קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אני מבין בשכל שחייבים לאהוב את החבר, אבל כיצד מרגישים זאת בלב?
תשובתי: אם אתם לא חושבים על המאור המחזיר למוטב בזמן המאמצים שלכם, אם אתם לא מצפים לקבל אותו כתוצאה מכל התכניות והפעולות שלכם, אלא מקווים לתקן את עצמכם על ידי הפעולות האלה, זאת טעות גורלית.
סימן שאתם לא מצרפים לפעולותיכם את המטרה, את הבורא ואת עזרתו, את המאור שיכול לשנות אתכם. ומסתבר שעל אף כל המאמצים שלכם אתם עדיין מתקדמים ב"דרך ייסורים"!
"דרך התורה" נקראת, דרך "המאור המחזיר למוטב" שנברא לתיקון שלנו. על ידי כל פעולה שלנו אנחנו צריכים להתכוון למשוך את המאור שיגיע בתגובה על המאמצים שלנו. אם אנחנו לא זורקים את החכה כדי לתפוס ולמשוך את האור, אם אין לנו יחס כזה לפעולה שלנו, אז הפעולה הזאת מובילה אותנו ב"דרך ייסורים" ולא ב"דרך התורה".
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, "בעניין חשיבות החברים", 22.05.2013
ידיעות קודמות בנושא:
בטווח התדרים של האור העליון
רק תנסה, והכול יצליח
שיזוף מרבי ב"אור מקיף"
