• ---

• מומלץ לקרוא

  • עשית משהו בעצמך בכל חייך?
  • נהיה יחד, גם בצער וגם בשמחה
  • ייסורי אהבה מתוקים
  • תאי הגזע של הנשמה
  • אל תפסיקו לבקש!
  

• קטגוריות

  • אהבה
  • גלגול נשמות
  • הדת בראי הקבלה
  • הפצה
  • התפתחות רוחנית
  • התפתחות רוחנית – קצרים
  • זוהר
  • חג שמח
  • חושבים מדע
  • חינוך ילדים
  • טבע
  • יהדות וקבלה
  • ישראל היום
  • כללי
  • כסף
  • להיות מקובל
  • לימוד חכמת הקבלה
  • לתלמידים
  • מציאות מדומה
  • מקורות ותקצירים
  • משבר עולמי
  • נשים
  • על זוגיות
  • פוסטים נבחרים
  • קבוצה
  • שורשים רוחניים
  • שיעור הקבלה היומי
  • תפקיד ישראל

• תגיות

  אברהם אגו אגואיזם אדם אדם הראשון אהבה אהבת הזולת אושר איזון איחוד אינטרנט אלטרואיזם אמונה בורא בחירה בני ברוך בעל הסולם בריאות גברים גלובליזציה האנושות האר"י הדור האחרון הוצאה לאור הורים היסטוריה המשבר הכלכלי העולמי הנאה הרב"ש זוהר חברה חיים חכמת הקבלה חלל טלוויזיה ישראל כדור הארץ כוח כלכלה כנס מגדל בבל מדינה מדענים מהות החיים מוות מוסר מורה מחשבות מטרת הבריאה מלחמה מן המקורות מצוות מצרים משחק משיח משמעות משפחה נפש נצחיות נשים נשמה נתינה סבל סוד עולם עולם הבא עונש ערבות פחד פילוסופיה פסח פתרון קבלה לעם ריקנות רצון רשימו רשעים שלום שליטה שפת הקבלה תורה תיקון תכלית תלמוד עשר הספירות תפילה

שאלה: מה עושה אדם למאושר באמת? האם יש דבר כזה בכלל? הרי כל הרגשה טובה עוברת, והרגשות מתחלפות. מה השינוי שיביא להרגשת אושר?

תשובה: האושר הוא במילוי (האור ממלא את הכלי ובכך הכלי מרגיש אושר). מילוי שבא מקבלה עצמית – נעלם מייד, ומשאיר אחריו ריקנות גדולה יותר. מילוי מושלם ונצחי, ניתן להשיג רק בהשפעה ואהבה לזולת, ומזה אתה מתמלא בעצמך. לכן חוק האושר הוא: “ואהבת לרעך כמוך”.

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית - קצרים

שאלתה של רעות: האם אדם שחוזר בתשובה (כפי שאנו מכירים אותה היום) אינו עושה זאת מתוך התעוררות הנקודה של הלב שלו? או בזכות מקרה שקרה לו בחיים וגרם לו להרהורים כבדים בנוגע לחיים?! מה בנוגע אליהם?
אם נבחן את הדברים, הם עושים שינוי עצום בחייהם. ונניח שהוא לא שינוי רוחני ממש כמו שמאופיין בקבלה, בכל זאת – מה גורם לאדם שנולד לתוך עולם מסוים לשנות את כל אורח חייו (ולא לאורח חיים פשוט כלל), אם לא איזו התעוררות פנימית???

תשובה: ודאי שהאדם שואל את עצמו שוב ושוב על מטרת חייו ומנסה לממש אותה. רצונותיו הבלתי פוסקים מעוררים אותו לידי כך. אך כל זה מתרחש ברמת העולם הזה. ייתכן גם שהוא מתחיל לדאוג לעולם הבא, מה יהיה אחרי המוות, הרי הכול מעורפל, הכול בא והולך -ואתה נשאר בלי כלום. כך או כך, זאת רדיפה אחרי ביטחון, ובדיוק בנקודה זאת מציעות הדתות את השכר שלהן על מאמצי האדם.

אולם, אם גם זה לא אכפת לאדם, והוא לא סתם רוצה להרוויח את העולם הזה או את העולם הבא ולהירגע, אלא רוצה להגיע לאמת (!) – כאן הוא ימצא רק את חכמת הקבלה. הוא עובר את כל הרצונות, מכיר בשפלותם, מזלזל בהם, בגלל שהם כולם בנויים על פשרה עם המצפון, הסכמה עם התשובות הלא מספקות, עם סתימת השאלות החריפות שמתעוררות בו. אם אין הוא יכול לשקר לעצמו ומוכן לכל התנאים, לכל המצבים, ובלבד שישיג את האמת – פירוש הדבר שמדברת בו “הנקודה שבלב”, ולא הלב, היינו רצונותיו הארציים.

2 תגובות | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: יהדות וקבלה

שאלתו של מיכאל: איך זה שבעולם כולו ואולי גם בעולם הדתי, ספר התורה חשוב יותר מספר הזוהר?! ושאברהם ומשה מוכרים יותר מרשב”י, האר”י ובעל הסולם??! הרי מקריאת ספר התורה לא מובן כלום, חוץ מסיפורים על מלחמות, מלכים, שור וחמור….! אז למה לא מקשרים את ספר הזוהר כפרוש הפנימי של התורה?? יש סיכוי לשינוי ?!

תשובה: ספר הזוהר וחכמת הקבלה נחשבים לפנימיות התורה, לפירוש הנעלה שלה. אך בזמן הגלות (הניתוק) שלנו מהרוחניות, מקובלים ושאינם מקובלים כתבו פירושים רבים, במיוחד בצורה של “מוסר”, ובכך הסתירו את הטקסט של התורה.

כתוצאה מכך, מצטיירת התורה בעיני אנשים כספר הוראות להתנהגות יפה. בנוסף, הסתרת הזוהר והקבלה בתקופת הגלות גרמה לכך שאנשים חושבים שמדובר במיסטיקה, רפואה, קמעות וכולי, או במוסר ארצי. את כל הדימויים השגויים הללו עלינו לנקות בהדרגה מראשם של אנשים – לפי מידת התפתחותם.

שאלתו של אייל: לגבי העניין שהתורה איננה כפשוטה. כיצד זה מתיישב? לדוגמא סיפור יציאת מצרים, מצד אחד הקבלה אומרת לנו שמדובר בהתמודדות שלנו עם האגו, אך מצד שני ישנו הסיפור המקראי האותנטי של עצם המסע וכו’. אם-כן מתי זה מסר פנימי ומתי כפשוטו?

תשובה: כל מה שמדובר בתורה צריך להתגשם גם על פני האדמה בצורה הגשמית, בפועל. עד עכשיו הכול התרחש, חוץ מהיציאה מהגלות הרביעית וגמר התיקון. יחד עם זאת, התורה ניתנה לא בכדי ללמוד היסטוריה, אלא כדי להוציא ממנה את אור התיקון. כמו שכתוב “בראתי יצר הרע (אגואיזם), בראתי לו תורה תבלין (לתיקונו) – כי המאור שבה מחזירו למוטב”.

מדובר על תיקון, ולא על היסטוריה, מוסר, מנהגים או דת. בהקדמה לתלמוד עשר הספירות ובהקדמה לספר הזוהר, מסביר בעל הסולם כי עיסוק בתורה לכל מטרה אחרת מלבד תיקון טבע האדם, מאגואיזם לאלטרואיזם, מאהבה עצמית לאהבת הזולת, הוא אסור, שכן היא תהפוך לאדם ל”סם המוות” במקום “סם החיים”.

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: זוהר, יהדות וקבלה

שאלתה של דורית: האם יש הבדל בחומר שיש לי העדפה לשמוע להתקדמות שלי? הכוונה שלי, כשאני נכנסת לאתר שלנו, האם זה משנה אם יש לי העדפה לתוכנית בוקר או למאמרים של רב”ש, או לתוכניות שאל את המקובל?

תשובה: זה לא קריטי – תצפי, תשמעי ותקראי מתוך החומרים שלנו, במה שקרוב אלייך באותו הרגע, במה שמתאים לך במצב שבו את נמצאת.

שאלתה של ליבי: הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא האיש שתרם יותר מאחרים לבנייתה ועיצובה של מדינת ישראל כמדינת יהודית – כך עולה מתוצאות המשאל הראשון של “מצעדי ה-60“. בנוסף, בספרך שני המאורות הגדולים מוסבר כי הרב קוק היה מקובל ענק. שאלתי היא, מדוע איננו לומדים גם מכתביו?

תשובה: הרב קוק כתב בשפה מאוד גבוהה, מורכבת ומסובכת. הוא עצמו אמר לבעל הסולם שהוא מקנא ביכולתו לכתוב בצורה פשוטה. אין לרב קוק כתבים קבליים “נקיים”, היינו הכתובים בשפת הקבלה גופא. אנחנו בבני ברוך לומדים אותו לעיתים, אבל רק בשיעורים פנימיים שלנו ולא עם הקהל הרחב, כיוון שכתביו אינם בשפת הקבלה עצמה.

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

בירור מול כולם, לצרכי חינוך
שאלה: האם השימוש המעשי במאמרי רב”ש, המדברים על הקבוצה, מסתכם בלימוד קבוע של המאמרים והעלאת חשיבותם באמצעות דיון על הכתוב? או גם בירור בתוך הקבוצה, איך לממש בפועל את הכתוב, עם משוב ממך לצורך תיקונים?
תשובה: כך בדיוק זה קורה, באופן קבוע ואפילו לפני כולם, בשיעורים פתוחים המשודרים בטלוויזיה ובאינטרנט, בלי להסתיר את הטעויות, עם נזיפות מצידי, על מנת שכולם ילמדו מזה!

עזרה לחבר
שאלה: אם חבר נמצא בירידה או מתנשא, קשה לכל הקבוצה לחשוב עליו ולכל אחד בנפרד יותר מדקה או שתיים. אולי כדאי לכולנו לרשום את מחשבותינו על מנת לתמוך בנקודה שבלב שלו (לא באגואיזם שלו, אלא דווקא בנקודה) ולתת לו לקרוא? האם זה יעזור לו להתנתק מהאגואיזם שלו?
תשובה: אם זה ייעשה באהבה, אז כן!

קבוצה קטנה
שאלתו של שלמה: נראה שכל ניסיון לחבר קבוצה קטנה יחדיו למטרת השפעה מוביל לשבירה וחוסר הצלחה מתמשך בין חברי הקבוצה ואני. איך מובילים את חברי הקבוצה יחדיו למצב של השפעה? באיזה אופן הם צריכים להיות מחוברים פנימית יחדיו, בכדי להיות משפיעים לעליון ולניצחון על האגו, וההתנגדות של פרעׂה הפנימי לקדושה?

תשובה: העבודה על איחוד בין לומדי הקבלה, איננה בשביל מתחילים (זה נגד הטבע שלהם), ונעשית רק בקשר וכדוגמת הקבוצה הגדולה.
ראשית, עבדו על מאמרי הקבוצה של רב”ש ובעל הסולם. מהם תסיקו מסקנות כולם יחד. למדו את תקנוני המקובלים מן העבר. כאשר תשתכנעו ביחד שהאיחוד הוא המפתח להצלחה, תתחילו לאט-לאט להחדיר בתוככם אלמנטים של איחוד, בהדרגה, במידת המימוש שלהם.

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: קבוצה

להלן תקציר שערכתי למאמרו של בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה, אך קודם לכן הערה חשובה: חשוב לדעת כי משמעותו של המונח “דת” עבור המחבר שונה מהמשמעות בה רגילים לפרשו. לא מדובר במנהגי ישראל או במוסר אלא בשיטת תיקון טבע האדם מאגואיזם לאלטרואיזם, היינו חכמת הקבלה. נקודה מהותית זו מתבררת במאמר זה, כמו גם במאמריו האחרים של בעל הסולם (ראו מבוא לכתבי הדור האחרון). עתה ניגש לתקציר המאמר.

שאלות “פשוטות”:
1. מהותה של הדת מהי?
2. האם מטרתה מושגת בעולם הזה או לעולם הבא דוקא?
3. האם מטרתה עומדת לטובת הבורא או לטובת הבריות.

תשובות רגילות:
1. מי הוא שאינו יודע מהי דת,
2. השכר והעונש המקווה וצפוי בעיקר לעולם הבא,
3. הכל יודעים שהיא לטובת הבריות להנחותם לטובה ולאושר.

הבורא ית’ הוא “הטוב המוחלט”, כלומר שאי אפשר בשום פנים שבעולם שיגרום למי שהוא צער כלשהו, שאין לו שום “רצון לקבל”, אין לו שום בסיס להרע למי שהוא. ולא עוד, אלא שיש לו “רצון להשפיע” טוב אל נבראיו ולאהוב אותם.

השגחתו ית’ היא השגחה מטרתית
הכול מתפתח בצורה תכליתית, הדרגתית, כמו הפרי על האילן, אשר מושגח במטרה טובה לסופו שיהיה פרי נאה ומתוק לחיך. אך ככל שהפרי יותר מתוק בסופו, הוא נמצא יותר מר ויותר מגונה במצבים הקודמים של סדר התפתחותו.

בהמה הופכת להיות עצמאית מספר ימים לאחר לידתה, ולעומתה זקוק האדם לשנים רבות עד שיוכל להיות עצמאי – משום שהוא יצור מפותח הרבה יותר. ניתן לראות, שהשגחתו ית’ על המציאות שברא אינה אלא בדמות של “השגחה מטרתית”, וכי שלבי ההתפתחות הם תמיד במצב הפכי אל גמר מלאכתם.

לכן, רק מקובל, המבין את סוף המעשה, יכול להצדיק את שלבי הביניים. שכן אין מדת הטוב ניכרת בהם כלל, מקודם ביאתו של הדבר לנקודה הסופית שבו.

מטרת ההתפתחות נקובה מראש: להביא את כולם לדביקות בבורא (השתוות עימו בתכונת ההשפעה והאהבה), כדי שהוא (התכונה הזו) ימלא אותנו. מטרה זו מחויבת לכל אחד ואחד.

ב’ דרכים למטרה:
1. דרך ייסורים – דרך ארוכה בזמן ומלאת יסורים ומכאובים, עד בואנו לכלל הכרה לבחור בטוב ולמאוס ברע.
2. דרך תורה ומצוות – דרך נעימה וטובה, המסוגלת להכשירנו לתכליתנו בזמן קצר ובלי ייסורים.

אולם מבחינת המציאות המעשית, השגחתו ית’ מגיעה אלינו עם ב’ דרכי השגחתו בבת אחת.

מהות הדת (הקבלה) היא לפתח בנו את חוש הכרת הרע
וזהו דברי חז”ל (ב”ר פמ”ד): “וכי מה אכפת ליה להקב”ה למי ששוחט מהצואר או מי ששוחט מן העורף? הוי לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות”. כלומר, לא חשובות לבורא פעולות מכאניות, אלא חשובות לו פעולות המובילות לתיקון טבע האדם, להזדככות האגואיזם שבו (כפי שכבר ביארתי בהרחבה במאמרי הקודם מתן תורה, אות יב).

התפתחות – ע”י שימוש בתורה ומצוות
על ידי העסק בתורה אנו משיגים את הכרת הרע של האגואיזם שבנו. ועל ידי קיום המצוות מזדככים בהדרגתיות, מתקנים את הרע לטוב, קבלה להשפעה.
כל ההבחן בין אדם מפותח יותר למפותח פחות – הוא רק במידת ההכרה של האגואיזם כדבר רע. משום שבאותה המידה אין הוא משלים עם האגואיזם שלו, ושואף לאהבת הזולת.

התפתחות מדעת והתפתחות שלא מדעת
ב’ כוחות משמשים ודוחפים אותנו למטרה:
1. דרך ייסורים – כוח ההתפתחות של הטבע, שדוחף אותנו למטרה “שלא מדעתנו”, בלי בחירתנו.
מכילה בתוכה את תורת המוסר (אתיקה), המיוסדת על הכרה נסיונית של הנזקים שנולדו לעינינו על ידי גרעיני האגואיזם.

2. דרך התורה והמצוות – כוח ההתפתחות שמושך אותנו למטרה “מדעתנו”, רצוי ומוזמן על ידינו דהיינו מכח בחירתנו בעצמנו. כח זה מושך אותנו מלפנים, באופן מהיר ונעים.

השוני בין המוסר (אתיקה) לקבלה
רבים טועים ומשוים את תורתנו הקדושה לתורת המוסר, אולם זה הגיע להם משום שלא טעמו טעם הדת (הקבלה) – לא טעמו וראו “כי טוב ה’”.
ששניהם: האתיקה והדת, לדבר אחד מתכוונים, שהוא לרומם את האדם מזוהמת האהבה העצמית ולהביאו על מרומי הפסגה של אהבת זולתו. אולם רחוקים הם אחד מהשני כמו כרחוק מחשבת הבורא ית’ מן מחשבת הבריות, כי הדת נמשכת ממחשבותיו של הבורא ית’, ותורת המוסר באה ממחשבות בשר ודם ומנסיונות החיים שלהם.

תורת המוסר מתבססת על הצלחה ועידוד בחברה, ואילו חכמת הקבלה מתבססת על הצלחה ועידוד מהבורא לבדו.

לפיכך, המטרה של תורת האתיקה היא לאושרה של החברה מבחינת בקורת התבונה המעשית הלקוחה מנסיונות החיים, והתגמול – עידוד מהחברה. לכן, אין האדם יכול להכריח את עצמו לוותר על “מה שמגיע לו”, לטובת הכלל.

חכמת הקבלה: בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבקות, שהיא השואת הצורה ליוצרה ית’, אשר עמה יחד עובר האדם מתוך עולמו הצר המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב של השפעה לבורא והשפעה לבריות.

הדת (הקבלה) איננה לתועלת הבריות אלא לתועלת מי שמתקן עצמו
הדת (הקבלה) משרתת את האדם המשתמש בה לצורך השגת השתוות לבורא.
גילוי הבורא לאדם, לפי מידת הדבקות ביניהם, מתרחש כאן ועכשיו – בעולם הזה.

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: מקורות ותקצירים

“יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות… לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר – הרי הוא ראוי לשבח ולשכר” (בעל הסולם, מאמר החירות).

לספר יש כוח מיוחד. הכוח המיוחד של הספר גלום בכך שאדם שקורא בו מפעיל קשרים ותאים אחרים במוח, מאשר בכל מדיה אחרת. דרך הספר האדם נכנס יותר פנימה לתוכן של מה שהוא קורא, הוא מתקשר יותר פנימה לטקסט. בצפייה בשיעור האדם מתפעל מהרבה דברים חיצוניים, אבל כדי להיכנס פנימה יותר, הוא חייב בכל זאת טקסט. אין כמו מילים ואותיות.

על הפנימיות שיש במילים ואותיות אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו מתְקשרים דרכן וזה עובד. זה דומה לאדם שלא מכיר ויודע איך בדיוק פועל מכשיר הטלוויזיה, אבל מתקשר דרכו ומגיע אליו מידע מסוים. כך גם האותיות, שאני צופה עליהן ולא יודע למה, באיזו צורה ואיך המידע נחרט אצלי ומתקבל אצלי. אני לא מבין את כל השרשרת הזאת של המידע שמגיע אלי דרך אותם חיבורים, קווים וצורות למיניהן, אבל יש בזה את העמקות הגדולה ביותר, שאינה קיימת בצורה החיצונית.

אחר כך, כשאתה מפיג את הצורה החיצונית הזאת, אתה רואה שלא היה כאן בכלל עניין של ספר ואותיות, אלא הכול היה איזה מין קשר אחד בינך לבין הבורא. וכל הדברים שהיו בתווך, ההסתרות והגילויים דרך האותיות, דרך הקריאה, רק היו נראים לך כקיימים מתוך חוסר הדבקות הזמנית שלך. כלומר האותיות, הקריאה, הספר, אלו מסכים וגילויים שיש בינך לבין הבורא, עד שזה נעלם. והצורות האלה של האותיות, הן הצורות הכי פנימיות לעומת דברים אחרים שאתה רואה.

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שורשים רוחניים

מומחים בריטים מדווחים כי חל גידול חד בכמות הגברים המאבדים את החשק המיני שלהם או סובלים מירידה בתשוקה מינית. גברים נשואים בשנות ה-30 או ה-40 שלהם, “מדובר בבעיה מאוד רצינית הנכללת תחת חוסר תפקוד פסיכו-סקסואלי, לא מדובר רק בבעיה ביחסים עם בת הזוג, הגברים עדיין מעוניינים בבנות הזוג שלהם, אך הם אינם מעוניינים בסקס” (פורסם באתר beko).

התייחסותי: תחושת הריקנות, חוסר המילוי מהמקור העליון, אפילו בצורה בלתי מודעת, מביא לדיכאון כללי ודיכוי של כל הרצונות הגופניים. לאחרונה זו כבר אינה בעיה, אלא עובדה עולמית ידועה.
יחד עם זאת, יש לציין כי לימוד הקבלה מעורר באדם התפרצות של כל הרצונות שבו, גדילה של האגו, כללי ופרטי. לכן כתוב, כי “מאז שחרב בית המקדש ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה”, היינו לאותם אנשים שמתפתחים רוחנית ועוברים בדרכם מצבים של רשע וצדיק (ראו הקדמה לתע”ס). אמנם מדובר ודאי על הזיווג הרוחני – מה שמכונה בקבלה, “זיווג דהכאה עם האור העליון”, אך תוצאותיו מתגלות גם כענף בעולמנו. מדובר באנשים העובדים על הכוונה “להשפיע”…

מין – שורש כל הרצונות
זיווג רוחני

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: על זוגיות, שורשים רוחניים

שאלתה של דורית: בספרך אלף עצות לחיים אתה כותב, שעיקר העבודה של אישה היא בקריאת מאמרים ולימוד פעמיים בשבוע. כמו כן בהפצה ובבניית תכנית לילדים ונשים. תכוון אותנו בבקשה, אילו מאמרים מתאימים לנו כדי שיעוררו אותנו לפעול לבניית משחקים ותכניות. הנושא הזה לא ברור בכלל. הרושם שלי מהאתר, שאין הבדל בעבודה של נשים וגברים?

תשובה: לימוד של כל מאמרי בעל הסולם (לכל הפחות, לפי התקצירים שאני מביא כאן בבלוג). אחר כך, לצפות/להאזין לשיעורים של בני ברוך (חלק ראשון וחלק שלישי), אפילו רק פעם-פעמיים בשבוע, זה מספיק. כל היתר – עבודה מעשית בהפצת חכמת הקבלה.
ולגבי פיתוח משחקים ותוכניות – צרו קשר עם המחלקות המתאימות בבני ברוך.

שאלה: לגבי בירורי “על מנת לקבל”. גברים מבררים בין החברים, איפה תלמידה מבררת את יחסיה, את כוונותיה?
תשובה: לבדה. היא תבין הכול תוך כדי הלימוד, ההשתתפות בהפצה והעזרה לגברים.

שאלתה של דורית: אתה כל הזמן מבלבל אותי. אם העבודה הרוחנית היא של הגבר, והעבודה של האישה היא בתמיכה בגברים ובהפצה, אז למה אתה אומר שנשים גם צריכות ללמוד קבלה?
תשובה: כדי לדעת איך לעזור לגברים ועל ידי זה להתקדם בעצמן!

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: נשים

בשעה טובה יצא לאור ספר חדש, קבלה היום, מבית קבלה לעם. בהכנת הספר השתתפו עשרות אנשים מבני ברוך, והכוח הרוחני הזה של האיחוד בהחלט מורגש בו. אני מודה לכולם!

מתוך גב הספר:
“האם יש קשר בין משבר הזוגיות המתוקשר של אדם וחוה למשברים הרומנטיים של הסלבריטאים בזמננו?
האם הרשת החברתית פייסבוק היא רק המשך ישיר של החמולה הראשונה שהקים אברהם? ואולי “הישרדות” הטלוויזיונית אינה אלא גרסה מקוצרת של המסע המפרך שהעביר משה את עם ישראל במדבר?
סקירה מעמיקה של ההתפתחות החברתית מראשית הבריאה ועד לימינו מגלה, כי אחרי הכול, אין הרבה חדש תחת השמש הישראלית הקופחת.

אז פיתחנו טילים, תרופות וסמים וגם תעשיית היי-טק מרשימה, ויש לנו חומוס מצוין ודילים זולים לטורקיה. אבל אחרי 5,000 שנות התפתחות נראה כי החידוש המשמעותי היחיד הוא הממדים העצומים אליהם הצליח להגיע האגו האנושי.

היום, כשלרבים נדמה שהקרקע הולכת ונשמטת תחת רגלינו, נדרשת לנו יותר מתמיד הדרכה אמינה ויציבה, שתעניק לנו הוראות הפעלה לחיים טובים יותר.

קבלה היום, הוא אוסף של מיטב המאמרים הנוגעים לכל תחומי החיים המודרניים, מנקודת מבטה הייחודית של חכמת הקבלה. הספר חושף את הקשר ההדוק בין ענייני השעה הבוערים לבין התובנות שמציגה החכמה העתיקה, ומציע כלים מעשיים לשיפור חיינו”.

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

שאלתו של דוד: למה אני צריך דווקא ללמוד מכבוד הרב, או מכאלה כמו הרב”ש או כל האנשים שקראו בזהר או בקבלה וכתבו ספרים? למה אני צריך ללמוד מיד שנייה, למה לא יד ראשונה?

תשובה: אדם חייב למצוא את מקומו בעצמו! רק לא להיות מושפע מדעות חיצוניות. הגורל שלך בידיים שלך.
לצערנו, כולם מפעילים לחץ על האדם, משכנעים אותו לבוא אליהם, מלבד המקובלים – אצלנו הכניסה והיציאה חופשיות. כל האחרים, מפתים, משכנעים, מפעילים לחץ פסיכולוגי , מאיימים ב”עונשים מלמעלה”, שכר בגן עדן וכולי.

שאלה: איך תתנהג החברה האלטרואיסטית העתידית, אם משהו מהחברה, לאחר שקיבל את חוקי החברה והתחיל לחיות לפיהם, יחליט לצאת מהחברה?
תשובה: כמו שהיום בבני ברוך – היציאה חופשית, ללא התחייבות כלשהיא.

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

לכבוד שבוע הספר, הכינה מחלקת האנימציה שלנו סרטון קצר, המבטא את המאמצים שלנו בבני ברוך, לקיים את הוראת המקובלים:

“אך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם נזכה לגאולה השלמה. וכיון שכן, הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה”.
(בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות).

2 תגובות | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

שאלה: האדם הוא היצור הנבון ביותר על פני כדור הארץ. עם זאת, דומה שככל שהוא מפותח יותר, כך הוא מאמין בדברים מטופשים יותר. אמונות טפלות מתקבלות ללא שום ביקורת, גם בקרב “אנשים חכמים”, בעלי תארים אקדמיים, פרופסורים. הם מתחילים למלמל משהו על אלוהים, על אמונה… למה כך זה קורה? מאיזו סיבה, אדם רציונלי ביסודו, הופך לטיפש גמור, ברגע שנתקל במשהו שאין לו עדיין הסבר?

תשובה: אנשים באמת חכמים דווקא מבינים, שאינם מבינים שום דבר, ולעולם לא יבינו! הם רואים את התחום הצר של הבנתם ואת אפשרויות התפיסה המוגבלות של האדם. זהו סימן לאדם מפותח מאוד.
ולכן, בזמנינו מתרחשת התפרצות חדשה של התעניינות בדתות. אך זו היא רק התפרצות, שתתחלף באכזבה בתום הבדיקה האחרונה שאכן אין שם פיתרון ממשי. ומה אחר כך? אז יגלו את חכמת האמת, חכמת הקבלה – המעניקה הן ידע והן אמצעים לשליטה בגורל, השגת העולם העליון ונצחיות.

תגובה אחת | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

לקט ציטטות ממקובלים על תכונת ה”אהבה”.

רבי שמעון בר יוחאי

“זהו הטעם שרבי שמעון בר יוחאי צווח כל כך על זה, וקורא לעוסקים בפשט התורה, שהם ישנים בתרדמה, כי אינם פוקחים עיניהם כלל לראות באהבה שהקב”ה אוהב אותם, כאילו הם חס ושלום כפויי טובה אליו. ועוד, שאינם רואים ואינם יודעים דרך הקדושה כלל, ואת הדבקות בו ית’” (הרמח”ל, מאמר הויכוח, עמ’ צ”ז).

הרמב”ם

“וכיצד היא האהבה הראויה: הוא שיאהוב את ה’ אהבה גדולה יתרה רבה, עזה עד מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה’, ונמצא שוגה בה תמיד–כאלו חולי האהבה, שאין דעתם פנויה מאהבת אותה אישה שהוא שוגה בה תמיד, בין בשוכבו בין בקומו, בין בשעה שהוא אוכל ושותה” (רמב”ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק י, הלכה ה).

רבי משולם פייביש

“נסתר נקרא דבר שאין אדם יכול להבינו לחבירו, כמו הטעם של המאכל אי אפשר לספר לאדם שלא טעם טעם זה מעולם, ואי אפשר לפרש לו בדיבור איך ומה, ונקרא זה דבר סתר. כך עניין אהבת הבורא ויראתו, אי אפשר לפרש לחבירו איך היא האהבה בלב, וזה נקרא נסתר” (רבי משולם פייביש, יושר דברי אמת, עמ’ 14).

רבי אלימלך מליז’נסק

“תן בליבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה. ותחזק התקשרותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך” (רבי אלימלך מליז’נסק, תפילה קודם תפילה).

בעל הסולם

“אבל צריך להכיר בנפשו, אשר הבורא רודף אחריו, ממש באותו השיעור שהוא רודף אחר הבורא. ואסור לו לשכוח חס ושלום את זה, גם בעת הגעגועים היותר גדולים. ובזכרו שהבורא, מתגעגע ורודף להידבק בו בשיעור עצום כמידת עצמו, נמצא תמיד הולך בכיסופים וגעגועים, מחיל אל חיל, בזיווג שלא פוסק, שהוא תכלית שלימות כוח הנפש, עד שזוכה לאהבה” (פרי חכם אגרות, דף י”ט, תרפ”ז).

“כללות כל הרע אינו רק אהבה עצמית הנקרא אגואיזם, להיותו הפכי הצורה מהבורא שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום אלא רק להשפיע (מאמר “מהות הדת ומטרתה”).

“בביאת האדם אל אהבת זולתו אז הוא נמצא ישר בבחינת הדביקות, שהוא השוואת הצורה ליוצרה, אשר עמה יחד עובר האדם מתוך עולמו הצר המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב של השפעה לבורא והשפעה לבריות” (מאמר “מהות הדת ומטרתה”).

“מוטל על האומה הישראלית להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא דביקות בבורא” (מאמר הערבות).

“כל עבודתנו, לגלות אהבה בקרבנו, בכל יום ויום ממש” (פרי חכם אגרות, דף ל”ה).

הרב קוק

“אני מלא אהבה לאלוקים. אני יודע שמה שאני מבקש, מה שאני אוהב, איננו נקרא בשום שם. איך יקרא בשם מה שהוא יותר מן הכל, יותר מן הטוב, יותר מן המהות, יותר מן ההויה?! ואני אוהב ואני אומר: אני אוהב את אלוקים” (הרב קוק, אורות הקודש).

הרב”ש

“מסתכל אני על הנקודה זעירה שנקראת אהבה לזולת, וחושב עליה: מה אני יכול לעשות כדי לענג את אחרים? וכשאני מסתכל על כולם ביחד, אז אני רואה ייסורים, מחלות, כאבים, סבל של כל אחד מהחברה וסבל גלובלי ומלחמות בין העמים. אבל חוץ מתפילה אין לי מה לתת להם. והמצב הזה נקרא ‘מצטער בצער הציבור’ ” (דרגות הסולם).

סיכום שלי

קיימת אהבה לעצמי וקיימת אהבה לבורא. בין שתי אלה קיים משהו שעוזר להגיע לאהבה לבורא, וזוהי אהבה לזולת. לכן אמר רבי עקיבא: “ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה”. והלל הזקן פסק שהתורה כולה מסתכמת בכלל “אל תעשה לחברך, מה ששנוא עליך”, כיוון שרק בעזרת אהבה לזולת אפשר ללמוד להגיע לאהבה לבורא.

או אז, התורה כולה וכל החכמה שלה, ממלאת את לב האדם, כפי שנאמר: “אמר הקב”ה לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו” (מדרש רבה, פ’ וזאת הברכה, מובא בהקדמה לתע”ס, אות כא).

באיזו יראה מדובר? ביראה שלא תוכל לתת תענוג לבורא. מי שזכה לאהבת ה’, הפך להיות כמו הבורא – רוצה לתת תענוג, כיוון שדבק בתכונות הבורא, ואז הבורא מגלה לו את התורה ואת החכמה.

מגיעים לזה רק במקרה שמתבססים על דבר אחד, על אהבה לזולת, רק אז משיג האדם את הדרגה שבה מגלה לו הבורא את אהבתו והוא זוכה לחכמת התורה. כשזוכים לזה, זוכים גם לקבלת התורה מהבורא עצמו, ואז רואים את כל השלמות, הפשטות והנצחיות.

להשאיר תגובה | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: אהבה

כפי שחלק מכם אולי יודעים, אני נמצא עתה עם משלחת מבני ברוך בניו יורק, לקראת קונגרס קבלה לכל תלמידינו בארצות הברית. אחזור ארצה בעוד כשבוע. בבקרים ישודרו בטלוויזיה ובאינטרנט שיעורים מוקלטים מובחרים, ואני ממליץ לכולם להמשיך ללמוד כרגיל. גם התוכנית שאל את המקובל תשודר במועדה (היום בערב, 20:30), הקלטתי אותה לפני נסיעתי. בבלוג אני ממשיך לכתוב, ואתם יכולים לשלוח שאלות כרגיל.

ובאשר לשבוע החגיגי שבו אנו מצויים, שבוע הספר. אני מאחל לכל תלמידיי הצלחה גדולה מאוד בהפצת חכמת הקבלה, בלהיות שליחי הבורא, בהבאת המסר של הבורא לאנושות.

אני מאחל לכם להרגיש שאתם באמת נמצאים במאמץ, בעבודה וביגיעה החשובה ביותר שיכולה להיות בעולם שלנו. אתם ממשיכים את האור לבני אדם בצורת ספר. אני בטוח שעל ידי יגיעתכם תזכו לשכר הגדול ביותר שיכול להיות, לגילוי הבורא לכל אחד מכם, לעליה רוחנית, לחיים נצחיים ושלמים – ולהעלאת האנושות כולה לאותו מצב מושלם ואינסופי.

2 תגובות | שלח לחבר |  הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

עמוד הבא ←

• 
  
  
  
  
  
• לקריאת כל התגובות
  קבלת עדכונים בדוא"ל
  עדכוני rss
  רדיו קבלה
  הבלוגים שלי
  הבלוג בסלולר