תפילות מקובלים

הגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי – "החיד"א"

הֲרֵינִי מְקַבֶּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, וַהֲרֵינִי אוֹהֶב כָּל אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּנַפְשִׁי וּמְאוֹדִי וַהֲרֵינִי מְזַמֶּן אֶת פִּי לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי זוֹכֶרֶת מַעֲמַד הַר סִינַי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ט-י): רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעֲתָם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ, יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר יְהֹוָה אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרַי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתִטַּע אַהֲבָה וְאַחֲוָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת בֵּינֵנוּ וּבֵין כָּל יִשְׂרָאֵל וְנִהְיֶה לְאַחָדִים כְּשֵׁם שֶׁבְּהַר סִינַי הָיָה שָׁלוֹם בֵינֵנוּ, כְּדִכְתִיב וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר, כְּאִישׁ אֶחָד בְּאַחְדוּת גְּמוּרָה. כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֵּינוּ לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְתַחֲרוּת, וְנִהְיֶה אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה, וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵנוּ. וּכְשֵׁם שֶׁבְּמַעֲמַד הַר סִינַי פָּסְקָה זוֹהַמָּא מִמֶּנּוּ, וְזִכַּכְתָּ אוֹתָנוּ וְטִהַרְתָּנוּ מִכָּל טֻמְאָה וְחֶלְאָה וְזוֹהַמָּא, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בִּקְדֻשָּׁתֶךָ, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּטַהֲרֵינוּ מִטֻּמְאֹתֵינוּ וּמִזּוֹהַמֲתֵינוּ, וּתְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ וּתְטַהֵר רַעְיוֹנֵנוּ וְלִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ, וְתִטַּע תּוֹרָתֶךָ בְּלִבֵּנוּ, וְתִהְיֶה יִרְאָתֶךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא, וּתְעוֹרֵר לִבֵּנוּ לְאַהֲבַת תּוֹרָתֶךָ, וּבְכָל יוֹם יִהְיֶה בְּעֵינֵנוּ כְּאִילוּ אָנוּ מְקַבְּלִים תּוֹרָתֶךָ בִּדְבֵיקוּת וּתְשׁוּקָה וּבְחֵפֶץ, וְהָאֵר עֵינֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וּתְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ, וּתְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. וְתִגְאָלֵנוּ לְמַעַן רַחֲמֶיךָ, וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל וְלִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיךָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ וְרָב שְׁלוֹם בָּנַיִךְ. בִּמְהֵרָה בְּיָמֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

רמח"ל, ספר תקט"ו תפילות – תפילה יד

 אל אחד יחיד ומיוחד אתה ממלא כל העולמות, וכל העולמות אינם אלא כלים שאתה מראה בהם יחודך. וישראל הם לך גוי אחד בארץ, להחזיק אלה הכלים

שאתה ממלא אותם, ואלמלא ישראל לא היית מתלבש בכלים האלה, כמ"ש הפסוק בראשית ברא אלהים וכו', בשביל ישראל שנקראו ראשית. הואיל והכל עומד בשביל ישראל, הרי הם מקוים לך, שאפילו בתוך החשך לא תעזוב אותם. שהרי אתה חפץ בקיום העולם. וכשתוציא אותם מצרה לרוחה, כן יתגלה אורך בכל העולמות, להשלים אותם שלימות שלם, ה' אל תאחר, שהרי באמת חתמת עולמך, ואתה שומר אמת לעולם, שיש לו להתגלות, אפי' שכמה חשך החשיך עליו, וכן תהיה נשגב לבדך, כמ"ש הכתוב ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, לישועתך קויתי ה'.