשוב ביותר בעולם, שדרכו אני יכול להתחבר לבורא. אם כך, יוצא שהוא חשוב לי כמו הבורא.
   אם הקבוצה נותנת לי כוחות ואפשרויות להשיג את המטרה העליונה, אני רואה את חבריה כאנשים גדולים, שבהם תלוי הגורל שלי. אני מוכן לשלם להם כדי שהם יקבלו אותי, מוכן להקטין את עצמי כדי להתקשר עימהם.
2. לעומת זאת, כשאני חושב על חיזוק הקבוצה, אני מסתכל עליהם ממעל – כיצד אוכל לעזור להם, כיצד אוכל לגרום להם להתפעלות – ואז אני רואה אותם כקטנים ממני. הרי אני רוצה להשפיע עליהם, להוסיף להם כוח.
3. אבל אם אנחנו מדברים על חיבור בקבוצה – אז כולם שווים. לאחר שהערכתי אותם כגדולים ממני, לאחר שהייתי גבוה מהם, אנו משתווים ומתאחדים זה עם זה. לכן אנחנו נקראים חברים.

אותם סוגי היחסים מתקיימים גם ביני לבין הבורא: הוא גדול ממני, קטן ממני ושווה לי.

1. הוא גדול, מפני שהוא נותן לי כוחות, קובע את כל המחשבות והרצונות שלי.
2. הוא קטן ממני, מפני שהוא תלוי בי – אני יכול להשפיע לו, אני יכול להסב לו נחת רוח. בכך הוא תלוי בי. יוצא, שהוא קטן ממני. התלות הזו דומה לתלות של ההורים בילדם.
3. הוא שווה אלי, משום שניתן להגיע לדביקות רק בין שווים – רק שווים יכולים להתחבר זה עם זה, כדי לקבל הדדית זה מזה ולהשפיע הדדית זה לזה.

לכן, המצבים עצמם לא משתנים, גם ביחס לקבוצה, וגם ביחס לבורא. הדבר היחיד שמשתנה היא נקודת המבט שלי עליהם – אני יכול להיות גדול, וקטן, ושווה ביחס לחבר, וכך גם ביחס לבורא.

עלי לבדוק בכל עת כיצד אני יכול להשלים את כל אחת מצורות היחס הללו, כדי להתקדם עוד יותר, לעבר דבקות גדולה עוד יותר עם החברים ועם הבורא.

מתוך שיעור על מאמר של הרב”ש, 29.11.2009

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה, שיעור הקבלה היומי

הכול נמצא בתוך הרצון שלי – בתוכו נסתר כל האור של עולם אין סוף, ולאחריו נמצאים כל העולמות.

אני תופס את כל הקיים בתוך הרצון שלי. כל תמונות המציאות נמצאות בתוכי.

אם אני מגלה שכבות חדשות של הרצון שלי, אני מתחיל להרגיש בהן עולמות חדשים שלא הרגשתי עד כה.

הדרך הפשוטה והבטוחה ביותר לגילוי רצונות חדשים היא דרך הקבוצה; ברצון הכללי המאוחד שלנו; בקשר בינינו; בחיבור בין כל הרצונות שמשתוקקים להיות יחד, כדי לגלות את אשר נסתר בתוכנו, את אותן שכבות – עולמות פנימיים יותר.

אנחנו נמצאים בעולם אין סוף, ועלינו להשתדל לגלותו בתוכנו, כמו שנאמר: “ואכלתי ישן נושן”.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 27.11.2009

מאמרים נוספים בנושא:
הזוהר מתגלה בתוכי
ספר הזוהר – כרטיס הכניסה לרוחניות
כיצד שיפחה לא חולמת לרשת את גברתה…

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: זוהר

1. העולם נחלק לנגלה ולנסתר ביחס לכל אחד מאיתנו. העולם הנגלה מתגלה אלי בתוך החושים שלי, ובמוח שעומד מאחוריהם. אני יכול לחקור אותו ולסמוך על מסקנותיי.

2. מחקר העולם והמדענים שעורכים אותו, עוזרים לי להרחיב את גבולות העולם הנגלה. כך, בהדרגה, חלקים מהעולם הנסתר ממני הופכים לגלויים בפני.

איני מגלה את העולם בצורה ישירה בלבד, אלא אני יכול לסמוך על בני אדם, אשר חקרו את העולם הזה (רופאים, מדענים), ולהשתמש בידע שלהם, כשלי. הרי במשך חיי הקצרים איני יכול לחקור ולדעת את כל העולם.

3. אבל אפילו אם הייתי משיג את כל מה שרק אפשר, העולם היה נותר מחולק כלפי, לחלק שנגלה ולחלק שנסתר ממני.

זאת, מפני שיש בעולם הזה חלק, שלא אוכל לגלות לעולם בחושי, לא על ידי מדעים, ואפילו לא אחרי שנות מחקר רבות.

מכיוון שאיני מסוגל להרגיש באותו חלק של העולם בשום דרך, אין כל אפשרות שבה אוכל לחקור אותו. וזאת מפני שלא ניתן לחקור וגם לא ללמוד את מה שאינו מורגש.

חלק המציאות שנסתר מהשגתי הישירה, מתגלה בעזרת חכמת הקבלה.

יש באפשרותי לגלות את אותו חלק שנסתר ממני באמצעות מימוש עצות האנשים שגילו אותו. כך אוכל להרחיב את השגתי ואת כל המציאות הקיימת מבחינתי, שנקראת בכללות “הבורא“.

מתוך שיעור על המאמר “גוף ונפש”, 29.11.2009

רשומות קודמות בנושא:
מרחבים מקבילים של המציאות
סופו של המדע המוכר
הצופה חייב להשתנות!

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: חושבים מדע, חינוך ילדים, שיעור הקבלה היומי

שאלה: מחר, ב-30.11, כל האנשים שלומדים קבלה בארץ, נפגשים ב”כולנו יחד” בתל אביב. כיצד אנחנו צריכים להכין את עצמנו, כדי שהאירוע הזה יביא לנו את מקסימום התועלת הרוחנית?

תשובתי: פעם “בני ברוך” הייתה קבוצה קטנה מאוד. למדנו במקום קטן, נסתר, ולא חשבנו כלל להפיץ את חכמת הקבלה ולהתגלות. היה לנו טוב ויפה.

אבל מאין ברירה, הזמן חייב אותנו להתחיל בהפצה, ופתאום מצאנו את עצמנו בערוצי הטלוויזיה, בהרצאות וב”קמפוסי קבלה” – לא רק כאן אלא בכל העולם. הסיבה לכך היא מפני שהזמן מחייב. אנחנו צריכים להבין שאין לנו ברירה, אנחנו מחויבים לממש את שיטת הקבלה, קודם בעם ישראל, ולאחר מכן בעולם כולו. לכן כולנו צריכים להתחבר.

אנחנו מזמינים למפגש מחר את כל עם ישראל. אנחנו עושים אירועים כאלה, כדי שהאדם שבא לשם, גם אם אינו יודע ולא מבין, יתעשר פנימית ויתקן.

לצפות דרך הטלוויזיה זה לא אותו דבר כמו להיות במפגש עצמו. טוב להיות במצבים כאלה פעם בכמה חודשים. האדם לא מסוגל להעריך את מה שהוא קונה במצבים שבהם אנחנו מתחברים ונמצאים יחד.

אני מקווה שתראו בקרוב, מתוך הלימוד שלנו, כמה אתם רוכשים מהאסיפות, מההתחברויות האלה, עד כמה שהנשמה שלכם מתעשרת, מיתקנת ומקדמת אתכם למחסום – למדרגה שממנה אנחנו רוכשים כוח רוחני ומתחילים לשלוט בגורל שלנו.
נקווה שייצא לנו אירוע טוב. אני מחכה לכם ומצפה לראות שם את כולכם

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: הפצה

כשאנו מקבלים החלטה ברוחניות, היחס לרגע קבלתה, הוא כאילו שזהו הרגע היחיד שקיים.

המצב שעלי לפתור בדרכי הרוחנית, מתקבל על ידי כאילו היה זה הרגע האחרון בחיי.

זאת, מפני שאם אפתור אותו בצורה מהירה ונכונה, מיד יגיע המצב הבא אחריו וחוזר חלילה. כך, בשרשרת, מתגלה הדרך הרוחנית שלי.

לעומת זאת, בחומריות אנחנו מחוברים עם כל העולם, והאגואיזם שלנו מותח את האירועים והמצבים. כך נוצרת בנו תחושת הזמן. אך ברוחניות – כל רגע עומד בפני עצמו, יחידי.

לכן, כשההכאה בין האור הפנימי לאור המקיף מחלישה את המסך של הפרצוף וגורמת לו להחליט לגרש את האור, הוא אינו יודע, מה יקרה איתו בהמשך, לאילו מצבים חדשים הוא מקרב את עצמו…

הוא יודע דבר אחד בלבד: הוא אינו יכול להישאר במצבו הנוכחי אפילו לא לרגע אחד, מאחר והוא איבד את האיחוד והדבקות עם הבורא.

הוא אינו מסוגל לסבול יותר את מצב חוסר הדבקות ואינו חושב על מה שיקרה ברגע הבא. ולכן, כל החלטה, כל מצב ברוחניות, הם אמת.

לפעמים מראים בטלוויזיה או באינטרנט צילומים מאסון התאומים. בתמונות אלו ניתן לראות כיצד אנשים קופצים מהקומה ה-100 של המגדלים הבוערים.

כיצד אדם מסוגל לעשות זאת? הוא הרי יודע, שייהרג בוודאות.

העניין הוא שברגע שבו הוא קופץ, הוא חושב רק על הדרך שבה הוא יצליח להימלט מהאש.

ברגע הבא, שבו הוא יהיה באוויר, יהיה לו טוב יותר מאשר בתוך האש – ולכן הוא קופץ! הוא אינו לוקח בחשבון את מה שיקרה עימו בעוד רגע!

אותו דבר קורה למסך שבפרצוף. המסך יודע דבר אחד בלבד: איבדתי את הדבקות בבורא! אין דבר גרוע מזה! אפילו שלא יהיה בתוכי אור, אבל לפחות אשאר בדבקות! ולכן הוא מגרש את האור!

מתוך שיעור על המאמר “פתיחה לחכמת הקבלה”, 29.11.2009

רשומות קודמות בנושא:
איפוס בקו הזינוק
כוח האיחוד בלתי מנוצח
מדוע אנחנו משתוקקים לאין סוף

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו.

חלק א – כתבי רב”ש, כרך א, מאמר “בענין חשיבות החברים”

דקה: 19:10, נושא: בעבודה נכונה כלפי הקבוצה, האדם יכול לקבל כוחות נוספים והשתוקקות כלפי המטרה, שאין לו מעצמו

כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר צט “רשע או צדיק לא קאמר”
“אם הוא אין לו כל כח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא מכח תכונתו עצמו אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכח התגברות. אלא, לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים.”

כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “הצורך לאהבת חברים”
“יש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים. היות שהדעות והמחשבות עוברים מאחד להשני ע”י הדבקות שבהם, לכן כל אחד נכלל מהכוחות של השני. וע”י זה יש לכל אחד כח של כל החברה. לכן, הגם שכל אדם הוא אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה.”

דקה 21:30, נושא: על האדם לבדוק את עצמו בכל רגע, עד כמה יכול להוסיף בהתקדמות בדרך

כתבי רב”ש, כרך ב, אגרת טז
“לכן עלינו להתחזק בדרך ה’ כפי שהורו לנו אאמו”ר זצ”ל, ונתחזק בבטחון עז ובכל יום יהיה לנו כחדשים. שצריכים לחדש בכל עת את היסודות, שעל ידי זה נזכה ליתד שלא תמוט לעולם, ונצעד קדימה.”

כתבי בעל הסולם, אגרות, אגרת יג
“ואין לזה תרופה. זולת להתאמץ להבין הטעות והמעוות הזה, שהנושע מה’, אינו נושע זולת בנצרך לישועה היום, ומי שיכול להמתין למחר ישיג שכלו לאחר שנותיו ח”ו.”

דקה: 35:32, נושא: חבר זה חלק מהנשמה שלי שעברה שבירה, ובחיבור שלי אם אותו חלק, מתגלה צד נוסף, צד שלישי – הבורא.

כתבי בעל הסולם, אגרת ד, ע”מ 682
“ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה’, וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה ישרה ה’ שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא פסק.”

חלק ג – כתבי בעל הסולם, מאמר “גוף ונפש”

דקה: 17:08, נושא: על פי חוכמת הקבלה “אסור” פירושו “אי אפשר”

כתבי רב”ש, כרך ג,מאמר-ענין דיין הגון ושאינו הגון
“… וכפי שאמר אאמו”ר ז”ל, כל מקום שאסור פירושו שאי אפשר, אפילו שרוצה.”

דקה: 18:00, נושא: מהות האדם הוא ה”רצון לקבל” והשכל רק משרת לרצון.

כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות כא
“עצם מהותה של הנפש היא ג”כ רצון לקבל. וכל ההבחן הניתן לנו להבחין בין עצם לעצם, אינו נבחן משום זה, רק ברצונו בלבד. כי הרצון שבכל מהות מוליד לו צרכים. והצרכים מולידים לו מחשבות והשכלות, בשיעור כזה כדי להשיג את הצרכים ההם, אשר הרצון לקבל מחייב אותם.”

דקה: 47:46, נושא: רק ע”י התדבקות בתלמידי חכמים יכולים לקבל אסמכתא כלשהי, היינו שרק התלמיד חכם (מקובל בעל השגה) יכול לעזור לו ולא שום דבר אחר.

כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר קה “ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ”
“ע”י התדבקות בתלמידי חכמים יכולים לקבל איזה אסמכתא, היינו שרק התלמיד חכם יכול לעזור לו ולא שום דבר אחר, אפילו שיהיה גדול בתורה, גם כן נקרא עם הארץ, אם לא זכה ללמוד מפי ה’. לכן מוכרח האדם להכנע לפני התלמיד חכם, ויקבל על עצמו מה שהתלמיד חכם יושית עליו בלי שום וכוחים – אלא בבחינת למעלה מהדעת.”

הגדרה ל”תלמיד חכם ע”פ חוכמת הקבלה”

כתבי רב”ש, חלק א, לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם
“הנה אאמו”ר זצ”ל אמר “תלמיד חכם”… היינו שלומד מהחכם, אז הוא נקרא “תלמיד”. ו”חכם” נקרא הקב”ה, שמידתו היא רק להשפיע. ומי שלומד ממנו את מידת השפעה, הוא נקרא ‘תלמיד חכם’”.

כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר צט “רשע או צדיק לא קאמר”
“יש בחירה לאדם, בזה שילך למקום, שישנם צדיקים. ויקבל מרותם, אז הוא יקבל את הכוחות, מה שחסר לו מצד תכונתו עצמו. ויקבל זה מהצדיקים. וזה התועלת, ש”פיזרן בכל דור ודור”, בכדי שבכל דור ודור יהיה למי לפנות, ולהתדבק, ולקבל מהם את הכוחות, שצריכים בכדי לעלות לדרגת צדיק. ועל ידי זה הם בעצמם נעשים אח”כ לצדיקים.”

לשיעור הקבלה היומי 29.11.09

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: מקורות ותקצירים, שיעור הקבלה היומי

אני מכונה? כן או לא?

לקליפים נוספים:

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: שיעור הקבלה היומי

עמוד הבא ←

• 
  
  
  
  
  
• לקריאת כל התגובות
  קבלת עדכונים בדוא"ל
  עדכוני rss
  רדיו קבלה
  הבלוגים שלי
  הבלוג בסלולר