• ---

• מומלץ לקרוא

  • עשית משהו בעצמך בכל חייך?
  • נהיה יחד, גם בצער וגם בשמחה
  • ייסורי אהבה מתוקים
  • תאי הגזע של הנשמה
  • אל תפסיקו לבקש!
  

• קטגוריות

  • אהבה
  • גלגול נשמות
  • הדת בראי הקבלה
  • הפצה
  • התפתחות רוחנית
  • התפתחות רוחנית – קצרים
  • זוהר
  • חג שמח
  • חושבים מדע
  • חינוך ילדים
  • טבע
  • יהדות וקבלה
  • ישראל היום
  • כללי
  • כסף
  • להיות מקובל
  • לימוד חכמת הקבלה
  • לתלמידים
  • מציאות מדומה
  • מקורות ותקצירים
  • משבר עולמי
  • נשים
  • על זוגיות
  • פוסטים נבחרים
  • קבוצה
  • שורשים רוחניים
  • שיעור הקבלה היומי
  • תפקיד ישראל

• תגיות

  אברהם אגו אגואיזם אדם אדם הראשון אהבה אהבת הזולת אושר איזון איחוד אינטרנט אלטרואיזם אמונה בורא בחירה בני ברוך בעל הסולם בריאות גברים גלובליזציה האנושות האר"י הדור האחרון הוצאה לאור הורים היסטוריה המשבר הכלכלי העולמי הנאה הרב"ש זוהר חברה חיים חכמת הקבלה חלל טלוויזיה ישראל כדור הארץ כוח כלכלה כנס מגדל בבל מדינה מדענים מהות החיים מוות מוסר מורה מחשבות מטרת הבריאה מלחמה מן המקורות מצוות מצרים משחק משיח משמעות משפחה נפש נצחיות נשים נשמה נתינה סבל סוד עולם עולם הבא עונש ערבות פחד פילוסופיה פסח פתרון קבלה לעם ריקנות רצון רשימו רשעים שלום שליטה שפת הקבלה תורה תיקון תכלית תלמוד עשר הספירות תפילה

שאלה: מהו חיבור הנקודות שבלב, שאותו אנחנו רוצים להשיג?

תשובה: באדם מתעורר רצון להשפיע, שהיא הנקודה שבלב. אבל היא נמצאת בינתיים תחת שליטת הרצון לקבל. עכשיו הרצון להשפיע נמצא בתוך הרצון לקבל האגואיסטי שלי, ולכן הוא נקרא נקודה שבלב.

חיבור הנקודות שבלב, שאותו אנחנו רוצים להשיג, הוא חיבור הרצונות שלנו להשפיע. אני רוצה לחבר את הנקודה שלי עם הנקודות האחרות, כדי להשפיע אחד על השני ולעלות עם הרצון המשותף שלנו להשפיע מעל הרצון לקבל.

אם נצא מהרצון להשפיע, וניצור מעליו רשת של קשר בינינו, היא זאת שתקרא נשמה. כל הנקודות, שאליהן אני התחברתי, הופכות לנשמה שלי. וכוח הנשמה נקבע לפי השאלה עד כמה התחברתי איתן ועד כמה אני רוצה להשפיע להן.

אם אנחנו נשפיע על הנקודה שבלב בעזרת כוח האור, אז הרצון לקבל לא יוכל להפריע לכך, הרי הוא לא נוגע באור. ואז אנחנו נוכל להעלות את הנקודה הזאת למעלה. זאת נקראת יציאה מהגלות.

פוסטים קודמים בנושא:
נגד רוחני
לחבר את הנקודות שבלב
רק נדמה לנו שאנחנו זרים!
פוסטים נוספים במדורים: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי, אדם הראשון

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה, שיעור הקבלה היומי

אני – זה רצון ליהנות. זו התכונה היחידה שאיתה נבראתי, ובה אני קיים. אני יכול להגיע להשפעה, רק אם אני אתחבר עם תכונה זו. המהות שלי נשארת רצון לקבל הנאה. איני יכול לשנותה – אני יכול רק לשלוט בה ולנהל אותה על ידי כוח ההשפעה, שאותו אני מקבל מבחוץ. אם הבורא הופך להיות החשוב ביותר עבורי, אז אני מנצל את הטבע שלי למענו.

את תכונת ההשפעה אנחנו יכולים לקבל מבחוץ, בעזרת האור. מאחר ובתוכנו נשאר רשימו של תכונה זו, שהיתה פעם בתוכנו, עד לנפילתה לאגואיזם. לכן תכונת ההשפעה יכולה להתעורר בתוכי שוב, על ידי השפעת האור. על שם כך אני נקרא אדם, כי בסופו של דבר, אני יכול וצריך להפוך להיות דומה לבורא (אדם מלשון דומה).

לכן עכשיו אני צריך באופן מודע להשתמש באור ולנצלו, כדי שהוא יחזיר לתוכי את תכונת ההשפעה. ואילו הרצון ליהנות יישאר בי כמו שהוא. אבל תכונת ההשפעה יכולה לגדול באופן כזה, שתיהפך לחשובה יותר ותוכל לשלוט על פני התכונה ליהנות.

אבל שתי התכונות, לקבל ולהשפיע, לעולם אינן משתנות! משתנה רק היחס שלהן בתוך האדם – מי שחזק יותר הוא זה שמנהל את האדם. בדומה למגנט, שמחזיק חתיכת ברזל. כל עוד המגנט פועל – חתיכת הברזל נשארת באויר כאילו היא רוחנית. ברגע שהמגנט משחרר את חתיכת הברזל, היא מייד נופלת ומתגלה בה האגואיזם השלם.

רשומות קודמות בנושא:
שלושה קוים
שלמות זה חיבור אור ורצון
מי יעזור לי “לצאת מעורי”?
רשומות נוספות במדורים: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי

רגעים משיעור הקבלה היומי 30.9.09

קליפים נוספים מהשיעור:

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: חג שמח, שיעור הקבלה היומי

…

הכנה לשיעור:
לפנינו מציאות אחת, בלתי ניתנת לחלוקה, וכל אחד מגלה אותה לפי התכונות שלו.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק 1 (שמעתי, מאמר צ”ז, ענין פסולת גורן ויקב)
העובר הרוחני “מתהפך” לפני הלידה, מה שקודם נראה לו כפסולת, הופך להיות החשוב ביותר. עכשיו הוא מוכן לעלות למדרגה חדשה.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק 2 (פתיחה לפירוש הסולם)
לא צריך להיאבק ברצונות שלי, אני אצטרך את כולם אחר כך. אני מגביל לא את הרצונות, אלא את אופן השימוש בהם.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק 3 (גילוי טפח וכיסוי טפחיים)
המקובלים אף פעם לא מגלים לדור שלהם משהו שאין בו צורך, משהו שהאנשים לא מסוגלים לממש.
להורדה: וידאו | אודיו

שיעורים נוספים במדור: שיעור הקבלה היומי

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי

שאלה: למה המקובלים כותבים את הספרים שלהם כך, שאנחנו לא מבינים בהם שום דבר?

תשובה: אנחנו לא נדרשים להבין אותם בשכל. הם מציירים תמונות רוחניות, שאותם אתה, כמובן לא מבין, כמו בהמה, שנתנו לה להסתכל על יצירת אמנות, או לשמוע תזמורת סימפונית, והיא לא מרוצה שמישהו מפריע לה לאכול את העשב.

אבל לא דורשים ממך יותר מזה! אם אתה מבין את המצב האמיתי שלך ביחס לרוחניות, ורוצה את השפעת האור, אז נוצרים בך רגשות חדשים ואפשרות לתפיסה חדשה. כך אתה עולה מדרגת “בהמה” לדרגת “אדם”.

אם היה מדובר בחוכמה גשמית, שאותה היה צריך להבין, אז היה מקום להתקומם על חוסר הבהירות של הטקסטים הקבליים. אבל חוכמת הקבלה לא נכנסת לתוך האדם דרך השכל, אלא היא מפתחת בו תפיסה חדשה. ולכן היא לא “חוששת” לספר לו על דברים, שנמצאים בינתיים מעבר להבנתו.

הלומד צריך רק לרצות, שתוצאת הלימוד לא תהיה הבנה, אלא הרגשה של מה שמתואר. לכן נאמר: “יגעת ומצאת”.

פוסטים קודמים בנושא:
ספרי הקסם של המקובלים
האור המקיף אותנו
“הצימוקים” שמביאים את האור
ופוסטים נוספים במדורים: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי, חכמת הקבלה

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי

לא ניתן להפריד בין העולמות. העולם שלנו, שבו אנו נמצאים – זו המדרגה האחרונה של כל העולמות, שבה אנחנו צריכים להישאר עד גמר התיקון. עלינו רק לשנות את היחס שלנו כלפיה, ואז היחס הנכון שלי ברמת העולם הזה ויחס נכון ברמת העולם הרוחני – זה מה שיבנה ממני את האדם.

ולכן איני יכול לעזוב את העולם הזה ולהיעלם לאיזה מנזר, איני יכול להתפלל מהבוקר עד הערב ולנתק עצמי מהחברה. אני חייב לעבוד וללמוד, להקים משפחה, להתחתן ולדאוג לילדי. אני נמצא ופועל בכל אותן מערכות שמקובלות בעולם הזה, בהתאם לגילי ולתקופה בה אני חי. ללא זה לא ניתן להתקדם! בעבר המקובלים אף לא קיבלו תלמידים שלא התחתנו. רב”ש (רבי ברוך אשלג) לא הרשה ללמוד גם לאלו שלא עבדו.

ולא חשוב כמה כסף יש לאדם – הוא חייב לעבוד, שתהיה לו תעסוקה. חייב להתמודד עם כל אותן הבעיות הרגילות שקיימות במשפחה, כמו לכל אדם רגיל, ולפרנס את משפחתו. ואם האדם מסרב להשתתף בכל המסגרות הללו של “תיאטרון החיים” – הוא לא יתקדם ברוחניות! כי זו הרי המערכת היחידה שקיימת. לכן אנחנו מחויבים לחיות בשני העולמות האלה בו זמנית.

שום דבר לא נברא סתם. נדמה לנו, שהעולם הזה מתפתח מהמפץ הגדול ובמשך כל זמן האבולוציה, ואילו ההתפתחות הרוחנית שלנו נפרדת. אבל זו מערכת אחידה ויחידה! ורק בתפיסת המציאות שלי היא נחלקת לשניים: לדומם, צומח, חי ומדבר שבעולם הגשמי, ולדומם, צומח, חי ומדבר ברמה הרוחנית.

חלוקה זו קיימת רק בתוכי, ואילו מחוצה לי – קיים רק אור עליון והרצון שלי. אני רק תופס בצורה כזאת, בשתי הרמות, את הקשר הזה בין האור לבין הרצון.

לא ניתן להפריד ולזרוק חצי מהכלי שלי, דווקא את אותה הקרקע שעליה אני עומד. לכן כל אחד חייב לדאוג גם לחייו הגשמיים הרגילים.

רשומות קודמות בנושא:
מהעולם הזה – לעליון
קשר בין רוחניות לגשמיות – מלמעלה למטה
לחבר את שני העולמות
רשומות נוספות במדורים: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי, מציאות מדומה

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מציאות מדומה, שיעור הקבלה היומי

לכל אדם ניתנות יכולות מסוימות, שחיוניות לתיקון נשמתו. אנו לא נבראנו מכוח המקריות. כל רצונות האדם, כל תכונותיו, כל המצבים שהוא עבר, מקום היוולדו, החינוך שקיבל – הכול מותאם באופן אופטימאלי רק להתפתחות נשמתו.

לכן אין צורך להתלונן, שלהתפתחות רוחנית דרושים לך תנאים אחרים בעולם הגשמי הזה – שחסרים לך כסף, בריאות, חינוך, שכל וכישרון, רגישות מיוחדת. כל התכונות שלך וכל התנאים העומדים לרשותך נובעים רק מהייחודיות של נשמתך, שצריכה לעבור תיקון. תפקידנו, רק לבקש ממנו.

לכן אין שום צורך לתקן את העולם החיצון. אנו מחויבים לחיות בו כך, כפי שנהוג בין בני האדם. זו כזו מדרגה, שאינה משתנה עד גמר התיקון.

אתה יכול להתעלות עד לדרגתו של רשב”י, שכתב את ספר ה”זוהר“, אבל עדיין תהיה חייב לדאוג לגופך הפיזי, למשפחתך, לעבודתך, לפנסיה, לשירות רפואי – לכל הנחוץ לאדם. אתה כמו כולם, הולך לרופא, מקבל ממנו תרופה, משלם לו על כך ולוקח את התרופה בהתאם למרשם. אתה מבצע הכול, לפי הוראות הרופא ומבריא – ומודה על כך לבורא. למה? כי ביצעת הכול לפי הסדר שסידר לך הבורא דרך “תיאטרון החיים” הזה. התייחסת בצורה נכונה לתיאטרון זה, ביצעת את כל הפעולות ההכרחיות – הרגשתך השתפרה, תיקנת עצמך ברמת התיאטרון הזה, ועכשיו אתה מודה על הכול לבמאי.

הוא סידר עבורך את כל העולם הזה ואת המחלה הזו, ואתה התייחסת לכל זה באותה הרמה. אבל אם הוא נותן לך את הנקודה שבלב ורוצה, שאתה תתקרב אליו, אז אתה חייב להתייחס אליו כבר ברמה של אותה הנקודה שבלב.

אתה לא נפטר מהתכונות שלך: קינאה, תאווה וכבוד, אלא מנצלן, כדי להתחבר מעליהן עם אחרים, בכך שמקנא בהתקדמותם ברוחניות. האהבה העצמית והגאווה שלך דורשים ממנך להתקדם כמוהם. אתה מנצל את כל התכונות הטבעיות שלך, כדי לעורר בתוכך תפילה. ואם אתה מנצל נכון את כל האמצעים שניתנו לך, אז הכול יסתדר אצלך.

אתה חייב לחלק באופן חד וברור, שזו הרמה הגשמית שאותה אינך יכול לתקן, וזו הרמה הרוחנית. כך אנחנו מחברים אותן יחד.

רשומות קודמות בנושא:
בתוך עצמכם תגלו את השלמות
רשומות נוספות במדורים: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי

אנחנו רואים שמערכת הבריאה בנויה לפי מדרגות. האדם תמיד נמצא בקשר כלשהו עם מדרגה מסוימת, ולאחר מכן הוא עולה למדרגה הבאה וכן הלאה. השפעת העליון על התחתון עוברת גם היא דרך כל המדרגות עד שהיא מגיעה אליו. באופן זה, הדרך אל המטרה היא ההתעלות בסולם המדרגות מתתא לעילא באמצעות בהשתוות צורה הדרגתית לעולם האין סוף.

מאחורי כל אחד מאיתנו יש אלפי שנות התפתחות שעברו אבותינו. אולם האדם קשור ישירות להוריו. הם מעבירים לו את תכונותיהם ומנחילים לו את חינוכו, הם מעצבים אותו פנימית וחיצונית.

אותו הדבר מתרחש בחכמת הקבלה. היא מתפתחת על פני אלפי שנים וכל אחד מאלפי המקובלים עשה משהו כדי להביאנו למצבנו הנוכחי, שבו כל העולם צריך להתעורר לתיקון.

אבל בכל זאת אנחנו קשורים למקובלים האחרונים – לבעל הסולם ולרב”ש. הם ההורים שלנו. מהם אנחנו מקבלים את חיינו, והחינוך שלהם מעצב אותנו. הם קושרים אותנו עם המערכת שמובילה לאין סוף. בעזרתם הישירה והודות לתורתם אנחנו מבצעים את העלייה הזאת.

לכן כל כך חשוב לנו לממש נכון את השיטה שהם מסרו לנו, את החינוך שלהם. אם יספיקו לנו הכוחות להידבק לאותם הורים ענקיים ששלח לנו הבורא, אין ספק שנצליח.

עוד נראה עד כמה הם מטפלים בנו, עוד נראה שהנשמות הללו קשורות אלינו ללא הרף ודואגות לנו. כל מה שאנו מקבלים ממעלה אנחנו מקבלים דרכם ובמידה שבה אנחנו מממשים את עצותיהם.

נקווה שנהיה ראויים למה שהם השיגו ולמה שהם מעבירים לנו. כל האור שנמצא במדרגתם מוכן לכך שנקבל אותו, לכך שנבנה דרכם את הקשר עם האור, עם הבורא.

בעל הסולם אמר שמשנת 1995 חכמת הקבלה תתחיל להתגלות ואלפים יבואו ללמוד אותה. בכך הוא התכוון אלינו. אין קבוצה אחרת שמקבלת לתוכה את כל המשתוקקים לגלות את העולם העליון ומפיצה את כתביו. לכן עלינו להתגאות, ובה בעת, להמשיך להיות ראויים לאותה זכות מלמעלה על ידי מאמצינו.

בעל הסולם כותב ב”דור האחרון” שאדם צריך להשתדל:

1. להשיג בעצמו את הרוחניות ו/או
2. להפיץ אותה ולעזור לאחרים להגיע אליה

בשני המקרים הוא מתקן את נשמתו. אם אנחנו משתדלים להעביר את תורתו לאחרים – לא חשוב עד כמה אנחנו משיגים אותה – הדבר כבר גורם לתיקון וזו כבר זכות גדולה. עלינו לשמוח ולהתגאות בכך.

אז בואו נשתה עבור נשמה גדולה כל כך, שמחברת אותנו עם הבורא. כל אחד מאיתנו באמת נבחר מלמעלה, הוא קיבל זכות גדולה להתקשר עם הנשמה הזאת, להיות קשור אל התורה הזאת ולהפיצה.

אז שנהיה ראויים להיקרא “בני ברוך”, כי “ברוך” הוא שם הבורא.

(מתוך דברים שנשא הרב לייטמן על קברו של בעל הסולם בהר המנוחות בירושלים)

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: להיות מקובל

אנשים חושבים, שהבורא מעניש אותנו, בדיוק כפי שנהוג בינינו בעולם הזה – עשית משהו רע ועתה מקבל על זה עונש. אבל דבר כזה לא קיים. אני בעצמי יוצר את העונש שלי, כאשר אני במשהו לא מתקן את הרצון ליהנות שלי. אותו חוסר התיקון, הרצון שלי שלא קיבל תיקון באותה מדרגה, שבה זה היה צריך להיעשות, נהפך לעונש במדרגה הבאה.

למשל, תלמיד שלא למד כראוי בכיתה ג’, אבל בכל זאת העבירו אותו לכיתה ד’, כל החומר שהוא לא למד בכיתה ג’, נחוץ לו בכיתה ד’, כדי להתקדם הלאה. לכן הוא מרגיש כבדות וכל מיני בעיות בלימוד, שבשבילו הן פשוט עונש. אבל מי יוצר את העונש הזה? רק הוא בעצמו, שגורר עונש זה אחריו.

כך, מדרגה אחר מדרגה, זה רק הולך ומצטבר כמו כדור שלג, והופך לכזו מעמסה כבדה, שלא ניתן יותר להתקדם איתה. אבל אין על מי להתלונן, פשוט צריך לתקן את העבר.

כך מרגישה עצמה עכשיו האנושות כולה. אנחנו גוררים אחרינו את כל העגלה של חוסר התיקונים שלא נעשו בזמן, ובסופו של דבר מגיעים למשבר העולמי. ומצב כזה מתוכנת מלמעלה.

אבל היום אנחנו כבר צריכים להתחיל בתיקונים. עכשיו כבר לא משנה לאיזה מצב נקלעתי, מה עברתי ואיפה התעצלתי ולא ביצעתי תיקונים. למרות כל הקשיים שכל הזמן רק גדלים, אני חייב עכשיו להתחיל להתרומם ולתקן את העבר. ואת העבר מתקנים בהווה!

רשומות קודמות בנושא:
כול האנושות נמצאת במרתף
בשביל מה מגיע המשבר?
הפתרון למשבר נמצא בקבלה!
רשומות נוספות במדורים: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי, משבר עולמי

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, משבר עולמי, שיעור הקבלה היומי

תפילה בחוכמת הקבלה נקראת מ”ן – זה תנאי, שרצון האדם יהיה זהה ותואם לרצון הבורא. אז הרצון של התחתון מתחבר ונכנס לתוך הרצון של העליון, ושניהם מתבצעים, כרצון אחד. אם התחתון מייחל ומשתוקק רק לדבר אחד – להידמות לעליון, אז העליון מיד עוזר לו. העליון תמיד מוכן לכך. על ידי בקשתו התחתון רק פותח לעצמו פתח לזרימת האור, שיורד מהעליון. – בזה כל העבודה שלנו!

העולם אינו מבין את העיקרון הזה. בני האדם חושבים, שמסוגלים לבצע משהו בכוחות עצמם. כל העולם סובב רק סביב הרצון היחיד שלו ליהנות, רק בו חיים ורק אותו מרגישים. אנחנו לא מרגישים את הכוח שמנהל אותנו, ולכן נדמה לנו, שאנחנו בעצמנו מסוגלים לשנות משהו ברצון האגואיסטי שלנו.

אבל אנחנו מסוגלים לשנותו רק לרעה! מתוך שאנחנו מסיחים את דעתנו בניסיונות הסרק האלה, לא מיישמים את התיקונים שלנו.

חיוני ביותר להבין, שאנחנו תוצאות מפעולות האור. רק הוא מסוגל לשנות אותנו ואת העולם. ואינני צריך לחפש בתוכי כוחות, כיצד לשנות את עצמי. אין לי יותר למי לפנות, חוץ מהאור! אני חייב להרגיש עצמי כנדבק אליו ותלוי בו, בדומה לטיפת זרע, הנדבקת לדופן רחם האישה.

בעלייתי ברוחניות, אני לא אהיה יותר עצמאי, אני אשאר דבוק לאור, ובאופן מוחלט תלוי בו. אני אמשיך להידבק אליו יותר ויותר, עד אשר אתמזג איתו לחלוטין. לכן, אם אני רוצה, שמשהו ישתנה בי, במחשבותיי, בתחושותיי ובמצבי אני חייב לדרוש שינויים אלה ממנו. וממני יכולה לצאת רק הבקשה אליו.

אם האדם ילמד תמיד לדרוש את השינויים שבו מהבורא, אז הוא ישיג הצלחה בכל, ובזמן הקצר ביותר. אנחנו שוכחים, שרק האור פועל!

רשומות קודמות בנושא:
כיצד גדלים ברוחנית
התפילה העיקרית
לתפוס בחבל שזורק לנו הבורא
רשומות נוספות במדורים: שיעור הקבלה היומי, התפתחות רוחנית, תפילה

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי

רק מסוף המאה ה-20 התחלנו להבין, שכל חלקי העולם קשורים במערכת אינטגראלית גלובלית. אבל אין לנו שום אפשרות לעבור מההבנה הזאת למימוש התיקון, להסדרת קשר נכון.

אפילו אם מבוקר עד ערב נחזור על כך, שהעולם הוא מערכת סגורה, שבה כולם תלויים אחד בשני וקשורים בהדדיות – זה לא יגרום לנו לנהוג בהתאם לעקרון הזה, הרי אנו לא רואים ולא מרגישים את המערכת האינטגראלית הזאת.

אנחנו חייבים לגלות את המערכת של הקשר בינינו. היא נקראת – הבורא – כוח, שמקשר אותנו, כוח ההשפעה. לגלות אותו – משמע, לגלות את הבורא, את החוק הכללי של הטבע.

לאנושות אין ברירה, נצטרך לגלות אותו. וצריך להסביר, שחוכמת הקבלה היא האמצעי שמגלה לנו את הבורא, את המערכת של הקשר בינינו. ובלי ידיעת המערכת, נלך לאיבוד.

נקווה שהאנושות תבין, שקיים פתרון, ושלא כדאי לטמון את הראש בחול. נקווה שנצליח בהפצת חוכמת הקבלה, והאנושות תגלה את הבורא – הטבע הגלובלי והאינטגראלי.

ידיעות קודמות בנושא:
מאיפה התסבוכת בעולמנו
כול האנושות נמצאת במרתף
הפתרון למשבר נמצא בקבלה!
ידיעות נוספות במדורים: משבר עולמי, שיעור הקבלה היומי

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: משבר עולמי, שיעור הקבלה היומי

ישנו כלל: אור גדול נכנס לרצון זך, ואז נוצר מצב של ערך הפוך בין אורות וכלים, אם אין את הרצון הקטן ביותר – אז חסר האור הגדול ביותר…

זה יוצר תסבוכת גדולה גם בעולמנו. אנחנו לא מבינים, למה אם בצענו פעולה כלשהי במקום אחד, ישנה תגובה מסוימת במקום אחר לחלוטין. למראית עין לא היה שום קשר בין הפעולות! קלקלנו משהו במקום מסוים, ומקבלים בתגובה מכה במקום אחר, מבלי למצוא קשר כלשהו בין שתי הפעולות. לא מבינים את הסיבות לייסורים שלנו!

אין אנו רואים את רשת הקשר הפנימית הקיימת בתוכנו, המחברת הכול יחד למערכת אחת. ולכן אנחנו משוטטים במבוך חשוך, מבלי להבין את המתרחש איתנו.

למעשה האשם בכל, זה הכלל של ערך הפוך בין אורות וכלים, כשאני לא מתקן איזה כלי עבה, חסר לי האור הזך ביותר, ובמקום אחר לגמרי. הפתרון היחיד – זה לראות את העולם בקשר האינטגראלי האחד והכולל. את האפשרות הזו נותן לנו גילוי העולם על ידי חוכמת הקבלה.

רק ראיה אמיתית תיתן לנו אפשרות לתקן את עצמנו ואת העולם, ולהביא הכול לסדר התקין.

רשומות קודמות בנושא:
כול האנושות נמצאת במרתף
הפתרון למשבר נמצא בקבלה!
רשומות נוספות במדורים: משבר עולמי, שיעור הקבלה היומי

4 תגובות | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: משבר עולמי, שיעור הקבלה היומי

אנחנו כולנו נמצאים גם עכשיו בעולם אין סוף, רק שלא מרגישים אותו. אבל הכול תלוי רק בתכונות שלנו, והאור העליון – זו תכונה של השפעה ואהבה חלוטה קבועה ומוחלטת שאינה משתנה.

לכן עלינו לתת יגיעה לא על תיקון האגואיזם שלנו, ולא להילחם בו, אלא על יצירת תכונת ההשפעה והאהבה (מסך) מעליו, כדי שנוכל לקבל בתוך תכונה זו אור, לגלות בתוכה את הבורא.

לכן במצבנו כל היגיעה והשכר הם אותו הדבר. להבדיל משכר ועבודה בעולמנו הזה, או בדת, ששם עובדים במקום אחד ומקבלים את השכר במקום אחר, ואם ניתן היה לקבל שכר ללא עבודה, אז בשמחה היינו מפסיקים לעבוד. אם תהפוך להיות כמו הבורא, משפיע ואוהב – זה השכר היחיד שקיים. כפי שנאמר “שכר מצווה – מצווה”.

ואחר כך ישנו שלב יותר גבוה – “שכר מצווה לדעת המצווה”, כלומר להגיע לדבקות והשתוות הצורה עם הבורא.

אבל בני האדם חושבים, שעל ידי קיום מצוות גשמיות בצורה מכאנית, הם מרוויחים שכר לעולם הבא, וכאשר יגיעו לשם, יקבלו את שכרם. ועל כך מספרת לנו הדת, וזה השוני המהותי והיסודי בין הדת לבין חוכמת הקבלה, שקובעת: שעלינו לקבל את כל השכר בעולם הזה, כאן ועכשיו!

אחר המוות אין כלום, אלא רק הגלגול הבא – הזדמנות נוספת לגלות בתוכי את הבורא.

רשומות קודמות בנושא:
לאיזה שכר אתה מצפה?
אז עבור מי אני עובד?
דת: המצאה זמנית מועילה
רשומות נוספות במדורים: הדת בראי הקבלה, שיעור הקבלה היומי

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: הדת בראי הקבלה, התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי

האדם מסיים את חייו ומצפה לקבל בעולם הבא שכר על שהיה ממושמע ודתי וקיים הכול, כפי שדרשה ממנו הדת. אבל מה הוא יכול לקבל, אם לא הכין לשם כך את הרצונות שלו? הרצונות שלו הם ליהנות בעולם הזה, ורצונות אלה אינם קיימים בעולם הרוחני!

דימויים פרימיטיביים בקשר לכך, מביאים את האדם להחלטה לקחת עמו לקבר כמה שיותר “מעשים טובים” מהעולם הזה. אם אנחנו מדברים על הבורא כעל מלך, שבשבילו אנחנו עובדים, אז אנחנו הופכים לאנשים דתיים. אבל אם הבורא הוא בתוכנו – תכונת ההשפעה והאהבה, שאותה עלינו לרכוש בעולם הזה, כאן ועכשיו – אז אנחנו עובדים על עצמנו, כדי לתקן את עצמנו, את התכונות שלנו, ולא בגלל שכר ועונש, מאיזה מלך רם ושליט חיצוני.

בזה הדת וחוכמת הקבלה נבדלות ביניהן. במקרה כזה דרוש לנו כוח לתיקון האגואיזם – כוח של חוכמת הקבלה, כוח התורה, כי המאור שבה מחזירו למוטב – למקור, לבורא.

רשומות קודמות בנושא:
אז עבור מי אני עובד?
כשאתה גדל מעבר לגבולות של “האדם הקטן”
רשומות נוספות במדורים: הדת בראי הקבלה, שיעור הקבלה היומי

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: הדת בראי הקבלה, שיעור הקבלה היומי

שאלה: אמרים שלא השכר הוא העיקר אלא עבור מי אתה עובד. כיצד אפשר לחשוב על זה ולא על השכר?

תשובתי: מילים אלו עלולות לבלבל את האדם. עבור מי אני עובד? רק עבור עצמי, ולא עבור אף אחד אחר! חל איסור מוחלט לדמיין את הבורא בצורה של דמות כלשהי. “הבורא” – זו תכונת ההשפעה, שאותה אנחנו חייבים לגלות בתוכנו. ולכן התשובה לשאלה: “עבור מי אני עובד?”, תלויה בתשובה לשאלה, “עם מי אני משווה את עצמי?”

אם אני משווה את עצמי עם הרצון האגואיסטי שלי, אז נדמה לי, כאילו אני עובד עבור הבורא. ואפשר שאני משווה את עצמי עם הנקודה שבלב, עם תכונת ההשפעה העתידית (תחילת לידתה של הנשמה), רוצה להשיג את ההתגלות של תכונת ההשפעה בתוכי, אשר נקראת “בורא”.

משמעות המילה “בורא” – זה בוא וראה, תראה – תגלה תכונה זו בתוכך.

במקרה כזה, אין גורם חיצוני וזר, שעבורו אני עובד! אני עובד על תיקון עצמי, כדי להשיג את תכונת ההשפעה והאהבה, שנקראת “בורא”. אם אני אדמיין לעצמי, שהבורא נמצא מחוץ לי, ואני חייב לעבוד בשבילו, לקיים את רצונו – זה יביא אותי להבנה מוטעית של הטקסטים הקבליים.

מתישהו, לאחר יציאה מהרגשת הבורא בתוכי, בזמן חורבן בית המקדש השני, נולדה הדת – היהדות, וממנה צמחו אחר כך גם הנצרות והאיסלם. ושם הבורא מצטייר לאדם, כמשהו מחוץ לו ולא בתוכו. בתקופת בית המקדש השני, הבורא נעלם מהרגשת האדם, הסתיר עצמו, ותמונת העולם האמיתית נעלמה, לכן בני האדם החלו לחשוב, שבורא הוא מישהו הקיים בנפרד מאיתנו, ולא תכונה המתגלה בתוכנו. שיש לנו בעל בית, שבשבילו אנחנו צריכים לעבוד, כמו עבדים. ועל ההבנה השקרית הזו של מהות הבורא מבוססות כל הדתות.

במקום לדמיין לעצמנו את הבורא, כתכונה העיקרית והחשובה של הבריאה, שמתלבשת בנו, בני האדם החלו לחשוב “עליו” כעל אישיות נפרדת וזרה, שיושבת באיזה מקום בשמיים ומנהלת את כל חיינו.

ולכן חשוב מאוד לקבוע ולהבין קביעות והבחנות נכונות, אחרת קל מאוד לטעות ולהביא הכול לדת הרגילה. בחוכמת הקבלה חוקים אלו מפורשים בצורה פשוטה: אין אור בלי כלי, אין בורא ללא נברא, בורא = בוא וראה וכן הלאה…

רשומות קודמות בנושא:
דת: המצאה זמנית מועילה
רשומות נוספות במדורים: הדת בראי הקבלה, בורא, התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: הדת בראי הקבלה, התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי

עמוד הבא ←

• 
  
  
  
  
  
• לקריאת כל התגובות
  קבלת עדכונים בדוא"ל
  עדכוני rss
  רדיו קבלה
  הבלוגים שלי
  הבלוג בסלולר