תשובה לטרור, חלק ג' – רעיון של אחדות לאומית

הערה: רעיון של אחדות לאומית ותחיית העם מריח כמו פאשיזם.

תשובתי: אם אדם דואג לעצמו, למשפחתו, למפלגתו או לעמו, אז תמיד קיימת האפשרות להאשים אותו בפאשיזם ולאומנות. אבל הכול תלוי בכוונה, כלומר איזו מטרה הוא רוצה להשיג בזה: לשלוט על עמים אחרים שחיים מחוץ למדינה שלו או בתוכה, או להביא להם טוב. בהתאם לקריטריון הזה צריך לבדוק את הכוונה, ולא להדביק לה תוויות. אם אני קורא לאחֵד את השורות שלנו ולאחד את העם, אז בראש ובראשונה צריך לבדוק את המטרה של האיחוד הזה: האם הוא לתועלת העולם או כדי להזיק לו? אחרת אלו האשמות חסרות בסיס.

לא כל איחוד זה פאשיזם. האם לתנועה הקיבוצית אפשר לקרוא פאשיזם? הכול תלוי בתשובה לשאלה: לשם מה אנחנו מתאחדים? אני לא מתכוון על ידי האיחוד שלנו לגרום למישהו נזק, כולל נזק לאוכלוסייה הערבית בישראל. כל עם צריך לשמור על הייחודיות שלו, על התכונות, ההשקפות והנטיות שלו. אנחנו משיגים אחדות מעל לכל ההבדלים האלה, וזה מה שמקנה את כל העושר והרב-גוניות לאחדות. נדמה לך שהאחדות תעשה מכולם רובוטים עם פנים זהות, ודאי שלא מדובר על אחדות מסוג זה.

אבל אנחנו רואים שהעולם, מצד אחד הופך ליותר ויותר מקושר הדדית. אבל מצד שני, כל עם יותר ויותר מתפתח ומתבדל. אז איך אפשר לחבר את שתי המגמות הללו יחד? כל אחד שואף להתבלט, אבל את כל האינדיבידואליסטים האלה צריך לחבר, להכניס אותם תחת מטריה אחת. כזאת אחדות חייבים להשיג, מבלי לפגוע באינדיבידואליות של אף אדם ואף עם.

מתוך שיעור על המאמר שפרסמתי ב-Ynet "תשובה לטרור – חיזוק יסודות העם", 5.11.2015