• ---

• מומלץ לקרוא

  • עשית משהו בעצמך בכל חייך?
  • נהיה יחד, גם בצער וגם בשמחה
  • ייסורי אהבה מתוקים
  • תאי הגזע של הנשמה
  • אל תפסיקו לבקש!
  

• קטגוריות

  • אהבה
  • גלגול נשמות
  • הדת בראי הקבלה
  • הפצה
  • התפתחות רוחנית
  • התפתחות רוחנית – קצרים
  • זוהר
  • חג שמח
  • חושבים מדע
  • חינוך ילדים
  • טבע
  • יהדות וקבלה
  • ישראל היום
  • כללי
  • כסף
  • להיות מקובל
  • לימוד חכמת הקבלה
  • לתלמידים
  • מציאות מדומה
  • מקורות ותקצירים
  • משבר עולמי
  • נשים
  • על זוגיות
  • פוסטים נבחרים
  • קבוצה
  • שורשים רוחניים
  • שיעור הקבלה היומי
  • תפקיד ישראל

• תגיות

  אברהם אגו אגואיזם אדם אדם הראשון אהבה אהבת הזולת אושר איזון איחוד אינטרנט אלטרואיזם אמונה בורא בחירה בני ברוך בעל הסולם בריאות גברים גלובליזציה האנושות האר"י הדור האחרון הוצאה לאור הורים היסטוריה המשבר הכלכלי העולמי הנאה הרב"ש זוהר חברה חיים חכמת הקבלה חלל טלוויזיה ישראל כדור הארץ כוח כלכלה כנס מגדל בבל מדינה מדענים מהות החיים מוות מוסר מורה מחשבות מטרת הבריאה מלחמה מן המקורות מצוות מצרים משחק משיח משמעות משפחה נפש נצחיות נשים נשמה נתינה סבל סוד עולם עולם הבא עונש ערבות פחד פילוסופיה פסח פתרון קבלה לעם ריקנות רצון רשימו רשעים שלום שליטה שפת הקבלה תורה תיקון תכלית תלמוד עשר הספירות תפילה

שאלה: למה את חכמת הקבלה צריכים ללמוד רק אלו שאיבדו את עצמם בחיים האלה, איבדו את ההתעניינויות בעולם הזה ובמטרות שלו? למה אנשים מצליחים ומוכשרים לא צריכים לעשות את זה? האם יוצא שלא כל האנשים שווים ביחס לשאיפות שלהם להיפטר מהאגואיזם שבתוכם?

תשובה: חכמת הקבלה עונה רק על השאלה מה הטעם בחיים, מה הם החיים, מה המשמעות שלהם, ומה המשמעות של כל הסבל, מי צריך את זה ומי נהנה מזה, מי מקבל ולמי אני יכול לתת? לכן, רק מי שהשאלה הזו מתעוררת אצלו זקוק לחכמת הקבלה. כי בשום דבר אחר הוא לא ימצא את התשובה!

שאלה: האם מישהו מאבות חוכמת הקבלה שאל את השאלה “מה הטעם בחיים” שבעקבותיה גילה את שיטת הקבלה וקרא לה “חוכמת הקבלה”? (שהרי מן הסתם שאלה זו עלתה לפחות בנציג אחד של בני האדם).

תשובה: לשאול את השאלה “מה הטעם בחיים?” זה עוד לא מספיק כדי לגלות את העולם העליון, את המבנה השיטתי ואת תוכנית ההפעלה. בשביל זה צריך לקבל רצון מיוחד (נשמה) ומטרה (מימוש שלה). זה ניתן לא רק לפי היעוד הראשוני, אלא גם לפי היגיעה של האדם. תשתדל שגם לך תתגלה השיטה.

פוסטים קודמים בנושא:

בשביל מה אני חי? להיות כמו הבורא!

בשביל מה להמשיך לחיות?

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

שאלה: היום קראתי שאתה מאפיין את הרב ברג כמקובל לא מוצלח. האם זה היה נחוץ? עד עכשיו היתה לי ההרגשה שאתה נגד המשחק הזה, שאתה מאופק ולא מתפתה לשפוט אחרים.

תשובה: אמירה זו נאמרה כדי שאנשים יוכלו להבדיל בין לימוד חכמת הקבלה מספרי המקורות, מכתבי בעל הסולם, לבין העיסוק בחוטים אדומים, פירוש חלומות, גילוי העתיד, מדיטציות ומים קדושים, אשר בהם הוא עוסק. אני מקווה באמירה שלי לקצר לאנשים את הדרך אל האמת, אל המקורות הקבליים המקוריים.

3 תגובות | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

שאלה: נגע לליבי כשאמרת שהזמן בכל מקרה עובד לטובת גילוי חכמת הקבלה האמיתית וכולם יגיעו לתיקון ולשלום. זה מעורר בי את השאלה: יגיעו לתיקון של מה? של האדם? מה צריך לתקן? האם הקיום עצמו הוא לא דרך להתפתחות העולם והאדם? האם זה יכול להיות לא נכון?

תשובה: צריך לתקן את האדם, עד לדרגת הבורא, לתכונת הבורא. אם האדם יתקן את עצמו בדרך ההתפתחות הרגילה, זה יקרה ב”דרך ייסורים”. דרך זו ארוכה ומאד מכאיבה לאדם. היא נמשכת עד שהאדם יכיר מחיותו את החיים האלה שהיסוד שלו הוא האגואיזם, שהאגואיזם רע וצריך לצאת ממנו. כל עוד האדם לא יגלה בעצמו את השיטה למשיכת האור העליון, זו נקראת דרך החושך.

חכמת הקבלה מציעה שיטה מהירה כדי לקבוע שהטבע שלנו רע, מתוך הרגשת הטבע העליון כטוב ונצחי. כלומר לא שהייסורים נוצרים מהחיים הרעים ומלאי הסבל, אלא מזה שרואים את החיים היותר טובים – מטוב לטוב, מהר ונוח. לבחירתכם!

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

שאלה: בנושא “עבודה רוחנית בקבוצה” אתה כותב: “החל מגילוי חכמת הקבלה לפני 5768 שנה, עקרון האיחוד של כל הנשמות השבורות, ז”א הנשמות הפרטיות השונות שלנו, חלקים של אותה נשמה – לנשמה אחת, שהיא הדבר היחיד שנברא, כמו שהיה לפני שבירתה, זהו העיקרון היחיד של התיקון. התיקון הוא באיחוד.”

תשובה: אני מנסה לספר באינטרנט לאנשים על חכמת הקבלה, ומה שמעניין הוא שבמרחב הוירטואלי אני פוגש אנשים רבים, שהגיעו גם אל אותה הבנה שכולם חייבים להתאחד, עוד מבלי לגעת בקבלה, . עניין אחר הוא, שכולם בינתיים מעלים ניחושים איך לעשות זאת.

שאלה: מאיפה הופיע בתוכי ובאחרים הרצון הזה לאחד את כל העולם? האם זוהי גם השפעה של האור מקיף?

תשובה: לאחר שבירת הנשמה האחת שנוצרה, נפלו החלקים שלה לדרגה הנקראת “העולם שלנו” (אני מדגיש “העולם שלנו” ולא “העולם הזה”), ומרגישים את עצמם ואת הבורא כמו שאנחנו מרגישים את העולם הזה. וזה אנחנו. בכל חלק של הנשמה הכללית, בכל נשמה פרטית, קיימות רשימות של כל הירידה מעולם אינסוף ועד לעולם שלנו. האור שמילא את הנשמה נמצא מסביבה. הוא אינו יכול להכנס לתוכה, כי התכונות שלהם מנוגדות, אבל הוא מאיר עליה מרחוק – זהו אור החיים, הקיום של הנשמה השבורה (האגואיסטית). ההארה מרחוק מפתחת את הנשמה לאט לאט להשתוות עם האור מנקודת האפס של היווצרות היקום שלנו. מהחיים על פני האדמה, מדרגת הדומם לדרגת החי ולדרגת אדם, עד להיווצרות הרצון לאור באדם. השאר מוכר לך. הכל נמצא תחת השפעת האור על הרשימות. אין כלום מלבד שניהם והמסך, מידת ההשתוות שלהם.

הבריאה צריכה להיות שונה מהבורא, זאת אומרת חייב להיות בה ה”רצון לקבל”, כי רצון הבורא הוא “רצון להשפיע, לתת”. אבל כדי ליצור חופש בחירה צריך לבודד את הבריאה מהבורא, ז”א לשים אותה רק בתוך הרצון לקבל. אבל איך ללמד אותה להשפיע? לכן הבורא שבר את הרצון לקבל לשני חלקים, הפנימי – האני, והחיצוני – העולם שממנו אני מקבל ודורש שיתנו לי, שימלאו אותי. ז”א על ידי חלוקת המצב שלי ל”אני” ו”עולם”, ניתנת לי ההזדמנות להכיר את האגו שלי, אם אני שואף להשיג את העליון. כאשר מה שדוחף אותי לכך אלה הם היסורים של האגו המתפתח בי והניגוד ביני לבין העולם. ואז אני יכול, למרות האגו שלי, לשאוף להתחבר עם העולם לאחד שלם, כאילו שאין הפרדה ל”אני” ו”עולם”.

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית

מתוך תוכנית הטלוויזיה “שאל את המקובל”

שאלתו של איתן: לאחרונה אנו עדים לתאונות רבות המתרחשות לישראלים בחו”ל. האם מקרים אלו מסמנים לנו שמקומנו בארץ ישראל? ומה הסיבה לכך שישראלים רבים טסים לחפש את עצמם בחו”ל?

תשובתי בקליפ:

שאלתו של מיכאל: דרך עישון המריחואנה גיליתי חוויות מהממות של ניתוק מהחושים או ערפול שלהם ויכולת להביט בטבע בצורה אחרת לגמרי. לאחר שעשיתי בדיקות גיליתי שגם בתקופת התנ”ך, כולל אברהם אבינו (עוד בתקופתו ולפני כן) השתמשו בצמח הקאנביס לצורך התעלות רוחנית. בנוסף, גיליתי שכמעט כל מי שמעשן מריחואנה או עישן בעברו פתוח יותר להבין את הרעיונות של הקבלה ופתוח לדבר על משמעות החיים מתוך נקודה חוויתית משהו, ובדרך כלל נמצא במקום גבוה יותר בתפיסה שלו את המציאות. כמו-כן, ידוע לי שגם באמונות ודתות אחרות משווים לצמח הזה סגולות אדירות בכל הקשור להבנת מהות החיים וההתעלות הרוחנית. האם על פי הקבלה אכן יש סימנים או רמזים כי לצמח הקנאביס יש יכולות-על בכל הקשור לתפיסת המציאות או התעלות רוחנית? האם זה נכון שגם מקובלים השתמשו ו/או משתמשים בו לשם התעלות רוחנית?

תשובתי בקליפ:

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: ישראל היום

שאלה: בימים האחרונים פורסם מאמר של ד”ר ריצ’רד קראבטס מאוניברסיטת בוסטון, שניתח את מסקנות המחקר אודות המדינות השנואות ביותר בעולם. המאמר, שנבנה על סמך סקרים שהועברו בקמפוסים של אוניברסיטאות בכל העולם, מראה שישראל היא המדינה השנואה ביותר בעולם. העובדה הזאת כבר מזמן לא מפתיעה אף אחד, אולם הדוקטור מבוסטון החליט לברר ביסודיות את הסיבות לתופעה שכזו.

קראבטס הגיע למסקנות הבאות:

60 שנה לאחר יסוד המדינה היהודית, עצם זכות קיומה עדיין נמצא תחת סימן שאלה.

מאשימים את היהודים ב”גניבת” אדמות פלסטיניות, בכיבוש “אכזרי ולא חוקי”.

ישראל מתוארת כ”איום הראשי על השלום בכל העולם”.

למה ישנו כזה יחס בעולם לישראל. למה לפלסטינים ולכל עם אחר בעולם יש “זכות להגדרה עצמית” ולישראל אין?

תשובה: זה כך משום שבצורתה הרוחנית האמיתית ישראל מזיקה לכולם. וכל העולם מרגיש זאת בתת מודע. בעל הסולם כותב ב”הקדמה לספר הזוהר” (אות ע”א), שאם אנחנו, בזמננו, לא ממלאים את היעוד שלנו, אנחנו בכך מעוררים באומות העולם את ההרגשה שאנחנו מיותרים ומזיקים בעולם הזה. אנחנו חייבים להעביר לעולם את שיטת התיקון שלו, אחרת הוא נכנס למשבר הסופי.

קיבלנו הזדמנות לבנות מדינת קבלה לפי העקרון המקראי “ואהבת לרעך כמוך”, ולקבץ את העם תחת הכלל הזה, ובכך להראות לעולם דוגמא של ארגון חדש של החברה. במקום זה, אנחנו מראים לעולם את ההפך ממה שהוא מצפה מאיתנו בתת מודע. אם לא נשתנה בקרוב נפסיק את קיומנו כ”מדינה” וכ”עם”. המילים האחרונות נכתבו במרכאות משום שהמדינה והעם אינם קיימים בפועל. אלא שיש רק הזדמנות ליצור אותם – אם נבין מחוכמת הקבלה איך לעשות זאת, כמו שזה היה במדינה המקראית שלנו לפני החורבן שלה.

פוסטים קודמים בנושא:

תפקיד ישראל

4 תגובות | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: תפקיד ישראל

שאלה של סופיה: הקבלה מדברת על כך שמטרת הבריאה היא בכך שהנברא יתקרב לבורא בכוונתו, תוך התפתחות עצמית הדרגתית, כאשר הוא נמצא בגופו הבהמי. יחד עם זאת הנשמות (החלקים של אותה נשמה נצחית), שהגיעו כבר להתפתחות המירבית שלהם, כבר לא מחויבים לחיות שוב בעולם שלנו. מה יקרה כאשר כל הנשמות יעברו את כל 125 המדרגות ויתחברו? כבר לא יהיה צורך בגופו הבהמי כנקודת מוצא? והגופים הבהמיים יעלמו? ואם הגופים ימשיכו להיוולד, אז בשביל מה?

תשובה: נאמר שכאשר כל הנשמות מגיעות לגמר תיקון “העולם שלנו יעלה עד עולם אינסוף”. כלומר, ההסתכלות על עולם אינסוף דרך חמשת החושים ה”גופניים” נעלמת, כי החושים ה”גופניים” הללו מתקנים את עצמם גם כן, ונכללים בתפיסת המציאות האמיתית – עולם אינסוף.

פוסטים קודמים בנושא:

מציאות מדומה

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: מציאות מדומה

מתוך תוכנית הטלוויזיה “שאל את המקובל”

שאלתו של משה: אם כל אחד רואה את הדרך להתקדמות דרך נקודת מבט אישית, איך מושג האיחוד?

תשובתי בקליפ:

שאלתה של דקלה: מדוע נשים כועסות כל הזמן על הגברים? הם כמו ילדים שעושים שטויות ופוגעים וחסרי רגישות ובוגדניים, ומצד שני אנו לא יכולות בלעדיהם. למה זה ככה?

תשובתי בקליפ:

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: נשים, על זוגיות

שאלה: חי לו בן אדם, עובד, מחנך ילדים וכתחביב לומד קבלה, הרמוניה מושלמת. הוא חושב שמצליח בהצלחה לחיות בשני עולמות: גשמי ורוחני. והנה פתאום הוא מאבד עבודה, בית, חסכונות ואם זה לא מספיק גם מישהו מהקרובים חלה. ויחד עם עולמו הגשמי מתנפץ גם “עולמו הרוחני”. האם זה אומר כי כל מה שעשה ברוחני, היה רק ביטוי של האגו בצורתו העליונה? כלומר, משיכה לידע?

תשובה: זה אומר רק שתנאי התקדמותו השתנו, וכעת מוצע לו להתקדם בתנאים חדשים. למה? כי זו היא ההתפתחות של הרצון הכללי (הנשמה הכללית), שהוא רק חלק אחד ממנו (נשמה פרטית). ואם הוא לא רוצה בכך, הוא יורד משביל התפתחותו הפרטית ויובל ע”י דרך הכלל, דרך הייסורים, ע”י המקל אל האושר.

שאלה: “הוי המתאווים את יום ה’, למה זה לכם יום ה’, הוא חושך ולא אור” (עמוס ה, יח) “למה לכם יום ה’…?” – כך, תחילה האור מעוור את כל החושים ונראה כי החושך מוחלט. אך החושך הזה נחוץ למי שהולך בדרך, הוא מכבה את השאיפות האגואיסטיות שלו, והרוחניות נראית לאגו ללא טעם. מה על התלמיד לעשות כדי לעבור את החלק הזה של הדרך הנקרא “חושך, לילה”?

תשובה: רק מאמץ לאיחוד של כל המאמצים למטרה אחת. כי רק ברצון המאוחד נצליח להיות יחד ברצון אחד, לגלות קשר בין הנשמות, את תכונת ההשפעה והאהבה. וכשמתגלה התכונה הזו – זה הבורא.

4 תגובות | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית - קצרים

שאלתה של שרה: מאז שאני לומדת קבלה אני רואה את המציאות אחרת.

דברים שהיו חשובים לי בעבר אינם מעניינים אותי יותר .

הבעיה שמטרידה אותי היא שגם המצוות הגשמיות פחות נראות לי ויותר חשוב לי לימוד הקבלה. ההתעסקות במותר ואסור בגשמיות נעשתה לי פחות רלוונטית. חשוב לי יותר המותר והאסור ברוחניות.

האם זה טבעי, או שאני מפספסת משהו בהבנה שלי? האם קיום מצוות ברוחני חייב לבוא בהמשך לקיום המצוות בגשמי? (כוונתי לכל המצוות שעוסקות בדקדוקים הקטנים).

תשובה: בקבלה מדובר על תיקוני הנשמה, אך תיקון הנשמה יכול להיעשות רק ע”י בעל הנשמה. לכן חוק ההתפתחות הרוחנית הוא שאין כפיה ברוחניות. אין אפשרות להביא לתיקון עצמי בכפיה. משמע, שום הגבלות כגון צום,דיאטות,תפילות או תרומות לא יתנו תוצאה רוחנית. רק האור העליון מוביל אותנו ונותן לנו הבנה כיצד להתנהג ברוחניות ובגשמיות. יהיו עליות ומורדות, נטיות ימינה ושמאלה, אך התנועה הזאת היא לעבר התיקון, ובסופו של דבר הכול יסתדר.

שאלתה של מירב: אני דתייה ומאוד מעסיקה אותי השאלה למה בבני ברוך יש כל הזמן מעין התחמקות מלענות על עניין המצוות, בבני ברוך מפרידים לגמרי בין מצוות לחוכמת הקבלה ואני אף פעם לא הצלחתי לקבל תשובה מספיק מנומקת על כך.

תשובה: אני עונה על זה קצר ולעניין. אנחנו ב”בני ברוך” מקיימים מצוות כי אנו חושבים שזה חשוב לשמור על זה שיקבלו אותנו כמקובלים ולא כמיסטיקנים, אך אנו מבינים שבקיום המצוות בגשמיות אין שום תיקון עצמי, ואנו מקיימים אותן כדי לשמור על מסגרת הקיום הארצי.

אדם שאינו לומד במרכז “בני ברוך”, אלא לומד יחד איתנו קבלה במסגרות אחרות, אינו מחויב על ידנו לקיים מצוות, לעבוד או להתחתן. ובוודאי שאיננו יכולים לדרוש זאת מאומות העולם.

הדת קמה לאחר חורבן בית המקדש, ולכן היא אינה מתקנת את טבע האדם, היא מדריכה אותו איך להתנהג. לעומת זאת הקבלה מתקנת את טבע האדם.

מה פה לא ברור? אם רוצים לשמוע שהמצוות חשובות ברוחניות, את זה לא תשמעי ממני, משום שעוד לפניי נאמר שלקדוש ברוך הוא לא אכפת איך שוחטים בהמה, מהצוואר או מהעורף.

המצוות ניתנו לנו כאור עליון של התורה, שיורד עלינו כדי לתקן אותנו, בתנאי שהאדם לומד קבלה מתוך הכתבים האמיתיים.

מקובלים אינם מתנגדים לדת אלא רק מציעים לה לא לתפוס מקום שאינו שלה. לא להגיד שהיא יודעת משהו על העולם העליון ועל מהות החיים. הדת צריכה לעזור לאדם לסדר את מסגרות הקיום הארצי שלו עד שהוא מגיע לקבלה.

3 תגובות | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: הדת בראי הקבלה

מתוך תוכנית הטלוויזיה “שאל את המקובל”

שאלתו של דניאל: האם בעלי החיים והטבע מרגישים ונמצאים ב”אני” העליון שלהם, או שתפיסת המציאות שלהם מצומצמת כמו של בני האדם?

תשובתי בקליפ:

שאלתה של נתנאלה: מתוך לימוד הקבלה אני מבינה שאישה=בית. אבל אני לא מבינה מהו בית ברוחניות? מהו השורש שלו? והאם יש לשורש הזה קשר לכך שהאדם חי בתחושה שהוא רוצה לחזור הביתה, אל השורש, אל החיבור?

תשובתי בקליפ:

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: שורשים רוחניים

בתאריך 8.8.08, שעתיים לפני פתיחת האולימפיאדה בסין עלה האתר של “בני ברוך” בשפה הסינית.

זו רק ההתחלה. העבודה בהעשרת התוכן, ייעול וקידום האתר נמצאים רק בשלבי התחלה. אני רוצה להודות לכל האנשים שפעלו בהקמת האתר, ובמיוחד לליאוניד מקרון שפעל רבות למען פתיחת האתר, ומקדם את ההפצה שלנו בשפה הסינית.

לחיים, כלי עולמי!

3 תגובות | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

 

מתוך תוכנית הטלוויזיה “שאל את המקובל”

שאלתה של מיכל: אם הבורא הוא חוק או כוח מסוים, כיצד ניתן לאהוב חוק?

תשובתי בקליפ:

שאלתה של נטע: מה ניתן לעשות עם רגשות שונים של עצבות ודיכאון, שרובם נובעים מהמחשבה שייקח לי זמן רב לתקן את עצמי ואת העולם?

תשובתי בקליפ:

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית - קצרים, כללי

נפגשתי עם עוז אלמוג, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה.

התברר שהמסקנות שלנו ביחס למה שקורה בעולם המודרני ובחברה, זהות בצורה מדהימה!

2 תגובות | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

שאלה: הכל נמצא בתוכי. מסביבי ובתוכי – רק הבורא. אחרי שאני מבינה, שהכול נמצא בתוכי, מופיע הרצון להתחבר עם כל מה ש”מסביב”. יוצא מכך, שאפילו אם הזולת בתוכי, אני עדיין אעשה את הכול רק למען עצמי? כלומר, לא בשבילו, אלא בשבילי אני רוצה לתקן את כל זה?

תשובה: כמובן שכל מה שמסביב מתגלה כחלק ממני, כאילו נכלל בתוך האגו שלי. אבל זה קורה רק אחרי שאני שואף לצאת מהאגו שלי לתוכם, לתוך הסביבה. בהתחלה מופיעה באדם תכונת הבינה – הנתינה, לא למען עצמו. ואחר כך הוא כבר מעל התכונה הזאת (תשובה מיראה, חפץ חסד), מצרף לעצמו את הכול כחלק ממנו, חש את כל הנשמות כשלו (תשובה מאהבה), ומקבל לתוך הכלי המאוחד הזה את כל האור העליון.

שאלה: מאיפה אנחנו יודעים שקיים רק כוח אחד, ושמה שנרגיש אחרי גילוי העולמות העליונים – לא יהיה דמיון או אשליה?!

תשובה: אנחנו יודעים זאת מתוך הגילוי, שמתרחש בתוך הנשמה, ומתוך ההתאמה שישנה בין שני העולמות.

אנחנו יכולים להשיג את הכול בתוכנו. גם את העולם הזה אנו משיגים בתוכנו. חכמת הקבלה מתבססת רק על הניסיון המעשי של המקובלים. השגת העולם העליון מאפשרת לנו להגיע למסקנות.

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: מציאות מדומה

עמוד הבא ←

• 
  
  
  
  
  
• לקריאת כל התגובות
  קבלת עדכונים בדוא"ל
  עדכוני rss
  רדיו קבלה
  הבלוגים שלי
  הבלוג בסלולר