מדינת הקבלה
פורסם: 29.02.08, 15:01
שאלה: היום רואים שתהליך תיקון העולם התחיל. “בני ברוך” עוסקת בלימוד והפצה של חכמת הקבלה בכל העולם. האם זה אומר שזמן המשיח הגיע והחלה הספירה לאחור של “הדור האחרון” (של המקובלים)?
תשובה: אתה צודק. הפצת חכמת הקבלה בעולם נקראת “שופרו של משיח”, ובני ברוך מייסדת את הבסיס ל”דור האחרון” (האגואיסטי) ולדור הרוחני הראשון (דר”ר). זה התפקיד שלנו. כולם מוזמנים!
תשומת לב: בהמשך לזאת, אני מזמין את כולכם להתחיל לחשוב על בנייתו הווירטואלית של הדור, לדוגמא תחת השם stateofkabbalah.com או kabbalahland – בואו ננסה לארגן את מדינת הקבלה (מ”ק) העתידית עם כל החוקים, היחסים, המאפיינים, הארגונים ומשרדי הממשלה. באופן כזה אנו נתקדם ונייצר חומר ללימוד, להשכלה ולחינוך.
34 תגובות | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: תפקיד ישראל |
לעוף מעל הטבע
פורסם: 29.02.08, 14:23
משהו יפה ממחלקת תיאטרון של בני ברוך
לעוף מעל הטבע|
4 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
שאלות של נשים
פורסם: 29.02.08, 13:01
שאלה: אישה שרוצה להיות מקובלת, האם תזכה להגיע להשפעה המקסימלית שניתן להגיע אליה?
תשובה: גם אישה וגם גבר לא צריכים לעשות שום דבר מלבד לתקן את עצמם – את התכללותם במערכת הכללית של הנשמות שנקראת “אדם הראשון”. ממנה הם נפרדו בזמן שבירת הנשמה הכללית (חטא אדם הראשון). בעבודה זו הם משלימים זה את זה, כאשר ללא הרצון והלחץ של ההשתוקקות הנשית לשלמות (אהבה ונתינה), החלק הגברי הינו נטול כוח השתוקקות. כאשר כל צד מבין את חלקו בתיקון הכללי, מגיעים להרמוניה.
שאלה: מדוע אין קבוצה לנשים, אולי יש אישה יוצאת מן הכלל?
תשובה: אין קבוצת נשים כיוון שבין הנשים לא ייתכן איחוד כמו שבין הגברים – האגו שלהן שונה. אישה תמיד אינדיבידואלית. האיחוד בין נשים הוא רק בכדי לעזור לגברים ביחד להגיע למטרה העליונה. לעומת זאת אצל הגברים, האיחוד בעצמו הינו יצירת הכלי הרוחני.
שאלה: אינני נשואה, האם לא אוכל להתקדם בשיטת הקבלה משום שאין לצידי גבר?
תשובה: החלק הגברי שלך – בחלק הגברי של כל “הכלי העולמי” – החלק הגברי של נשמת “האדם הראשון”.
|
45 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: נשים |
רצון ושכל – 2
פורסם: 29.02.08, 12:00
שאלה: אתה טוען שכל הקיים בעולמנו מושג בחמשת החושים. באיזה חוש בדיוק אני משיג עובדות מתמטיות?
תשובה: אדם מורכב מרצון ושכל. השכל מתפתח רק כדי לשרת את הרצון. כשאנו רוצים להבין דבר מה, אנו חייבים לתרגם אותו בתוכנו להרגשות תואמות ולהשוות ביניהן, והשכל עושה חשבון. אנו מבינים על ידי הרגשות, והשכל רק משווה בין מידות מילוי הרצון, יותר או פחות.
אם תתעמק באורגניזם שלנו ותראה איך הוא הופך בפנים הכול להשוואות כימיות, חשמליות ואחרות, אז תגלה את מה שאומרים המקובלים – יש רק רצונות, ושכל אשר משווה ביניהם. אין בטבע שום דבר אחר.
(מתוך שיעור מה 14.2.08 על מאמר מ”ט מספר שמעתי. לצפייה בשיעור המלא)
|
5 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית - קצרים, מציאות מדומה |
אם אין אני לי – מי לי? (למתקדמים)
פורסם: 29.02.08, 9:23
במצבנו הנוכחי, כשאיננו מרגישים שקיים רק הבורא אלא רואים את עצמנו בלבד, או את עצמנו יחד איתו, אז נוצרת בנו דואליות בתפיסת הכוח השולט בעולם:
• אין עוד מלבדו!
• אם אין אני לי, מי לי?
אלה הם כוחות שמבטלים זה את זה ואינם יכולים להתקיים בו זמנית. בכדי להגיע בהדרגה לשילובם הנכון, צריך ללכת לפי המלצות המקובלים. יחד עם זאת, עד שלא תתחילו להרגיש רוחניות, במקביל לגשמיות – הדואליות הזו תישאר בכם.
ובכן, בתור התחלה, צריך לעבוד על מאמרי בעל הסולם. המשך קריאה
|
תגובה אחת | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מציאות מדומה |
צעיר לנצח
פורסם: 28.02.08, 20:20
בקשה: גלה לנו את הסוד, איך אתה נשאר צעיר לנצח, עם כזה מצב רוח! איך זה יוצא לך ככה?
תשובה: פשוט מאוד ידידי! העניין הוא שהקבלה עוסקת בנשמה, זהו האיבר היחידי בנו אשר אינו מזדקן. ככל שאתה מתעסק בו יותר, כך אתה נעשה צעיר יותר! עד כדי כך שלפעמים אפילו לא נעים לך מהאחרים, אתה נראה ומתנהג כמו פרחח, כשכולם מסביב כל כך רציניים, כל כך מנופחים מהתורה שלהם, סולידיים, ואתה – תמיד ילד.
זה דומה למה שכתוב בזוהר “טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל” – הכוונה היא שהאהבה והנתינה אשר נולדות באדם הן אמנם חלשות תחילה – אך עדיפות על האגואיזם הזקן והכסיל, אשר “במו ידיו” ממית לבסוף את עצמו.
ובאווירה חגיגית זו אני שם לכם לינק למחזמר “ספינת האהבה” שהצגנו בקונגרס הקבלה האחרון שערכנו בישראל. צפייה מהנה!
|
9 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: להיות מקובל |
מתקני עולם
פורסם: 28.02.08, 18:46
מדענים גילו, שהתוספתן (אפנדיקס), שבעבר נחשב לחסר תועלת ואפילו איבר בעייתי, משחק תפקיד חשוב במערכת החיסונית של האדם. התוספתן משמש כמקום הופעת הבקטריות, ההכרחיות לעבודה הסדירה של המעי.
http://www.hayadan.org.il/wp/apendix-have-a-role-1310079
דוגמה זו ממחישה איך כתוצאה מהמוגבלות שלנו, איננו מבינים עד כמה ידיעותינו על העולם הן חלקיות בלבד – אבל זה לא מפריע לנו להסיק מהן מסקנות על העולם כולו. משום כך נדמה לנו שיש בטבע דברים מיותרים, בלתי נחוצים ואפילו מזיקים. זה יכול להיות תופעות, תכונות, אנשים או בעצם כל דבר. ואנו מנסים להיפטר מהם, לסלק אותם מתמונת חיינו.
אך איננו מבינים שהרע – מצוי רק בתוכנו, באגואיזם שלנו. וחוץ מהאגואיזם שלנו, הטבע כולו נמצא בהרמוניה. איננו מבינים שדווקא בגלל האגואיזם איננו מסוגלים לראות את ההרמוניה הזו, לחוש אותה, ליהנות ממנה.
הקבלה מכנה את אלה שרוצים “לתקן” את העולם שלנו, תוך כדי סילוק כל מה שנראה כמזיק או מיותר ממנו – “מתקני עולם”. למה במירכאות? משום שלמרות שכך הם מחשיבים את עצמם, אין בכך למעשה שום תיקון.
להפך, מעשיהם גוררים תגובה שלילית מהטבע, תגובה המורגשת לנו כסבל, שנועד להביא אותנו למסקנה האחת – לא את הטבע הסובב עלינו לתקן אלא את הטבע שלנו, הטבע הפנימי. כשזה יקרה, נתחיל לחוש את אותה הרמוניה, אותה נצחיות של הטבע הנמצאת מחוצה לנו.
(מתוך שיעור על מאמר “השלום בעולם” מאת בעל הסולם מה – 4.12.07. לצפייה בשיעור המלא)
|
8 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חושבים מדע, טבע, מציאות מדומה |
מוות, ריקבון ותיקון של ה”גוף”
פורסם: 28.02.08, 17:59
שאלה: הבנתי שהקבלה מפרשת הכול כתהליכים פנימיים שמתרחשים במהלך התקדמותו הרוחנית של האדם, ואני כבר יודעת שכשאומרים “גוף” מתכוונים ל”רצון לקבל”. אבל מה זה בפנימיות מוות, ריקבון ותיקון של הגוף?
תשובה:
ישנו אור, רצון לאהוב ולתת, והוא רוצה לגרום הנאה.
מחשבת האור: לברוא רצון ליהנות ולהביא אותו לשלמות, להיות כמוהו, להשתוות אליו.
האור ברא רצון.
האור מילא אותו.
הרצון הרגיש תענוג.
האור הסתלק מתוך הרצון.
הרצון חש השתוקקות אחר האור.
בזה נברא המרחק ביניהם: הרצון – לקבל, והאור – לתת, מרוחקים מקסימלית זה מזה.
אם הרצון מוכן להשתוקק לא למילוי אלא להשתוות לאור, לאהבה ונתינה, אז במידת השתוקקותו הוא מתקרב לאור.
שלבי ההשתוות: האפשרות להגיע להשתוות לאור על ידי גרימת תענוג לו, מביאה לויתור על קבלת האור, למותו של הרצון לקבל. הכרת הרצון לקבל כמכשול להתקרבות לאור ממיתה אותו ומביאה אותו לריקבון כך שבצורתו הקודמת לא ניתן להשתמש. אבל אחר כך, כדי לגרום תענוג לנותן האור, הרצונות חוזרים לחיים ונתקנים – מקבלים תענוג על מנת לאהוב ולתת, מתמלאים בחיים חדשים, רוחניים.
ממליץ לכם לעיין בהקדמה לספר הזוהר של בעל הסולם שבה הוא מסביר זאת בהרחבה.
(מתוך שיעור בבית קבלה לעם על הקדמה לספר הזוהר, מה – 13.4.07. לצפייה בשיעור המלא: חלק א, חלק ב)
|
4 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הדת בראי הקבלה, התפתחות רוחנית |
המשפחה שלי – שנת 1980
פורסם: 28.02.08, 16:14
בתמונה: אשתי אולגה, בני הבכור אורי, בתי יעל ואני.
באותה תקופה כבר למדתי אצל הרב”ש בבני ברק, אך עדיין גרנו ברחובות, באזור חרדי. הייתי נוסע פעמיים ביום לבני ברק כדי ללמוד קבלה, בבוקר ואחרי צהריים, ובין לבין מנהל מרפאת שיניים ברחובות.
|
4 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
עיסוק לא נכון בתורה
פורסם: 28.02.08, 15:45
שאלה: האם לא טוב יותר קודם ללמוד תורה, ורק אח”כ כשמצטברת כמות גדולה של ידע, לעבור ללימוד הקבלה? כך שמעתי לא מזמן מדתי אחד שאני מכיר.
תשובה: ראה איזה אסונות אנחנו מביאים לעולם על ידי עיסוק לא נכון בתורה – בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות סט:
“ובהמבואר מובן היטב, כי גם התורה יש בה פנימיות וחיצוניות, כמו כללות העולם כולו. ולפיכך גם העוסק בתורה, יש לו אלו ב’ המדרגות. ובהיותו מגביר טרחתו בפנימיות התורה וסודותיה, נמצא גורם בשיעור הזה שמעלת פנימיות העולם, שהם ישראל, תעלה מעלה מעלה על חיצוניות העולם, שהם אומות העולם, וכל האומות יודו ויכירו בשבחם של ישראל עליהם, עד שיקוים הכתוב (ישעיה י”ד) “ולקחום עמים והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה’”. וכמו כן הכתוב (ישעיה מ”ט): כה אמר ה’ אלקים, הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה. המשך קריאה
|
5 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, יהדות וקבלה |
נשמת אדם תלמדנו
פורסם: 28.02.08, 11:30
שאלה: אתה אומר שנשים צריכות להפנות את הרצון לרוחניות שלהן כלפי הגברים, אבל האם לא לימדת אותנו שלהידבק צריך רק אל הבורא?
תשובה: אנו לומדים ממורינו, אברהם, משה, רשב”י, האר”י, בעל הסולם ורב”ש. ראי מה כתוב על מעמד הר סיני, מהן זכויות הנשים המפורטות בתורה, בתלמוד ובמדרשים. אנו לוקחים דוגמה מהחיים שלנו ממבנה המשפחה כתא טבעי.
בסך הכול ניתן לראות, שאישה מכניסה לגבר את רצונה, מחייבת אותו והוא מפרנס אותה ואת הילדים – כך גם כן ברוחניות. כלומר, דרך עזרה לגברים צריכות הנשים לחייב אותם להזמין את האור העליון שיביא תיקון לכולם.
חווה היא בסך הכול חלק מה”אדם”. היא כוללת בתוכה את הרצון היסודי של העולם. אבל לא מסוגלת בעצמה להזמין את אור התיקון על עצמה. אנו לומדים זאת בספר “עץ חיים” של האר”י ובתלמוד עשר הספירות, היכן שמוסבר על שילוב העבודה של זעיר אנפין ונוקבא (החלק הגברי והחלק הנשי) בעולם האצילות.
הרבה דברים עדיין לא ברורים לנו כיום, הרי איננו מתקדמים בדרך הטבעית והמתוכנתת, דרך “בעיתה”, אלא גורמים לתאוצת התנועה כלפי מטרת הבריאה, היינו בדרך “אחישנה”. לכן לא הרבה דברים כתובים על דרכנו, אבל “נשמת אדם תלמדנו”.
|
5 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: נשים |
מצוות על פי הקבלה
פורסם: 28.02.08, 11:01
שאלה: אני כבר מבין שמצוות פירושן תיקון הרצונות, אבל איך עושים את זה תכל’ס?
תשובה: בכל מה שכתבו בספרים על המצוות, אפילו על קיום מכאני שלהן, התכוונו המחברים (וכולם היו מקובלים גדולים) קודם כל לקיום עם כוונה “על מנת להשפיע”, “לבורא”.
קיום אחר הוא מת, כמו שנאמר “מצווה בלא כוונה, כגוף בלא נשמה”, וכן “וכי מה אכפת לו להקב”ה למי ששוחט מהצוואר או מי ששוחט מן העורף? הרי לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות”. היינו לבורא לא אכפת אם נשחט בהמה בצורה כשרה או לא, אם איננו שואפים בזה להשיג את כוונת ה”השפעה” – “אהבה”, “נתינה”.
אם האדם מקבל מלמעלה כוח אשר משנה (מתקן) את כוונתו הרגילה “למען עצמו” לכוונה רוחנית “למען הזולת” (או “למען הבורא”, מה שנחשב אצלנו כשווה ערך), אז כל פעולותיו נחשבות ל”השפעה”.
אנשים מאמינים מבצעים פעולות מכאניות, וקוראים להן “מצוות”. מורי הרב”ש קרא לזה “מנהגים”, כיוון שאלה מעשים חסרי כוונה (יש לציין כי קיום מכאני של מצוות אינו מביא תועלת גלויה בעולמנו, ואם האדם אינו מאמין שיזכה לשכר, אז הוא לא יקיים אותן לעולם).
אולם כאשר מקובל מקבל מלמעלה (רק על ידי לימוד הקבלה, ראו הקדמה לתע”ס, אות קנה) כוונת “השפעה” ומרגיש שיכול לעשות נחת רוח לבורא, בשמחה הוא מקיים את הפעולות המכאניות הללו והאחרות, דווקא בגלל שאחרת אין להן מבחינתו שום משמעות (טעם). כלומר הפעולות המכאניות אינן מתבטלות אלא שהכוונה ניצבת מעל הפעולה.
העיקרון הזה הוא שקובע את מה שמציעה הקבלה לאדם שבא אליה – רכוש כוונה והפעולה תצטרף. לצערי, כמה שאתה מסביר את זה:
חילוניים מבינים את זה כך שלייטמן – בעד קיום ופוחדים שהוא יחזיר אותם בתשובה.
דתיים סוברים שלייטמן מבטל את כל הדת והמצוות.
גם זה וגם זה לא נכון (ראו דברי בעל הסולם במאמרו “מתן תורה“, אותיות יא-יב).
אבל התפתחות האגו תביא גם את אלה וגם את אלה להבנת הבורא.
ושוב, אני מזמין את כולם להצטרף לשיעור הבוקר על הקדמה לתלמוד עשר הספירות של בעל הסולם, מדי יום בשעה 5:00-6:00, או לגשת לארכיון השיעורים בכל זמן אחר שנוח לכם במשך היום.
|
4 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הדת בראי הקבלה |
מה זה “קו” בקבלה? (למתקדמים!)
פורסם: 28.02.08, 10:26
שאלה: לגבי ההגדרה שמביא בעל הסולם ב”תלמוד עשר הספירות” למושג “ישר”: “כשאור עליון, יורד לכלים שיש בהם מעביות דבחינה ד’, שפירושו השתוקקות, שהרי ממשיכה אותו בהשתוקקותה, נבחן, שהאור יורד “ביושר”, כלומר, בהתאם גמור למדת העביות והשתוקקות שבה. בדומה לדבר כבד, הנופל לארץ מלמעלה, הריהו נופל בקו ישר גמור מלמעלה למטה, ובמרוצה גדולה, מחמת כח המושך שיש בארץ אליו, מה שאין כן אם דבר קל נופל לארץ, שאין שם מקום לפעולת כוח המושך עליו, אז הוא מתעגל באוויר, באטיות, עד שנח עליה” (תע”ס, חלק ב, שאלה לד). שאלתי היא: מה זו הדוגמה עם דבר כבד שכוח המשיכה פועל עליו ביתר שאת? האם בעל הסולם לא ידע שהתאוצה בנפילה חופשית אינה תלויה במשקל? או שאני לא הבנתי משהו…
תשובה: משיכת אור ברוחניות מתרחשת בתוך הכלי, כיוון שאין בכלל חלל ריק. חלל – זהו רצון. יש בו חמש דרגות (שורש, א, ב, ג, ד) שהן דרגות עוצמת הרצון. ההבדל בין הדרגות – הוא לא רק כמותי, בעוצמת הרצון, אלא גם איכותי, בהרגשה, בהכרת הרצון והאור.
בדרגות שורש-א-ב-ג האור נמשך לא בקו “ישר” – כי לכלי עוד לא ברור “מה זה” ו”בשביל מה”. לכן מבחינת הרצונות שורש-ג, האור עוד לא מורגש כדבר קל, אלא רק בחינה ד מרגישה את האור כתענוג הרצוי, מרגישה את מקור האור, ולכן רוצה אותו ישר, לתוכה, ומשום כך הוא משתלשל אליה ביושר.
אם כבר מתעמקים בפירוש תלמוד עשר הספירות, הנה קטע מהשיעור של אתמול בו עניתי לשאלה מעניינת:
וידאו מצורף:
(מתוך שיעור על תלמוד עשר הספירות חלק ג, מה – 27.2.08. לצפייה בשיעור המלא)
|
2 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית |
הקשר עם המורה שלי
פורסם: 27.02.08, 19:58
שאלה: אתה ממשיך את דרכו של מורך, הרב ברוך שלום אשלג, וגם קבוצת תלמידיך נקראים על שמו, “בני ברוך”. זאת אומרת שאיפה שהוא בדרגה הרוחנית, המורה שלך עדיין איתך. אז למה בכל זאת היה לך קשה כשהוא עזב את עולמנו הגשמי, ולמה לא פעם אמרת שלא הצלחת למצוא מקובל בדרגתו. האם זה אומר שאתה בכל זאת צריך אדם במעלתו כאן בעולם הזה?
תשובה: הייתי מאחל היום לעולם שלנו, לא רק את התמיכה הרוחנית שהוא מקבל מהנשמות הגדולות מלמעלה, אלא גם את נוכחותן הפיזית. נוכחות מלאה בשני העולמות, העולם הגשמי והעולם הרוחני – מועילה לתיקון שלנו.
אך דווקא משום כך, בזמן הכל כך המיוחד שלנו שבו עלינו לבצע בעצמנו את תיקון העולם – אנחנו לבד.
לי אישית? – יש לי כל מה שנחוץ, תודה.
(מתוך שיחה עם שמואל וילוז’ני. לצפייה בתוכנית המלאה )
|
11 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: להיות מקובל |
הוכחות מי צודק – אין לאף אחד!
פורסם: 27.02.08, 17:30
שאלה: כל הדתות וכל השיטות טוענות שהצדק עימן. יש כאלה שגם כן מדברים על אלטרואיזם ועל השגת עולמות עליונים. שאלתי היא כיצד אתה מתכוון לפרוץ את הקיר הזה?
תשובה: תודה על שאלתך, אני בטוח שהיא מתעוררת אצל רבים. אין עליה תשובה. כולם צודקים. בינתיים. ואחר כך הכול יתגלה בהדרגה, והאמת תישאר.
כלפי אלה שמביטים מהצד, כולם דומים וכולם צודקים. מה לעשות? לחכות!
אבל יש אחרים שאינם יכולים לחכות. הם מגיעים או לשאר השיטות או לקבלה האותנטית – ומבררים לעצמם מה מתאים להם, מה עונה לכרוז הפנימי שבתוך ליבם. בהצלחה!
|
3 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר