מאחורי הקלעים של ההצגה “חיים”
פורסם: 30.04.09, 18:18
אנחנו חייבים להבין על מה מדברים המקובלים בספריהם. שהם רואים את השורשים לתופעות, בשבילם לא קיימות הגבלות של העולם הזה, שנקרע לגזרים על ידי האנושות. המקובלים רואים את הנשמות ואת הקשרים ביניהן. הקשר הזה והשינויים שבו, קובעים את מצבינו, הפרטי והכללי. ולכן הם משתדלים להסביר לנו את המתרחש בתוך נשמותינו, בשורשים שלנו, כי הרי אין להם מה להוסיף על העולם הזה.
העולם שלנו הוא עולם של מעשים, ואילו כל ההחלטות יורדות אליו מעולם הנשמות. אבל מאחר והמקובלים משתמשים ב”שפת הענפים” לצורך ההסברים שלהם, אנחנו לא מבינים אותם. כי כדי להבין, גם אנחנו חייבים להימצא בו זמנית בשני העולמות, כמו המקובלים.
לכן אם אנחנו רוצים להבין, מה עומד מאחורי המילים שלהם ואילו כוחות פועלים עלינו, המפעילים את כל המאורעות בעולם הזה, אנחנו חייבים לעלות לרמת הכוחות האלו – לרמת קבלת החלטות.
ולכן לא צריך להתמקד במשחק המתרחש בעולם הזה, שבו משתתפות כל אומות העולם, אלא צריך להשתדל לחדור ולראות את הכוח הפנימי, את אותה “יד”, שפועלת בכל אחד מאיתנו: בדומם, צומח, חי ואדם. לא חשוב מי או מה זה, אלא העיקר – אותו כוח פנימי שבתוכנו, המבצע את תפקידו המוגדר. זה הדבר היחידי שחשוב לנו!
לא חשוב מה מתרחש עם הגופים של העולם הזה, העיקר – מה מתרחש עם הנשמות, אשר קובעות מה יקרה עם הגופים, עם הבובות הממושמעות.
ידיעות קודמות בנושא:
בובה על חוטים
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: לתלמידים, משבר עולמי |
רגולטור של יחסים בינינו
פורסם: 30.04.09, 17:53
לבני אדם אין תמונה ברורה על המתרחש סביבם. החשיבה הקודמת שלנו עדיין מציגה לפנינו כביכול את המרשם היעיל והבטוח ביותר: לבודד את עצמנו ממדינות אחרות ולהתעסק בשאלות ובבעיות הפנימיות של המדינה – כלומר איך לבזבז כמה שפחות כסף מחוץ לגבולות המדינה, ואיך לבלוע ולקבל מבחוץ כמה שיותר.
התנהגות זו אופיינית לאדם בזמן משבר, הוא מעדיף כמה שיותר למלא ולאגור, וכמה שפחות לבזבז ולהוציא. אותו דפוס התנהגות אופייני גם למדינה. אבל זה לא יותר מאשר תגובה אינסטינקטיבית ואגואיסטית של הגנה עצמית. והיא זו שמובילה אותנו לאבדון, ותביא אותנו לנאציזם ומלחמה!
אבל אפשר גם לאמץ יחס אחר, שלפיו אנחנו חייבים לרסן את עצמנו מהתגובה האינסטינקטיבית והאגואיסטית הזו של ניתוק עצמנו מאחרים, ויחד לחשוב מה עלינו לעשות.
אם באמת רק האיחוד בין כולם, כפי שאנחנו מחוברים ביחסים והקשרים הפנימיים, יכול להציל אותנו, אז בואו נהפוך את הקשר בינינו לנכון.
יש לעשות הסכם בין כל המדינות אשר ישמש כ “ווסת (רגולטור) של יחסים”: כל מדינה תקבל מכסה של משאבים ואוצרות טבע הנחוצה לשימושה וקיומה הסדיר, וכל ההכנסות שמעבר לזה כפי שנקבעו על ידי ההסכם, יועברו לקרן בינלאומית. אם הקהילה העולמית תסכים להסכם כזה, ותגיע להבנה על נחיצותו – זו תהיה הצלה לאנושות! וההבנה הזו של כל האנושות נמצאת בהישג ידינו.
ידיעות קודמות בנושא:
משבר עולמי: סיבות ודרכי התמודדות
ידיעות נוספות במדור: משבר עולמי
|
2 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: משבר עולמי |
כסף תמורת שום דבר
פורסם: 30.04.09, 17:25
The Guardian: הסיבה העיקרית למשבר היא המנגנון המושחת לייצור כסף. מוכרחים לקחת מהבנקים את היכולת ליצור כסף, ולהכריח אותם להחזיק 100% רזרבות.
כל הבנקים צריכים להיות מתווכים פיננסיים, שנותנים אשראי למשקיעים, ושאינם יוצרים כסף כדי לתת אותו בהלוואה עם ריבית.
זה יהיה מעבר לכלכלה הוגנת ויציבה מבחינה אקולוגית. הרי הכסף המזומן מהווה רק 3% בלבד מכלל הכסף. השאר קיים רק כרישום בספרי החשבונות.
אם הבנקים מסוגלים ליצור כסף אלקטרוני כראות עיניהם, כשבידיהם רק חלק מהכסף כרזרבות, אז למה ששלטון מרכזי שנבחר באופן דמוקרטי לא יעשה את אותו הדבר?
רק הבנק המרכזי צריך לקבוע את כמות הכסף החדש שלא שייך לאיש, להלוות כסף חדש לממשלה, בתור הכנסה ציבורית שבעתיד תכנס למחזור העסקים.
רק לממשלה יש זכות לייצג את האינטרסים של הציבור, ורק לה יש לתת את האפשרות ליצור כסף.
מטרת הפעילות המוניטארית צריכה להיות הבטחת התאמה מלאה בין כמות הכסף לכמות הנכסים בעלי הערך בכלכלה, וכן אספקת הון להשקעות חדשות בסקטור הריאלי, כדי לפתח את הכלכלה בצורה יציבה.
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
הכוח המציל של האהבה
פורסם: 30.04.09, 13:02
הגענו למצב, שאנחנו חייבים להתאחד. אבל לא כדי שלכל אחד יהיה טוב, אלא דווקא איחוד כולל!
בעבר נמשכנו זה לזה רק כאשר ראינו תועלת משיתוף הפעולה בינינו. ולכן השגנו קשר גלובלי בין כל חלקי האנושות. במקום אחד ייצרנו משהו ובמקום שני מכרנו אותו, ממקום שלישי קיבלנו משהו ובמקום רביעי השפענו, וכך כל אחד מילא את רצונותיו ליהנות ואת האגו שלו.
עכשיו אנחנו חייבים לעבור מקשר אגואיסטי בינינו לקשר אלטרואיסטי. לא כדי להרוויח, אלא כדי שלכולם יהיה טוב. לעבור מקשר של “על מנת לקבל” לקשר של “על מנת להשפיע”. כלומר, להתחבר, כדי שיהיה אפשר להשפיע.
זה כמובן נשמע לא מציאותי, אבל הטבע יחייב אותנו להשיג סוג זה של קשר. ולכן עדיף שנלמד את “חוק האהבה וההשפעה הכללי”, שנובע מהעובדה שהטבע הוא גוף אחד הכולל את הכל, ולפחות במחשבות נתחיל לדון עליו. המחשבות שלנו יעשו את המלאכה!
חוכמת הקבלה מסבירה, שאין בכוחו של איש להשיג את הרוחניות, להתמלא בתכונות ההשפעה, וכתוצאה מכך להשיג שלווה. אבל קשר נכון חייב להיווצר מתוך ההבנה, שאם נגיע לחיבור וקשר נכון בינינו, אז כל אחד מאיתנו יקבל את הכוח הכללי, שאותו ניתן להשיג רק תודות לאהבה!
ידיעות קודמות בנושא:
כוכב של נידונים לאהבה
משחק לפי כללים חדשים
|
תגובה אחת | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: אהבה, משבר עולמי |
סוד העב”מים
פורסם: 30.04.09, 12:26
מן העיתונות: בראיון עם עובדים באזור 51 במדינת נבאדה, שנחשב לסודי ביותר, סיפרו העובדים כי הופעת העב”מים בשנות ה- 60 קשורה עם ניסויים סודיים שנערכו באותה תקופה על ידי חיל האוויר האמריקאי ( מטוס A-12).
תגובתי: איזו אכזבה ! אבל את אוהבי הדמיונות זה לא ירגיע ולא ישכנע – הם ימשיכו לחפש חיים בחלל המת. את התקווה לא ניתן להרוג!
ידיעות נוספות במדור: מציאות מדומה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: מציאות מדומה |
מדריך להצלחה בעולם החדש
פורסם: 30.04.09, 12:13
שאלה: האם מספיק לכל אדם להבין, שהאגו הפרטי שלו הפך לאגואיזם גלובאלי, או שהוא צריך לדעת, שלכל התהליך הזה יש מטרה?
תשובה: המטרה של האדם הממוצע היא חיים טובים ולא יותר מכך. כפי שקודם הוא רצה להצליח, כך גם עכשיו הוא רוצה להצליח. וזה נפלא! אנחנו רק רוצים ללמד אותו, איך להצליח. אנו רוצים לתת לו מדריך להצלחה בעולם החדש!
קודם כל צריך להסביר שהמצב שנגלה לנו הוא חדש לחלוטין. אנחנו רואים שלאף אחד אין פתרון למשבר. האם כולם כל כך טיפשים? לא, הם לא טיפשים. פשוט התגלה חוק חדש שלא ידוע לנו. וכשהאדם יבין מהו אותו החוק, הוא ישאל “מה עליי לעשות”. ואם הוא לא יסכים עם החוק החדש, הוא יקבל עוד כמה מכות, ומתוך חוסר מוצא, יסכים לשמוע וישאל מה לעשות.
אז צריך לתת לו את השיטה, וללמד אותו איך הוא יכול להתקשר עם אנשים אחרים, עם הסביבה שלו, לפי החוק המתחשב בצרכים של כל אחד ואחד.
אנחנו לא קוראים לאדם לאהוב ולהשפיע באופן מוחלט, בהתחלה מספיק להגיד לו שעליו “להתחשב” באחרים. הרי כולנו מתבשלים בסיר אחד, נמצאים תחת השפעה של כוח אחד, טבע אחד.
הדרך לשנות את היחס שלנו לסובבים תהיה על ידי שירים שיכתבו בנושא ויושמעו באמצעות הרדיו שידבר על כך מבוקר עד ערב, ועל ידי העיתונים שיכתבו על כך. ולא כדי שמישהו ירוויח מזה, אלא כיון שאחרת לא נשרוד. כיון שאנחנו צריכים לשנות את עצמנו בהתאם לטבע. כמו הפחד מהפיטורים שמשוטט עכשיו בכל מקום, כך תתפשט השמועה, שאנחנו נכנסנו למצב חדש וכדי להתמודד איתו, אנחנו זקוקים ליחסים חדשים בינינו.
פוסטים קודמים בנושא:
משחק לפי כללים חדשים
פוסטים נוספים בקטגוריה: משבר עולמי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: לתלמידים, משבר עולמי |
לא להתנתק מהאור
פורסם: 30.04.09, 11:59
מתוך שיעור הקבלה היומי 27.4.09
כשבאה הכבדות, כשבאה העביות החדשה, צריך רק להתבטל. “איזהו גיבור הכובש את יצרו”, הביטול שלך שתעשה עכשיו, זה מעשה הגבורה. בזה חוסכים כל כך הרבה זמן, שנים שנים.
הלוואי וזה יעזור מה שאני אומר עכשיו.
בכל פניה, הטוב ביותר, האידיאלי, הוא לא להתנתק מהאור כשאתה כל הזמן צמוד אליו. זה מושג ע”י כוח השפעת הקבוצה, הלימוד והכול. והעביות שבאה, היא באה והולכת, היא באה והולכת. היא עושה לך את הסינוס הזה, את הגל הזה (ראה שרטוט). למעלה ולמטה, למעלה ולמטה אבל אתה כל הזמן דבוק לאור. זה המצב האידיאלי. ואז יש ירידות ועליות, ירידות ועליות. כלומר אתה כל הזמן בדביקות, אתה רוכב על הגל הזה וזה אידיאלי.
אבל המצב הזה הוא לא אפשרי כי בנקודה התחתונה של הגל הזה אתה חייב להתנתק, שם חייב להיות שינוי של הכיוון, לעבר המדרגה החדשה. ההפסק בין מדרגה חדשה לבין מדרגה ישנה הוא ממש חתך כשמלכות דעליון הופכת לכתר דתחתון, או ההפך כמו שזה אצלנו בזמן העלייה שכתר דתחתון הופך למלכות דעליון.
בנקודה התחתונה ביותר של הגל או בנקודה הגבוהה ביותר של הגל (ששתי נקודות אלו נקראות: נקודות הקיצון) התאוצה שהיא הנגזרת של המהירות מתאפסת ואז יש שינוי של כיוון התנועה. ירידה שהופכת בבת אחת לעליה או עליה שהופכת בבת אחת לירידה. בנקודות קיצון אלה אין פניה חלקה אלא שינוי הכיוון הוא פתאומי, חד מאוד וללא כל סימן מוקדם.
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, לתלמידים |
תיאבון גלובאלי לאגו גלובאלי
פורסם: 30.04.09, 9:52
כתוצאה מההתפתחות האגואיסטית, אנחנו כבר לא יכולים להסתפק במועט. אפילו אם אני סובל מהטבע שלי, אני לא יכול לעשות איתו דבר. אי הצלחות, ייסורים וחיים בלחץ תמידי, צריכים לגלות לי את הרוע של האגו בתוכי, אך באותה מידה גם להראות לי שאני חייב להיפטר ממנו, למרות שזה נראה כדבר בלתי אפשרי.
אבל צריך להבין שאין לי ברירה, אני לא יכול להקטין אותו – אני חייב לתקן אותו. וזו תופעה חדשה לחלוטין, שמתרחשת בימים אלה. הרצון ליהנות שגדל, מראה לנו היום את כל עוצמתו, נעשה גלובאלי. כבר אי אפשר להכניסו חזרה למסגרת צנועה.
אני כבר לא מסוגל להגביל את עצמי בחיים צנועים, כיון שהאגו נעשה גלובאלי. אני לא יכול להפריד את עצמי מכל העולם, ולומר שלא אכפת לי משום דבר. להתבצר באיזו חלקת אדמה קטנה ולחיות ממנה, לחיות את החיים הפרטיים שלי, והאחרים שמעבר לגדר שלי שיסתדרו עם העולם שלהם בעצמם. חוק הגלובליזציה, האינטגראציה, החל לפעול, וכולנו נמצאים תחת השפעתו.
לכן כמה שיתגלה יותר בעולם הרצון הכללי האגואיסטי ליהנות, כך הוא יתבטא יותר כאינטגראלי, הקושר את כולנו יחד – ומכריח אותנו להתעלות מעליו!
ידיעות קודמות בנושא:
בריחה לא תציל מהמשבר
המשבר פותח את הנשמות לאלוקים
פוסטים נוספים בקטגוריה: משבר עולמי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, משבר עולמי |
רעב
פורסם: 30.04.09, 9:42
Un.org: מספר הרעבים בעולם עלה בצורה חדה בשנה האחרונה: כיום יש בעולם כ-970 מיליון רעבים בעולם, בהשוואה ל848 מיליון ב2005.
תגובתי: ידוע שדגים גדלים ביחס לכמות שלהם ולגודל האקוואריום. כך גם כל דבר אחר בעולם. אנחנו נמצאים בתקופה שבה גידול האוכלוסייה נעצר, וחייב להצטמצם להיקף הטבעי שלו, בכמעט מיליארד בני אדם. גם המדענים סבורים שכדור הארץ אינו מסוגל להאכיל את כל האנושות מבלי שיהרוס את עצמו. הרי אנחנו פועלים כמו חיות טרף, הורסים את כדור הארץ ומשמידים את אוצרות הטבע שלו.
אבל אם נעבור ליחסים חדשים בינינו, שלפיהם כל אחד צורך רק את מה שנחוץ לקיומו, וכולם קשורים בקשרים של תמיכה הדדית, ערבות ואהבת הזולת, אז גם הטבע יעשה איתנו חשבון אחר, כי בקשר כזה אנחנו נהיה באיזון עם הטבע. ואז כמות האוכלוסייה על פני כדור הארץ לא תהיה מוגבלת!
ידיעות קודמות בנושא:
מה מביא אותנו לאיזון עם הטבע?
ידיעות נוספות במדורים: משבר עולמי, איזון, טבע
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: משבר עולמי |
האמצעי לרוחניות – מלב אל לב
פורסם: 30.04.09, 2:04
לאורך אלפי שנים התפתחנו בעולם הזה על חשבון האגו. אבל פתאום עברנו את המחסום שמפריד בינינו ובין העולם העליון, עולם שבו כולנו קשורים יחד. הרי קשר הוא “רוחניות”.
לכן היום, כשאנו כבר נמצאים בעולם הרוחני ומרגישים את המשבר, כלומר את חוסר ההתאמה שלנו לרוחניות, אנחנו מחפשים מתאם. אבל איזה מתאם אפשר למצוא באגו הקודם שלנו, שייתן לנו פתרון בעולמנו החדש, עולם בו אנו קשורים זה לזה ברשת כוחות אחת?
איך שלא נסובב את זה, המתאם הרוחני מתחיל מחינוך, מהפצה, מידיעה ברורה, שאנחנו תלויים אחד בשני. הרי היום כבר לא פועל החוק האגואיסטי הישן, אלא הכוח של הקשר בינינו. למעשה מצאנו שוב את סוג הקשר עם כולם!
נניח, שברחת מהבית, לאחר שרבת עם כל המשפחה, עם כולם. אתה כולך רותח, עד כדי כך, שאתה חושב שאתה פשוט לא יכול לחזור הביתה. תדמיין עכשיו, שאתה נמצא ביחסים כאלה עם כל העולם. הרי התגלה לך, שכל העולם הוא המשפחה שלך.
אתם מבינים מה קורה?! הבעיה הכי נוראית היא, שאנחנו נשאר מורעבים וחולים בלי שום טיפול ושירות, עד שנבין את סוג הקשר הנכון שאנו צריכים לסדר בינינו. וזהו המתאם – “מלב אל לב”. כל אחד צריך להתייחס לשני בדיוק כמו שנאמר: “אל תעשה לחברך, מה ששנוא עליך”!
ידיעות קודמות בנושא:
הסיבה למשבר
הרהורים על המשבר
משבר עולמי: סיבות ודרכי התמודדות
ידיעות נוספות במדור: משבר עולמי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: משבר עולמי |
מסקנה אחת במחיר ייסורים של אלפי שנים
פורסם: 29.04.09, 19:23
האנושות קיימת בעולם הזה עשרות אלפי שנים, וכל התהפוכות שעברנו היו נחוצות רק כדי שבסופו של דבר נבין דבר אחד. שאת הרצון האגואיסטי, שאותו אנחנו שואפים למלא ולספק, ומקדישים לכך כל רגע מחיינו, במשך כל קיומנו על פני כדור הארץ, גלגול אחר גלגול , לא נוכל למלא ולספק!
למסקנה הזו האדם התקרב במשך חייו, מדור לדור, כדי להגיע כל פעם מחדש לאכזבה – אני רודף אחר משהו, נהנה לרגע קט, וההנאה נעלמת. כל הניסיון הזה מצטבר בתוכנו, ובדורנו אנחנו מגיעים למסקנה, שאין אחרי מה לרדוף! לכן אנשים נכנסים לדיכאון, גירושין, אכזבות ומתפרצים גלי טרור. ממה כל זה נובע? מחוסר היכולת של האדם למלא את עצמו בתענוג והנאה.
בזמננו מתגלה תופעה נוספת. שאני לא מסוגל למלא את עצמי על ידי קשר עם אנשים אחרים. הקשר הלא נכון בינינו מונע ממני את האפשרות לעסוק במסחר ותעשיה, וזאת הסיבה שאיני מסוגל לספק אפילו את צרכיי הגשמיים. והיום כבר לא מדובר על חוסר סיפוק והנאה, אלא על הקיום ההכרחי לחיים. לזה הביאה אותנו כל ההתפתחות שלנו.
בסיכומו של דבר, כל זה מביא אותנו למסקנה, שלא כדאי לעבוד למען האגואיזם שלנו. ברוב המקרים זה מביא לאכזבה, שממנה עולה השאלה בנוגע לעצם משמעות קיומנו בחיים האלה. ואם לא, אז ייסורים יעזרו לאדם להגיע למסקנה הנכונה.
כך או כך, הריקנות שאותה האדם מרגיש ברצון שלו להתמלא, היא נקודת המוצא שממנה הוא מתחיל להתפתח.
ידיעות קודמות בנושא:
הבנקים וקרנות הנאמנות ככבשן
משבר: שפה המובנת לכולם
ההבדל בינינו לטבע
ידיעות נוספות במדורים: משבר עולמי, אגואיזם
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: משבר עולמי |
לא כדאי לצחוק על החוק
פורסם: 29.04.09, 18:59
שאלה: אם אהבת הזולת היא חוק, איך היא יכולה שלא להתקיים?
תשובה: פעם היה לי מכר, שהתייחס בזלזול לקרינה רדיואקטיבית. הוא נחשף לקרינה מספר פעמים, ומהר מאוד נפטר. כלומר, קיימים בטבע כוחות, שאותם האדם לא מרגיש, אך זה לא אומר, שהוא לא נמצא תחת שליטתם.
חוכמת הקבלה מגלה לאדם את המציאות כולה, את כל החוקים הפועלים בה, שאי אפשר לחמוק מהם. אנחנו קיימים באותו העולם, תחת ההשפעה של אותם החוקים שמתגלים עכשיו בהדרגה. אילו הם לא היו מתגלים, אפשר היה לזלזל בהם, ולומר, שטוב לנו גם כך.
אבל עכשיו מתגלה לנו לראשונה שכבה עליונה, רוחנית – החיבור בין הנשמות, האזור שבו התרחשה השבירה. כמובן, שאפשר לא לשים לב לזה, ולחשוב שכאילו לא קורה כלום. אבל אם לא יהיה לנו אוכל, או יבואו צרות אחרות, אז האנשים יראו במהרה שאין ברירה.
בורא זה החוק הכללי, והוא פועל. אז איך אפשר להגיד, שהוא לא קיים? האנושות חייבת להכיר את החוק הכללי הזה של המציאות, שלפיו כל חלקי האנושות קשורים יחד, בהדדיות. בגוף החי כל חלק דואג לכולם, וזו היא אהבה. אצלנו אהבה, זה תענוג ממילוי עצמי. ואילו אהבה אמיתית היא תענוג שניתן להשיג אותו, רק בדאגה למילוי של כולם. וזה נקרא גלובליות!
ידיעות קודמות בנושא:
משחק לפי כללים חדשים
סימנים לביאת המשיח
ידיעות נוספות במדור: משבר עולמי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: אהבה, טבע, משבר עולמי |
גל של פשיטות רגל באירופה
פורסם: 29.04.09, 14:35
The Marker: חברות אירופיות הצליחו עד כה לחמוק באופן יחסי מגל פשיטות הרגל שהכה בחברותיהן בארה”ב בעקבות המשבר הפיננסי, אולם כעת צפויה להירשם עלייה בפשיטות רגל גם באירופה.
התייחסותי: מה אפשר לקחת מאדם שפשט את הרגל? הממשלה חייבת לייצג את העם ולקחת על עצמה את ביטול החובות או את דחייתם, עד לסיום כל העסקים עם הבנקים. לא יכול להיות כאן שום פתרון אחר. הרי כספי האוצר הם מכספי המיסים של אותם אנשים, או ממכירת אוצרות טבע ששייכים לעם!
כלכלה חברתית בעולם גלובלי, תוכנית טלוויזיה “אפקט הפרפר”
פוסטים קודמים בנושא:
כלכלה נכונה – אקולוגיה
העולם על סף פשיטת רגל
ופוסטים נוספים בנושא המשבר הכלכלי העולמי ובנושא כסף
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
אחת מן השתיים: אהבה או מוות
פורסם: 29.04.09, 14:26
שאלה: ישנם אנשים, קבוצות, ארגונים ותנועות, שמרגישים את עצמם כגוף אחד וקרובים לטבע. הם אומרים שהם אוהבים אחד את השני, את הצמחים, את בעלי החיים. האם זוהי אהבת הזולת?
תשובה: אהבת הזולת היא חוק טבע, תנאי של העולם הסובב אותנו, שפתאום התגלה בנו, כי גדלנו עד לדרגה שלו. כמו אדם שמגיע לבגרות וחייב לקיים את חוקי החברה.
תארו לעצמכם שפתאום כלי התקשורת מודיעים שעד סוף השנה כל אחד חייב להגיע לאהבת הזולת, ומי שלא יצליח – יושמד. וזה ממש לא מצחיק. תנאי כזה קיים בטבע, אנחנו פשוט לא רואים אותו!
אז מה נעשה? כולנו נצטרך ללמוד איך להגיע לאהבת הזולת: מה החוק הזה אומר, מה הטבע רוצה מאיתנו. האם אפשר להתחמק ממנו? גם את זה צריך ללמוד: ואם פתאום זה אפשרי?!
ורק מתוך הלימוד נבין, שאין לאן לברוח, שיש רק פתרון אחד ויחיד: לתקן את עצמנו על ידי כוח מיוחד. הכוח המיוחד הזה קיים בטבע, והוא פועל רק במקרה שבו אתה רוצה לתקן את עצמך ולהגיע לאהבת הזולת.
מבין מיליארדי התדרים, יש גל אחד שאותו תקלוט רק אם תרצה. מאיתנו נדרש רק לכוון את עצמנו לגל הזה: אני רוצה רק את אהבת הזולת, ושום דבר חוץ מזה! ואז הכוח הזה בא ומתקן אותך.
כל שאר החיפושים מביאים אותנו למשבר, כדי שנוכל לגלות את הדרך הזאת אל המטרה. לאט לאט נסגרים לנו כיוונים אחרים, וזה נקרא “מכות מצרים”. בסופו של דבר, אנחנו צריכים לראות שאין ברירה, אפילו שזה חושך, אני מוכן ורוצה לברוח, ורק לכיוון אחד – לאהבת הזולת! הרי לאן ברחו ממצרים? רק אל האהבה, כפי שמתברר מהאיחוד שמגיע בהר סיני מיד אחרי הבריחה.
פוסטים קודמים בנושא:
משחק לפי כללים חדשים
ועוד ידיעות במדור: משבר עולמי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: טבע, משבר עולמי |
מהותן האמיתית של תפילה ומצוות
פורסם: 29.04.09, 14:01
שאלתו של שלמה: מדוע אתם מלמדים שתרי”ג מצוות הן בעצם תרי”ג רצונות?
תשובה: מפני שנברא רצון שהתחלק ל-613 חלקים וצריך לתקן את השימוש בו מ”לעצמי” ל”למען הזולת”, כמו שכתוב: “בראתי יצר רע, בראתי לו תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב”.
שיעור על פי המאמר “מתן תורה” (אות ט’ – אות י”ב)
הנשמה שלנו בנויה מתרי”ג רצונות (שיעור על פי המאמר לסיום הזהר)
המשך שאלה: על חלק מהמצוות אתם פוסחים בלימוד ועל חלקן אתם לא מוותרים, למשל אתה ותלמידיך חובשי כיפות וחלקכם עוטי זקנים, (חבישת כיפה הינה הלכה מאוחרת יחסית -בסביבות ה-1700 לספירה).
תשובה: למראה החיצוני אין שום קשר למצוות ולתיקון הרצון מאגואיסטי ל”ואהבת לרעך כמוך” (כלל גדול בתורה).
המשך השאלה: מדוע אינך רואה את הנקודה שבלב באותה ראיה חסידית המגדירה זאת כהתעוררות הנפש השכלית הנמצאת בחדרו הימני של הלב?
תשובה: מפני שהנקודה שבלב זאת השתוקקות לבורא, הקשורה לתכונת ההשפעה, “החלק הימני של הרצונות”, ו”לב” נקראים כל רצונות האדם. אך בלב עצמו הרי אין שום רצונות. ואם ישתילו למישהו לב של איזה חוטא? האם זה אסור לפי התורה?
חסידות, מלשון חסד, שמתפתח רק במי שלומד קבלה, מפני שרק כך ניתן להזמין את אור התיקון.
בימינו נשארה רק החסידות החיצונית, במנהגים, שמבינה את המילים כמו שהן, למשל: “בחדרו הימני של הלב נמצא הטוב”. ואילו הקבלה מסבירה את המשמעות האמיתית של המילים האלו.
המשך השאלה: מדוע אינך רואה קבוצת לומדים גם כמניין מתפללים?
תשובה: מהות התפילה היא בזמן הלימוד, כשהתלמיד מבקש מהבורא תיקון והשגת מדרגות שעליהן הוא לומד, כשאחר כך הוא משתוקק לתיקון במשך כל היום, כמו שנאמר, ויתפלל כל היום.
שיעור על פי המאמר “ג’ תנאים בתפילה” (שמעתי, רט)
המשך השאלה: גם חלקם של המתפללים מגיעים “לשמה” למרות שבאו “מלא לשמה”, ממש כמו חלק מתלמידיך! לדעתי ולתפיסתי האישית “כל הנחלים זורמים לים” ולעיתים אני חושב שאינך רואה זאת כך.
תשובה: אני לא חושב, אלא יודע שאף אחד לא מגיע ל”לשמה” אם הוא לא לומד קבלה בצורה נכונה ומעמיקה. וכדי להבין את התשובות שלי, גם צריך ללמוד קבלה…
שאלתו של יניב: אם הבורא או האור העליון הוא קבוע ואינו משתנה, איך ייתכן שצמצם את עצמו או במילים כלליות יותר “ברא”?
תשובה: קבוע, כלומר, לא משנה את כוונותיו ואת פעולותיו. תמיד “טוב ומיטיב”, למרות שלנו הפעולות שלו נראות סותרות.
שיחה על בורא, תוכנית טלוויזיה “שלבי הסולם”
פוסטים קודמים בנושא:
613 מצוות – 613 הרצונות שלכם
למה מקובלים חובשים כיפה?
סנה בוער בקוצק
להתפלל – משמע לגלות את הבורא
ידיעות נוספות במדורים: תפילה, מצוות
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי, לתלמידים |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר