תקנוני קבוצות מקובלים

תקנון קבוצת רמח"ל

אלה דברי הברית החוקים המשפטים והתורות אשר קבלו עליהם החברים הקדושים, אשר באו על החתום, לקיים עליהם לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה כולם – כי נעשו כולם להיות כאיש אחד לעבוד את העבודה הזאת עבודת ה', להחשב אחד מהם ככולם לכל העבודה הזאת.

וזה אשר קבלו עליהם:
לעבוד עבודתם לפני ה' באמת ובתמים ובאהבה שלימה, בלא שום ציפוי שכר לעצמם כלל ועיקר, כי אם לתיקון השכינה הקדושה ולתיקון כל ישראל וכל שכר מצותיהם ומעשיהם הטובים נתנו במתנה לכללות כל ישראל, ולגמול חסד עם השכינה הקדושה לעשות נחת רוח ליוצרם.
עשו את עצמם כולם כאיש אחד להיות עובדים עבודה תמה ונקיה לפני בוראם, עד שכל איש מהם אשר יעשה מצוה א' כאילו נעשית מיד כולם תחשב לתיקון השכינה הקדושה, אך לא שום חטא ועון אשר יחטא אחד מהם חס ושלום כי זה לא יחשב לחברתם כלל וכלל, רק לתקן תהיה חברתם ולא לעוות כלל ועיקר.
קבלו עליהם לאהוב איש את אחיו ולהתנהג באחוה ולב טוב ולקבל איש תוכחת חבירו באהבה רבה בלא שום כעס וכל שכן שנאה אלא באהבה ובשלום לרצון להם לפני ה'.

מקובלי בית-אל, תלמידי ר' שלום שרעבי "הרש"ש"
ירושלים, שנת 1757

ברצות ה' בתשובת השבים, רוח לבשה אותנו, אנחנו צעירי הצאן חתומי מטה להיותנו כאיש אחד חברים, והכל לשם יחוד קבה"ו לעשות נחת רוח ליוצרנו. ועל דבר זה נכרת ברית בינותנו ע"פ התנאים הללו שרירין וקימין:
ראשון הוא שכולנו הח"מ שנים עשר איש, כמספר שבטי יה, נהיה כולנו אוהבים זה לזה אהבה רבה, אהבת נפש ואהבת הגוף, והכל לעשות נ"ר ליוצרנו בדביקות ברוח אחד.
ואולם איש את רעהו נפשו קשורה בנפש, נהיה כולנו השנים עשר כנפש אחד רבה תפארת, וכל אחד יעלה על חבירו כאלו הוא חלק איבר ממנו ממש, בכל נפש ובכל מאד, באופן שאם ח"ו יהיה איזה צער לאחד ממנו [מחויבים] לסייעו כלנו יחד, או כל אחד בפרטות, בכל הבא מידו. ועיקרו של דבר להוכיח כל אחד לחבירו אם ח"ו שמע עליו איזה חטא.
ובכלל הדבר, נתחייבנו אנחנו הח"מ לקשר אהבתנו בתכלית הקשר אמיץ, ומקבלים עלינו מעכשיו, שלאורך ימים ושנים בעוה"ב, יטרח כל אחד ממנו, הן בעודנו בעוה"ב, להציל ולתקן ולהעלות את נפש אחד מחברתנו בכל מה שיכול.
כללא דמילתא(כללו של דבר) שמעכשיו נתועדנו ונתחברנו ונקשרנו ונתיחדנו כאיש אחד, חברים בכל מכל כל, לסייע ולעזור ולחזק ולאמץ איש את רעהו לשוב בתשובה ולהוכיח ולהשתתף בצרתו, בין בעולם הזה, בין בעולם הבא, על הדרכים הנאמרים, ויותר מהמה.
עוד נתרצינו ונאותנו ונתחייבנו שלא לשבח איש אחד ממנו את חבירו, ואפילו שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, לכל מראה אדם, ושלא לקום איש ממנו לחבירו מלא קומתו, רק הידור בעלמא, ושלא להפציר בכבוד, באופן שנתנהג, כאילו בני איש אחד, שאין יתרון מקצתו אל קצתו.
כל זה נתחיבנו מיד כלנו כדחז"ל, הסכמנו בכל האמור בהסכמה גמורה, בתוקף כל ההסכמות הנעשות מימות מרע"ה. ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. עזרנו אלהי ישענו ע"ד כבוד שמך. והכל שריר ובריר. והנה אמת נכון הדבר וקיים.