לכל אחד יש דרך משלו לבוראשאלה: איך חוכמת הקבלה מתייחסת לנישואין ולהבדל בתפיסה של בעל ושל אישה. האם הקבלה מתייחסת ליחסים בין בעל ואישה כמשהו קדוש, או שהקדושה תלויה ברצון של כל אחד? תודה לך, על העזרה להבין את מה שחשבתי שהוא “סודי”.

תשובה: קדושה נקראת תכונת האהבה והנתינה שאנו משיגים בהשפעה של האור המתקן (אור מקיף), בלימוד הנכון של חוכמת הקבלה (ספרים של בעל סולם) – אין קדושה אחרת!

כתוב שאין כפייה ברוחניות. בגשמיות הכפייה היא תוצאה מהאגו. לכן בעולם הרוחני אי אפשר לעשות מעשה בכפייה. לכל אדם יש דרך משלו וזמן משלו להגיע לבורא, ולכן אין לך זכות לכפות את הרוחניות, על אף אחד, כולל בעלך וילדיך. אפשר רק לספר להם על הרוחניות, ללא כפייה, כאילו ללא כוונה, בעדינות, ללא איום, כדי להזמין בהם אהבה לנושא.

תהיה התוצאה אשר תהיה, תמשיכי כרגיל את חייך המשפחתיים. חיבור עם כל אלו שמשתוקקים לבורא, ייתן לך כוחות ורצונות להשיג אותו. לעת עתה תסתכלי על כל בני משפחתך שאינם מתעניינים בחוכמת הקבלה כעל גופים שקרובים לך, אבל כנשמות זרות לגמרי.

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית - קצרים, נשים, על זוגיות

גן עדן וגיהינום מנקודת מבט של חוכמת הקבלה  (למתקדמים)שאלה: מהו “גן עדן” מנקודת המבט של חוכמת הקבלה?
 תשובה: “עדן” הוא אור חוכמה. “גן” הוא מלכות. “גן עדן” הוא אפוא מלכות מלאה באור חוכמה. כלפי הנשמות, נמצאת במצב הזה מלכות של עולם האצילות. במילים אחרות, “גן עדן” נקרא מקום של התמלאות הנשמות באור חוכמה. ויותר פשוט: גן עדן הוא מלכות של עולם האצילות. גן עדן תחתון יותר הוא יסוד דמלכות של עולם העשיה. גן עדן עליון יותר הוא בינה של עולם הבריאה.

כמובן שההגדרות האלה אינן קשורות כלל למה שאנו רגילים לתאר בעולם שלנו כגן עדן ומרכיביו. ברוחניות אין מקום, אין דמויות, אין קולות וכו’, אלא רק כוחות שאינם “מלובשים” בחומר.

נשמה היא רצון, במידת הידמותה לבורא, לתכונת האהבה והנתינה, היא מתמלאת בהרגשת הבורא, בהרגשת התכונה הזאת בתוכה. ההרגשה הזאת, היא שנקראת גן עדן. אין גן עדן אחר!

שאלה: האם מערכת אבי”ע (עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה) דקדושה היא מערכת שהאדם אינו משתמש בה למטה ממחסום?
תשובה: המערכת הזאת מתחילה למעלה ממחסום בלבד. ראו ב”מבוא לספר הזוהר” על השגת מלכות דעשיה.

שאלה: איך מתחזקת הפרסא, לאחר שבירת הכלים בעולם הנקודים, כדי ששבירת הכלים לא תחזור על עצמה?
תשובה: כדי לקבל אור, צריך להתעלות מעולמות בי”ע לעולם האצילות. זהו אחד מהחיזוקים של הפרסא.

שאלה: למה עיגולים סובבים את אין סוף?
תשובה: כי כולם שווים ואין הגבלות.

שאלה: האם הקבלה מתייחסת לשטן ולכוחות רעים אחרים, או שאלו הם הגדרות מטפוריות של אגואיזם?
תשובה: כל מה שנברא הוא רצון לקבל, אלא שצורותיו הפרטיות למיניהן מקבלות שמות שונים. גם ה”אני” שמרגיש את עצמו ואת סביבתו הוא רצון, היינו כוחות, אלא שאת הכוחות האלה אנו תופסים כמו וקטורים בצג הטלוויזיה, בצורת תמונות.

לאמתו של דבר, יש רק כוחות לקבל שהם הנבראים וכוחות לתת שהם הבורא. כוחות אלה מציירים בנו את כל תמונת המציאות שלנו, והשגתם פוטרת אותנו מיד מהאשליה של ראיית תמונת העולם הזה. לכן לפי חוכמת הקבלה העולם שלנו הוא “עולם המדומה”, שבו “היינו כחולמים” (תהילים קכו, א).

2 תגובות | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: הדת בראי הקבלה

למי מכם שאינו יודע, בכל יום חמישי, יש לי תוכנית בטלוויזיה שנקראת, “שאל את המקובל“. בתוכנית משולבות בין היתר שאלות שאתם כותבים לי כאן בבלוג.

התוכנית משודרת בערוץ 98, הערוץ הקהילתי, ב HOT וב YES, מ 21:00 ועד 21:30, וממשיכה לחצי שעה נוספת בערוץ הטלוויזיה באינטרנט http://www.kab.tv/. למחרת בבוקר, ביום שישי, משודרת התוכנית במלואה בשידור חוזר בטלוויזיה במסגרת שידורי “בוקר אור” (06:30-07:30).

הנה תשובותיי לשתיים משאלותיכם, מתוך התוכנית האחרונה.

שאלתו של יוסי: בסוף השבוע האחרון דחו האירים במשאל עם את האמנה האירופאית החדשה (ראו ב ynet). רבים מהאירופאים טוענים שהם אינם רוצים להיות תחת זהות אירופאית אחת. הם בעד האיחוד, אבל אינם רוצים לאבד את זהותם.

שאלתי היא, האם יש לאיחוד האירופאי סיכוי להמשיך לאורך זמן ומה אפשר ללמוד מהמקרה הזה על התפתחות האנושות?
 

תשובתי בוידאו

לחצו לצפייה בסרטוןהאם לאיחוד האירופי יש סיכוי?

שאלתה של שרית: מצד אחד אני מאוד רוצה לתרום להפצת חוכמת הקבלה, מצד שני איני מבינה איך אני יכולה להפיץ משהו שלא הגעתי אליו בעצמי? הרי אין לי מסך, וודאי ובוודאי שאיני בגמר תיקון… על סמך מה אפיץ את חוכמת הקבלה? הרי עדיין לא חוויתי דבר באופן אישי, מלבד הקול שקורא מתוכי ללמוד את חוכמת הקבלה.

תשובתי בוידאו

תגובה אחת | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: כללי, משבר עולמי

thumbs_32_100_wp1.gif

שאלה: איך בדיוק מתגלים מאפיינים ספציפיים של עמים שונים בחיים שלנו? מאלו ספרים אפשר ללמוד על זה ואיפה ניתן למצוא אותם?

תשובה: מקובלים כמעט ולא כתבו על זה.
כך או כך, בשום ספר לא תמצא את ה”אמת” על דבר מסוים. אדם משיג את האמת אך ורק מתוך ההתגלות האישית של העולם העליון והשלכותיו על עולמינו בשני העולמות בו זמנית.

כתוב “אין לך עשב מלמטה שאין לו כוח ממונה עליו (מלאך) מלמעלה שאומר לו: גדל !” (בראשית רבה פרק י’). אבל זה נכון רק לגבי ההשתלשלות מלמעלה למטה, ולא לגבי העלייה מלמטה למעלה. אנחנו לא יכולים להשפיע בחזרה על העולם הרוחני בפעולות הפיזיות שלנו וגם לא במחשבות שלנו.

2 תגובות | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: כללי, שורשים רוחניים

כיצד לעבור גיור רוחני?

פורסם: 29.06.08, 20:30

thumbs_profil_dosa_100_wp.gif

שאלתה של דנה: לפני כמה שנים עברתי גיור בצורה גשמית. רציתי לדעת, איך עושים גיור רוחני (להיות ישראל)? האם הלימוד הרגיל בלילות איתכם ,יביא אותי לתיקון, לגיור רוחני? או יש משהו מסוים שעלי ללמוד?

תשובה: ברוחניות המעֲבר ליהדות הוא המעבר מהתכונות האגואיסטיות והטבעיות של כל אחד, לרצונות של נתינה, לתכונות הבינה (תשובה מיראה, חפץ חסד). זה קורה על ידי “טבילת” ה”גוף”, היינו הרצון, ב”מים רוחניים עליונים”, בתכונת הבינה, בהשפעה – על ידי טבילה במקווה הרוחני. כך מקבל האדם את תכונת ההשפעה ויחד איתה יודע איך להתקדם להידמות גדולה יותר לבורא.

בעולם שלנו זה אמנם מקביל לשמירה על החוקים של חיים כשרים, אבל אין שום קשר בין החיים שלנו, כמו גם המעבר הגשמי שלך ליהדות ,להשגת תכונת הבינה הרוחנית. לא דרוש מעבר גשמי ליהדות כדי לתקן את עצמך בדרגת הבינה והלאה לדרגת אהבה – “לקבל על מנת להשפיע”.

יחד עם זאת, כיוון שאת כבר מקיימת את החוקיים הגשמיים בעולם שלנו, תמשיכי לקיים אותם. האחד לא מבטל את השני. אבל תדעי, שבעולם שלנו, בגוף שלנו – אנו מבצעים אך ורק מנהגים, מסורת (סימנים) ולא תיקון. תוסיפי אליהם את התיקון האמיתי שלך!

8 תגובות | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: הדת בראי הקבלה, התפתחות רוחנית - קצרים

thumbs_molitva_100_wp.gif

שאלה: מדוע איננו מפיצים את חוכמת הקבלה גם בקרב הציבור הדתי? כלום אין חוכמת הקבלה מכוונת אל כלל האומה?

תשובה: השאלה היא, האם אפשר בכלל לפנות עם חוכמת הקבלה אל מי שחושב שגישתו לחיים היא הנכונה ואינו רוצה להשתנות בשום פנים ואופן. הרי כל ההשתוקקות של אדם כזה היא, לשמר את צורת החיים הנוכחית שלו בכל תנאי.

אמנם, המקובלים בעצמם הנהיגו את הגישה הזאת, את החינוך הזה, אך הם ייעדו זאת רק לתקופת הגלות, לזמן ההסתרה, לזמן ההתערבבות וההשפעה ההדדית של הנשמות, שנמשך מתחילת הגלות ועד המאה ה-20.

לפי חוכמת הקבלה, זמן הגלות (מהרוחניות) הסתיים וכולנו חייבים להתחיל בתיקון (הנשמה), תוך כדי שאנחנו חוזרים להשיג את העולם העליון, את הבורא. תיקון זה אפשרי רק לאחר שמשנים את כל הגישה לחיים: מפסיקים להרגיש את עצמנו כ”עם סגולה”, כמתוקנים, ומתחילים להכיר באגואיזם שלנו כרע (הכרת הרע); מתחילים להבין שאנחנו (היהודים) – הלא מתוקנים ביותר מכולם ומזיקים לעולם יותר מכולם. בעל הסולם כותב על כך במאמרו “הקדמה לספר הזהר” (אותיות ע וע”א).

רק המשבר במערכת הדתית הנובע מגדילת האגו בכלל האנושות, יביא את הציבור הדתי להרגשת הנחיצות לשנות את היחס שלו כלפי עצמו, כלפי העם, כלפי העולם וכלפי הקבלה. דרושה סבלנות, כי הדת נולדה מהסתרת הבורא מאיתנו!

3 תגובות | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית - קצרים

thumbs_gruppa_serdze_100_wp.gif

שאלתו של גיל איצקוביץ: בקרוב תהיה “ישיבת חברים” של הקבוצה הווירטואלית, במטרה לחבר את הקבוצה הוירטואלית לכלי העולמי. שאלתי היא, מה צריך להיות השלב הבא באיחוד הקבוצה שלנו לכלי העולמי?

תשובה: השלב הבא באיחוד הקבוצה שלכם לכלי העולמי צריך להיות התכללותכם המקסימלית בכלי הכללי. כך תקבלו מהכלי הכללי הכרה באוזלת ידכם להשיג בכוחות עצמכם את המטרה, את הבורא, וכוחות ענקיים של התקדמות (הכרה של חשיבות המטרה), עד כדי כך שאפילו בירידה תוכלו להרגיש את עצמכם על כרית של כוחות (ערבות) – במידה ובאמת תתכללו בקבוצה!

שאלתו של גיל איצקוביץ: איך אנחנו בקבוצה הווירטואלית יכולים לממש בינינו את עיקרון הערבות?

תשובה: השיטה הנכונה ביותר היא, להתכלל בכלי הכללי וללמוד מהם בתהליך של עבודה משותפת בהפצת חכמת הקבלה. כך אתם מבצעים בוודאות פעולה של נתינה, של אהבת הזולת, וכתוצאה מכך מזמינים אור מקיף – אור של המדרגה היותר עליונה, שאליה אתם משתוקקים. והאור הזה יתחיל למשוך אתכם לשם.

שאלתו של גבי: איך אני יכול לחשוב על כל החברים בו זמנית? הרי אני מסוגל להתרכז רק במשהו אחד וישנם כבר מיליונים של חברים ברחבי העולם, שאת חלקם הגדול איני מכיר.

תשובה: עליך לחשוב בכללות על כל הקבוצה, על כל המיליונים, על האיחוד במטרה משותפת, שכל כך הרבה אנשים משתוקקים אליה. עליך לחשוב על כך, שהבורא האחד והיחיד מכוון אותנו אליו.

לא את האנשים אתה צריך לתאר ולא את הגופים, אלא את הרצונות של דביקות יחד עם הבורא – רצונות ללא קשר למרחק ולכמות. את הרצון הכללי הזה, את הכוח הזה, אתה תתחיל להרגיש בהדרגה, יותר ויותר בבהירות! זה יהיה הכלי שלך.

בנשמה שלו האדם יכול לקבל רק השתוקקות ראשונית לבורא. את כל שאר המילוי הוא מקבל בנשמות – ברצונות של “רעך”, שהוא מצרף אותם לעצמו ע”י אהבה, לפי הכלל “ואהבת לרעך כמוך”.

מתברר שזה הכלל של יצירת הכלי בתוכך לקבלת אור אינסוף!

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: קבוצה

קבלה ואלכימיה של נפש

פורסם: 29.06.08, 10:42

thumbs_28_100_wp.gif

שאלה בנוגע לאלכימיה של הנפש. האלכימיאים חיפשו איך להפוך כספית ועופרת לכסף ולזהב או על דרך משל, איך להפוך אגואיזם לאור. ובכן, אם אלך למצרים ואקח את כל הכלים והלכלוך ואהפוך את הכול לאור, האם זה יהיה התיקון שלי?

כמו כן, באלכימיה יש מושג, שנקרא “חומר המוצא”, שממנו מכינים את “האבן הפילוסופים”, וממנה מכינים את “משקה הנעורים”. כלומר, אחרי שהפכתי את הכול לאור, אני הופך לאור. בלעתי את כל האגואיזם וזכיתי להיות נצחי. האם האלכימיה שוות ערך לקבלה? האם תוכל להסביר בבקשה, מהו מקורה של אלכימיה ואיך היא קשורה לקבלה?

תשובה: החיפוש האגואיסטי אחר זהב, אחר אלמוות או בריאות תמיד היה קיים באנושות. הקבלה מכוונת את האדם לדרך הפוכה – להשגת תכונת הנתינה, נתינה מוחלטת של הכול ולכולם, אהבה לכולם.

הדבר מזכיר לי את האלכימאי המסכן, שיושב לו במרתף אפל, בסתר מכולם, ורוקח את משקה הנעורים שלו ומתיך מתכות, בתקווה לקבל זהב! מטרת קבלה הפוכה לגמרי: לא קבלה אלא נתינה.

2 תגובות | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית - קצרים

מה יעצור את האלימות?

פורסם: 29.06.08, 9:00

thumbs_vdochnovenie_100_wp.gif

שאלה מהבלוג באנגלית: במדינה שלי (ארה”ב) מתרחשת לאחרונה עלייה משמעותית בגילויי האלימות במשפחה. כל יום נרצחות נשים בידי בני זוגן. ההרגשה היא שהגברים רוכשים שנאה לנשים. בתו של שותפי לעבודה נרצחה בידי גבר שאיתו נפגשה במשך חודשיים. רק במקרים נדירים הנשים הן שרוצחות את הגברים. מהי הסיבה לאלימות הזאת כלפי הנשים?

תשובה: מלכתחילה הגבר מרגיש את האישה כנחותה ממנו. זה מושרש בטבע. אפשר להבין זאת בצורה עקיפה מהסיפור על חטא אדם הראשון, שהוא השורש הרוחני לעובדה שהתיקון תלוי בחלק הגברי של הכלי. בעולמנו זה משתקף בתלות האישה בגבר בהולדת צאצאיה ובחינוכם. למרות שהצאצאים מקבלים את שם האב.

את היחס הזה אפשר לתקן בעולמנו רק בעזרת ההכרה שבהתקדמות אל הבורא האיש והאישה הם שותפים, ואף יותר מזה. לעזרתה של האישה בהתקרבות אל הבורא ולרצונה להתקרב לבורא, יש חשיבות עצומה. מה שהופך את האישה לבעלת ערך, חיונית ומועילה עבור הגברים המשתוקקים לגילוי האור.

5 תגובות | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: נשים

איך לתקן פסימיות?

פורסם: 28.06.08, 22:15

איך לתקן פסימיות?שאלתה של דורית: הסברת איך לתקן גאווה. אני פסימית, ומרגישה שהתכונה הזו מעכבת אותי, האם תוכל להסביר כיצד אוכל לתקן תכונה זו? ובנוסף איזה פעולות אתה מציע לאדם שחווה קושי?

תשובה: לחייך לעצמך בצורה מכנית, אוטומטית, לשקר לעצמך שהכול נפלא, לרקוד לבד- את כל זה לעשות למרות החושך והדמעות בעיניים, ותוך כדי שאת “מפצלת” את עצמך לשניים, לחוש מצד אחד את החושך, ומצד שני את “המכונה” – שמחייכת ורוקדת. להרגיש שכל זה בא בכוונה, מלמעלה, מהבורא, וכך גם התגובות שלך. אין שום מקור אחר למה שקורה לך, פרט ממנו. גם כשאין לך כח ומצב רוח, זכרי שהיחס אליך הוא הטוב המוחלט, וכל ההרגשות שלך נובעים כתוצאה מחוסר השתוות אליו (מרחק ממנו).

5 תגובות | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: כללי, נשים

 שאלה: מי שלומד קבלה עובד ב”אמונה למעלה מהדעת” גם לפני המחסום. איך משתנה ההבחנה הזו כלפיו לאחר שרכש מסך? האם העבודה הזאת נחוצה לו בכלל כשהוא מרגיש את הבורא?

תשובה: דווקא למעלה ממחסום האדם מסוגל לעבוד ב”אמונה למעלה מהדעת”. לפני המחסום הוא רק משתוקק לזה, אבל אינו יכול לפעול לפי זה. הרי האמונה זו תכונה של נתינה הנרכשת למעלה ממחסום, במצב שהאדם נמצא למעלה מהאגואיזם (מהידיעה, מתכונת הקבלה). “אמונה למעלה מהדעת” היא “נתינה למעלה מקבלה”.

שאלה: אדם שמשיג מדרגה כלשהי ומשתוקק להתעלות עוד יותר, להידמות יותר בתכונותיו לתכונת הנתינה, הולך ב”אמונה למעלה מהדעת”. האם הוא משתמש גם במדרגתו הקודמת בפעולתו, או שהוא מבטל את שימושו בה?

תשובה: המדרגה הקודמת נחשבת בעיניו כמדרגה שהוא כבר ניצל, כמדרגה אגואיסטית יחסית למדרגה הבאה. וכך כל פעם ופעם.

המדרגה העליונה נקראת בורא, והיא משתנה כל פעם. האדם משיג היום את הבורא של יום האתמול ורוכש את הבורא החדש, שהוא ישיג מחר.

תגובה אחת | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: כללי

בעיות של המתחילים

פורסם: 27.06.08, 14:50

thumbs_31_100_wp.gif

שאלתו של אלכסנדר: בכל הנוגע לחקירת העולם, התרגלתי שאני מתקדם לבד. אולי זה לא נכון, אבל בינתיים זה כך. כך, למשל, כשהגיע הזמן לשירה ולחיבוקים בקונגרס, רציתי לעזוב!
בינתיים איני יכול להביא את עצמי לקבוצה. יכול להיות שעדיין איני מוכן לקבוצה ובינתיים כדאי לי לעבוד לבד. לעת עתה הקבוצה היא גוף זר בשבילי, למרות שהקשר עם כל אחד בנפרד באותו ערב בקונגרס, היה מעולה.

תשובה: בהתחלה זה דוחה את כולם. אבל יש טיפוסים חברתיים, ויש אינדיבידואליסטים. אני אישית נמנה עם האחרונים, ולכן אני מבין אותך היטב. מה לעשות? כמה שתוכל – תשתתף, והלאה החיים כבר יכוונו אותך. לאחר שתשקיע כוחות ולא תקבל תוצאות, תבין שאין מוצא אחר, שהתיקון שלנו נמצא דווקא בחיבור של הנשמות.

כך או כך, לא חייבים להתחבק וגם אין צורך בקול מפותח. אבל אם תתעסק בחוכמת הקבלה ותפיץ אותה, כל היתר יגיע בזמנו. אל תאנוס את עצמך.

4 תגובות | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: קבוצה

מה משמעות השאלות?

פורסם: 27.06.08, 14:35

thumbs_30_100_wp.gif

שאלתו של נדב: מה המשמעות כאשר אני שומע מישהו אחר שואל אותך שאלה? ובכלל מה המשמעות של שאלות?

תשובה: כתוב “לא הביישן למד” (אבות ב, ו). את השאלות צריכים לשאול, ויחד עם זאת צריכים להתעמק בתשובות עד שיהיו מובנות לגמרי, כלומר יחדרו אליך.

בהקשבה לחבר השואל שאלה, אתה מתחבר לרצון שלו כלפי המטרה וזה חשוב לחיבור בקבוצה. הרי הרצון שלך לבד אינו מספיק כדי להשיג את המטרה, ויש צורך בחיבור עם רצונות כל חברי הקבוצה כדי שאור מקיף יעורר ברצון את הכוונה החדשה “למען הזולת”.

רק למען החיבור הזה עם אחרים נוצרו עולמות, נבראה נשמת “אדם הראשון” ונשברה, ונוצר העולם הזה בצורתו השפלה כל כך – כל זאת כדי לתת מקום לבחירה חופשית של האדם. הבחירה הזאת היא בעצם הדבר היחיד שעושים, והיא מתממשת רק בניסיון לכלול בתוכנו את רצונותיהם של החברים מכל הכלי העולמי כלפי המטרה.

בצורה הזאת גם האנושות כולה תיאלץ לפתור את הבעיה המשותפת לכולם – משבר של התגלות השנאה ההדדית והפירוד, כשתכיר בו כסיבה לאיום בהשמדת חיינו חסרי תכלית אך ייחודיים ולכן יקרים לנו כל כך.

כולם יתחילו להקשיב לשאלות של אחרים, היינו לרצונותיהם של אחרים, עד שיתאחדו כולם בשאלה אחת: “מה הטעם בחיינו?” (הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות ב’) – ויגעו לחוכמת הקבלה!

שאלתו של רן: אתה מרבה לומר שהרוחניות היא מעל לזמן, תנועה ומקום. למה הכוונה?

תשובה: את התשובה לכך תמצא ב”תלמוד עשר הספירות” (חלק א’, הסתכלות פנימית). רק על ידי הלימוד, תוכל לברר זאת.

אלה שחושבים לפתור את עצמם על ידי ששואלים שאלות, שוכחים שלימוד על פי כתבי בעל הסולם (בכל השפות) בלבד מעורר את האור העליון המתקן. ואילו שאלות ותשובות הן רק הקדמה למתחילים.

אולי צורת הלימוד המתאימה לך יותר בינתיים היא לקרוא את כל החומר המוצג בבלוג.

3 תגובות | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית - קצרים, קבוצה

איך לשכנע את האישה?

פורסם: 27.06.08, 10:00

thumbs_gladiator-1_100_wp.jpg

שאלה: אני רוצה להצטרף לקבוצה, אבל זה יגרום לסכסוך עם אשתי. היא אומרת שמכיוון שיש לנו ילד קטן, אני לא יכול אחרי העבודה לנסוע לקבוצה, אלא חייב למהר להגיע הביתה כדי לעזור לה לטפל בילד. מה אני יכול לעשות? האם אפשר לשאול מה הייתה התגובה של אשתך כשאתה גרת בטבריה עם הרב שלך תקופה כה ארוכה? איך שכנעת אותה שזה נחוץ וחשוב לך?

תשובה: אני מלכתחילה אמרתי לבחורה בשם אולגה, שאני מוכן להתחתן איתה בתנאי שאנו מייד עולים לישראל (זה לא היה פשוט בשנת 1970). היא הסכימה בסתר מהמשפחה שלה. אחרי זה עוד הרבה פעמים עברנו ממקום למקום. בשנתיים האחרונות לפני העלייה לישראל, גרנו בבית ישן בכפר ליד וילנא. היינו בסירוב עלייה 4 שנים, אבל בשנת 1974 קיבלנו אישור לצאת ועלינו לישראל. ודווקא לישראל, למרות שכולם נסעו לברוקלין!

בישראל המשכתי לחפש את עצמי. חוץ מעבודה, עסקתי בזה. נסעתי ונפגשתי עם אנשים, עבדתי 4 שנים בצבא, ניסיתי להיות דתי… אשתי בקושי, אבל הסכימה! אחרי זה פתחתי מרפאת שיניים (הגיע לארץ אבי שהיה רופא שיניים ועוד כמה עשרות רופאי שיניים). אבל כשמצאתי את רב”ש (1979) יצאתי מהעסק. אשתי הסכימה לעבור מפנטהאוז ברחובות לדירה קטנה בבני ברק עם שלושה ילדים, כשהבת הקטנה הייתה בגיל של חודשיים. שם הייתי כל הזמן עם רב”ש.ומה עם אשתי? – היא עזרה לי בזה, הכינה אוכל בשבילנו כשאני עם הרב”ש נסעתי ליומיים שלושה לטבריה… אני חושב שהכול תלוי בבעל. אם אישה מבינה שבעלה הולך לדבר הכי חשוב בשבילו, היא תעזור. אחרת, האם זו האישה? אם אני השגתי משהו, מגיע לה על זה יותר ממני!

אוסיף עוד: כך מסודר שאישה מחפשת בבעלה את הקשר והתמיכה, היא כאילו מסתכלת על בעלה. ואילו גבר לא רואה באישה קשר ותמיכה, אלא מסתכל יותר גבוה, על הבורא. כך מסודר על ידי הטבע: אישה מסתכלת עליך ואתה מסתכל על הבורא. ואתה צריך להביא מילוי בשבילך ובשבילה, ממנו. הסכמה הזו מגדירה את הכול: אישה מחפשת בבעלה מילוי פנימי, ואילו גבר באישה – מילוי חיצוני, כיוון שהיא תקבל מילוי מבעלה והוא יקבל מילוי פנימי מלמעלה.

אגב, אישה יכולה גם לא להתעניין בחכמת הקבלה או בעניינים אחרים. בסופו של דבר היא מתעניינת במה שבעלה מתעניין. כיוון שחשוב לה להצטרף אליו ולקבל ממנו ומה בדיוק, לא חשוב. אבל אם אישה לומדת את חכמת הקבלה ושואפת להגיע למטרה הרוחנית ובעלה לא לומד, אז ברוחניות את בעלה מחליפה לה כל הקבוצה העולמית. אליה היא צריכה לכוון את עצמה בעזרה ובהפצה. ואילו בבית להיות אישה ואמא.

13 תגובות | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: להיות מקובל, נשים

thumbs_chiyuch_100_wp.gif

שאלה: אם ליום אחד של חסד היית במקום הבורא, איך היית בורא את הנברא שיגיע לדבקות בדרך מקורית יותר, אולי אפילו בצורה משעשעת?

תשובה: אנו משיגים, שמוחנו ולבנו, האני שלנו – הם תוצאה של רצון הבורא, ומה שאנו תופסים – זה הבריאה שלו.

מה ואיך שלא נחשוב – הכול בא ממנו. אנו – בתוכו.

מסקנה: לעולם לא תוכל להמציא שום דבר חדש משלך, כל המחשבות “שלך” יבואו ממנו. אבל ניתנה לך האפשרות להשיג אותו.

ואתה משיג שהדבר הכי יפה – זה להידמות לו. זה נותן לך, שנמצא בתוכו, מצב של איזון, ודבקות בו. כל מה שבו, מורגש ומושג על ידך, אתה נעשה כמוהו באופן מלא.

אני, לא הייתי ממציא שום דבר אחר!

3 תגובות | שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית - קצרים

עמוד הבא ←