דף הבית / כללי / ‏מה לצפות מאינטרנט?

‏מה לצפות מאינטרנט?

img_5712.jpg

שאלה: מה אתה מצפה מהתפתחות האינטרנט ואמצעי התקשורת האחרים? אני רואה, כיצד אתה לגמרי תלוי בהם ובהתפתחותם.

תשובה: האינטרנט מהווה האצה של הקידמה האנושית, שלא ניתן לדמיין אותה. אני חושב שבעתיד אמצעי התקשורת יעלו לדרגה חדשה, כי החיבור ההדדי בין אנשים צריך להיות עוד יותר גלוי. בזמן הקרוב יופיעו אפשרויות חיבור, שיבטלו לחלוטין את תחושת המרחק בינינו. "זמן" ו"מקום" לא יהוו יותר מכשול. זה הכרחי להתפתחות האגו ולהכרה בכך שהוא רע. כך זה הוכן על ידי הטבע עצמו, ובקרוב זה יתגלה.

תלות הדדית ותקשורת מאפשרות לנו לחוות תופעות רבות בדרך האהבה ולא בדרך ייסורים, על חשבון הקשר עם אלה, שכבר חוו זאת בעבר.

הבשלות של כל אחד מואצת בהתכללות הדדית של כל אחד בשני. ניתן לראות זאת לנגד עינינו בתרבויות של יפן וסין, שהיו מבודדות מהעולם כולו אלפי שנים, ותוך עשור הן מתערבבות עם שאר העולם. (מתוך שיעור על פי המאמר "מהות הדת ומטרתה", 21.07.2008).

2 comments

  1. שיר לשכינה Smile

    מילות השיר

    האמנם (את תלכי בשדה)

    ביצוע: שלומי סרנגה

    מילים: לאה גולדברג

    לחן: חיים ברקני

    האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד,
    ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם,
    ומחשוף כף רגלך יילטף בעלי האספסת,
    או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם.

    ונשמת את ריחו של התלם נשום ורגוע,

    וראית את השמש בראי השלולית הזהוב,
    ופשוטים הדברים וחיים, ומותר בם לנגוע,
    ומותר, ומותר לאהוב.

    או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת
    על כתפייך, חזך, צווארך, וראשך רענן.
    ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט
    כאור בשולי הענן.

    את תלכי בשדה. לבדך, לא נצרבת בלהט

    השרפות, בדרכים שסמרו מאימה ומדם.
    וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת
    כאחד הדשאים, כאחד האדם.

  2. שיר לשכינה Smile

    מומלץ בביצוע ובקליפ של שלומי סרנגה

    האמנם/ לאה גולדברג

     

    הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִסְלִיחָה וּבְחֶסֶד,

    וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם,

    וּמַחֲשׂוֹף כַּף-רַגְלֵךְ יִלָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת,

    אוֹ שִׁלְפֵי-שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּך ְוְתִמְתַּק דְּקִירָתָם.

     

    אוֹ מָטָר יַשִּׂיגֵךְ בַּעֲדַת טִפּוֹתָיו הַדּוֹפֶקֶת

    עַל כְּתֵפַיִך, חָזֵךְ, צַוָּארֵךְ, וְרֹאשֵׁךְ רַעֲנָן.

    וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה הָרָטֹב וְיִרְחַב בָּך הַשֶּׁקֶט

    כָּאוֹר בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן.

     

    וְנָשַׁמְתְּ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַתֶּלֶם נָשֹׁם וְרָגֹעַ,

    וְרָאִית אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּרְאִי הַשְּׁלוּלִית הַזָּהֹב,

    וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים, וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹּעַ,

    וּמֻתָּר, וּמֻתָּר לֶאֱהֹב.

     

    אַתְּ תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה.לְבַדֵּךְ. לֹא נִצְרֶבֶת בְּלַהַט

    הַשְּׂרֵפוֹת, בַּדְּרָכִים שֶׁסָּמְרוּ מֵאֵימָה וּמִדָּם.

    וּבְיֹשֶׁר-לֵבָב שׁוּב תִּהְיִי עֲנָוָה וְנִכְנַעַת

    כְּאַחַד הַדְּשָׁאִים, כְּאַחַד הָאָדָם.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest